שינויים בשימושי קרקע בישובים כפריים באזור השרון בשנים 1965-2008

המרחב הכפרי החקלאי עובר שינויים החל משנות התשעים באופן שנראה לעין, ומתואר רבות בספרות המחקר בעולם ובישראל. שינויים אלו, הנובעים על פניו, באופן שטחי מהעלייה המתמדת בביקוש לשטחי קרקע למגוריםמהווים כר נרחב למחקרים בתחום.

מעקב אחר שינויים במרחב חקלאי באופן מפורט הינו חלק מרכזי בעבודה זו.

שאלת המחקר הינה: כיצד באים לידי ביטוי השינוייםבמעמד של המגזר הכפרי, והקרקע החקלאית באופן השימוש בקרקע במרחב הכפרי באזור השרון, בין השנים 1956 ל- 2008. המטרה העיקרית של עבודה הינה למדוד את הפער בין התוכניות בינוי עיר  המהוות את התרגום המרחבי למדיניות המילולית של גופי התכנון לבין השימוש בקרקע בפועל.

מתוך כך נגזרו שתי השערות מחקר:

הגדרות ייעודי קרקע בתוכניות לא תואמות את אופן השימוש בקרקע.

התפשטות הבינוי למגורים לא תואמת לתוכנית בנין עיר תקפה של היישוב.

אופן התפשטות הבינוי למגורים באזורי ביקוש במרכז הארץ הינו נושא שיש לבדוק אותו באופן מעמיק ומפורט על מנת להבין את ההליכים העוברים על המגזר הכפרי, בניסיון לשמר את השטחים החקלאיים כשטח פתוח במרכז הארץ הצפוף.

לצורך בדיקה מדויקת ככל הניתן הוגדרו מטרות המחקר שתוצאותיה נבנות זו על גבי זו באופן תהליכי. בדיקה השוואתית של ייעודי הקרקע לשימושי הקרקע נשענת על שתי מטרות המחקר הקודמות לה:

מדידת ייעודי הקרקע בתוכניות המקומיות של כל אחד מהיישובים בתחומי המחקר בין השנים 1965-2008, בדגש על ייעודי קרקע לחקלאות ולמגורים, וייעוד קרקע ציבורי-בנוי או פתוח.
מדידת השינויים בשימושי קרקע  של כל אחד מהיישובים בתחומי המחקר בין השנים 1965-2008, בדגש על שימושי קרקע לחקלאות, ולמגורים, וייעוד קרקע ציבורי-בנוי או פתוח.
מדידת  הפער בין ייעודי הקרקע לשימושי הקרקע, בדגש על ייעודי קרקע לחקלאות ולמגורים בכל אחד מהיישובים, והשוואת התוצאות ברמה המרחבית.

לכל אחת מהמטרות הוגדרה שיטת מחקר המתאימה לה: ייעודי הקרקע נמדדים בתוכניות מקומיות. מדידת שינויים בשימושי קרקע מתבצעת על ידי מיפוי ודיגיטציה של תצלומי אויר. השוואה ביניהן נערכת הן מבחינה כמותית והן מבחינה מרחבית.

במסגרת העבודה נמדדו ייעודי קרקע בתוכניות בניין עיר מאושרות של 18 היישובים במרחב הכפרי בתחום המחקר.

הגידול המשמעותי ביותר נצפה בייעוד קרקע חקלאות. עד אז השטח החקלאי לא נכלל בתוכניות בינוי עיר ברבים מן היישובים בשטח הפרויקט. החל משנות התשעים השטח החקלאי הינו חלק בלתי נפרד מתוכנית בינוי עיר.

לאורך השנים חלו שינויים באופן ניצול הקרקע. בין השנים 1965 ל 2008 חלה ירידה של כ 12% בשטח החקלאי המעובד באזור המחקר( כ-6000 דונם). הירידה בשטח החקלאי המעובד מתרחשת בכל שטח המחקר, ואינה שמורה לאזור אחד בלבד. מצב זה תואם למתואר בספרות, כחלק מהשינויים שעוברים על המגזר הכפרי. ישנה דינמיות בשטח המוקצה לענפי חקלאות שונים. עיבוד מטעים, ועיבודים חד שנתיים הינם בעלי אופי שונה הצורכים מבעל המשק משאבים שונים. לאורך השנים חלה עלייה בשטחי המטעים. ענף הצורך פחות כוח אדם, ולכן גם בפעילות משק חלקית, ניתן להחזיק בו.

שטח המגורים גדל לאורך השנים ביישובים שונים בשטח הפרויקט במידה שונה.  אולם לא נמצא קשר בין שטח הרחבת היישוב , לקרבת היישוב לעיר, להשתייכותו של היישוב למועצה מקומית,או לשנת  הקמתו.

ברוב היישובים הבינוי החדש מתבצע בקפיצות, ע"י השארת חללים ריקים בין הבינוי החדש לישן. מילוי חללים אלו בתוספות בינוי נוספות מתבצע בהמשך. בינוי חדש המתבצע בקפיצות מותיר בתווך בין הישן לחדש שטחי קרקע המיועדים לציבור, או לחקלאות. בהמשך חללים אלו מתמלאים בבינוי, וכך הלאה מתרחב הבינוי במרחב הכפרי, בין אם מאושר, ובין אם לאו. מצב זה יוצר שטחי קרקע לא מנוצלים, והתפשטות הבינוי למגורים שלא לפי תוכנית בניין עיר תקפה.

ניתן לראות כי החל משנות התשעים ישנה בנייה על ייעודי קרקע שאינם מיועדים למגורים באחוזים כמעט זהים לבנייה על גבי ייעודי קרקע המיועדים למגורים.

ניתן ללמוד מההשוואה בין התוכניות למתרחש בפועל בתחום הקרקע החקלאית כי לעת עתה אין מדיניות או כוונה של מוסדות התכנון לירידה דרסטית בשטחים החקלאיים באזור המחקר, וכי הירידה בשטח החקלאי נובעת מנטישה של חוכר הקרקע את העיבוד החקלאי על השטח.

יש לייצר מדיניות ברורה שתלווה את המגזר הכפרי בעת זו של מעבר המגזר הכפרי מענף כלכלי הנותן שירותי אספקת מזון לתושבי המדינה, לענף המספק גם אזור בילוי, פנאי ונופש. יש למצוא דרך להקל על המגזר הכפרי באפשרויות הפרנסה שלו מהשטח החקלאי, ולאמץ גישות של חקלאות רב תפקודית בעולם.