השפעת החזקת כלבים על חיי מגדלי הכלבים ועל המרחב הציבורי בתל אביב

בתל אביב-יפו חיים כיום כ- 25,000 כלבים, והיא העיר עם מספר הכלבים הגבוה ביותר בישראל. ב- 20 השנים האחרונות, בעוד שמספר התושבים גדל בשישית בלבד, מספר הכלבים גדל ביותר מפי שלושה, והוא הולך ועולה.

בשנים האחרונות הוקמו בעיר כ- 50 גינות כלבים, ועשרות חנויות, מרפאות ומספרות לחיות מחמד.
המקום שתופס הכלב בחיי מגדלו הולך וגדל, והדאגה לרווחתו מהווה חלק בלתי נפרד מצרכיהם היומיומיים של יותר ויותר אנשים ומשפחות בארץ וברחבי העולם.
ניתן להבחין היום בנקל, כי המרחב הציבורי של תל אביב - בתי הקפה, שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים),
שדרותיה ורחובותיה של העיר - מלא בכלבים ומגדליהם.

מרבית המחקרים שפורסמו עד היום, עסקו בהשפעת הכלב על הפרט, ונמצא בהם כי גידול כלב מעניק יתרונות פסיכולוגיים, רפואיים, פיזיולוגיים וחברתיים למגדליו ולאנשים הנמצאים עימו במגע ישיר.
במחקרים עכשוויים נבחנה התרומה הקולקטיבית של החזקת כלבים, ונמצא שלהחזקת כלבים השפעות חיוביות שונות על קהילות בסביבות עירוניות.
מחקר זה מבקש לבחון את השפעת הכלבים ומקומם בחיי מגדליהם, על פניה ואופייה של תל אביב, ומטרותיו הן:

1. לבדוק את התפרוסת המרחבית של גידול כלבים בתל אביב.
2. לבחון כיצד התפרוסת המרחבית של גידול כלבים בעיר משפיעה על תפרוסת השירותים הייעודיים לכלבים.
3. לבחון את השפעת גידול הכלב על סגנון ואורח חייהם של מגדלים תושבי תל אביב במרחב הציבורי.
4. לבחון את השפעת גידול הכלב על הקשר של מגדלו לסביבת מגוריו.

בחינה זו של השפעת הכלב על חיי התושבים, שופכת אור לראשונה על סגנון חייהם ועל דפוסי שימוש בשטחים פתוחים ובשירותים הציבוריים והפרטיים בעיר, ומהווה הצגה תיאורית ראשונה של התפרוסת המרחבית של כלבים ושירותים לכלבים בעיר ת"א.

לשם כך נעשה שימוש בשתי שיטות מחקר:

1. מיפוי באמצעות GIS (Geographic Information System): מיפוי תפרוסת וצפיפות הכלבים בעיר; מיפוי וניתוח נגישות לשירותים לכלבים (גינות כלבים, חנויות ומרפאות וטרינריות).

2. ראיונות עומק עם 85 מגדלי כלבים, תושבי אזורים שונים בעיר, לבחינת השפעת גידול הכלב על חייהם.

המיפוי העלה כי אזורים מרובי כלבים הם גם מרובי שירותים פרטיים (חנויות ומרפאות), אך לא בהכרח מרובי גינות כלבים. עוד עולה כי פריסת הכלבים במרחב העירוני איננה אחידה, וכי קיים ריכוז גבוה של כלבים במספר שכונות, לעומת מיעוט כלבים באחרות. האזורים צפון, מרכז ולב העיר, שכונת פלורנטין בדרום ושכונות במזרח עבר הירקון הם הצפופים ביותר בכלבים. שכונות בדרום מזרח העיר (להוציא את שכונת ביצרון), דרום העיר ויפו- מאופיינות על פי רוב בצפיפות כלבים נמוכה.
עוד נמצא כי ישנו חסר משמעותי בגינות כלבים במרחק סביר להליכה בשכונות הצפון הישן, מרכז ולב העיר ובשכונת פלורנטין, וחסר מסוים באזור דרום מזרח העיר.

ממצאי הראיונות מלמדים כי החזקת כלב משפיעה השפעה ניכרת על סגנון חייו וסדר יומו של הפרט המגדל, בהיבטים אישיים, סביבתיים וצרכניים. הניתוח מתמקד בהיבט הסביבתי של השפעות אלה, כלומר, באופן שבו מגדל הכלב חווה ותופס את סביבת מגוריו, ועל הקשר שלו עם הקהילה שבסביבת מגוריו.
ניתן לחלק את מגדלי הכלבים שנבדקו לשלושה טיפוסים, הנבדלים זה מזה באופן ובמידה שבה הכלב משפיע על הקשר שלהם לסביבת מגוריהם. בקרב חלק גדול ממגדלי הכלבים, הכלב מחזק את תחושת הקשר לסביבת המגורים ולקהילה, מגביר את מודעותם למתרחש בה ומעודד מעורבות בקהילה ובסביבת המגורים. כמו כן, נמצא כי מרבית מגדלי הכלבים מקפידים על חוקים ונורמות מקובלות הנוגעים להחזקת הכלב ברשות הרבים.

נראה כי תושבים מגדלי כלבים שוהים זמן רב במרחב הציבורי ותורמים לתנועת אנשים מוגברת ברחובות ובשטחים הציבוריים, להתרחשות עסקית ולתחושת ביטחון. בקרב מרבית מגדלי הכלבים, ניכרים ביטויים של מעורבות בקהילה, אכפתיות מסביבת המגורים, ויחסי עזרה הדדית וקהילתיות, בעקבות החזקת הכלב. תופעות אלה הינן מאפיינים של הון חברתי, והן באות לידי ביטוי באופן בולט בקרב מגדלי כלבים שמתגוררים בסביבת מגורים המקבלת כלבים, ובמיוחד בקרב כאלה המבקרים באופן קבוע בגינות כלבים.

מכיוון שהחזקת הכלבים היא תופעה נרחבת בעיר, ריבוי כלבים ומגדליהם תורמים למעשה לאווירה צעירה ושוקקת חיים ברחובות ובמרחב הציבורי, ולהתרחשות חיובית בעיר. גינות הכלבים והמרחבים האורבאניים, מהווים מוקדי משיכה למגדלי כלבים, מעניקים לעיר צבע וחיוניות, ותורמים לתפיסת העיר תל אביב, על ידי תושביה, כעיר נאורה ומקבלת. ריבוי האינטראקציות שנוצרות סביב הכלב, מחזק את תחושת השייכות והקהילתיות של התושבים לסביבת מגוריהם, ומעודד אכפתיות, מעורבות ואקטיביזם מקומי. התאמות לכלבים ולצרכי מגדליהם, (גינות כלבים, עסקים מקומיים), מעוררות בקרב מגדלים גאווה על ההשתייכות לעיר המקבלת ברצון את נוכחות הכלבים, ומכירה בחשיבות חיות המחמד לתושביה.

חיות המחמד מהוות הזדמנות שאינה מנוצלת דייה להגברה ספונטאנית של תחושת קהילתיות וליצירת הון חברתי בעיר. אפקט השרשרת המונע על ידי חיות המחמד ומגדליהן מתקיים כמעט ללא התערבות חיצונית, וזקוק רק לתמיכה. לכן, שיעור החזקת הכלבים, העולה בהתמדה בתל אביב בשנים האחרונות, מהווה הזדמנות משמעותית לעידוד וקידום קהילות בנות קיימא בעיר ולחיזוק ההון החברתי, ותחושת קשר ואכפתיות כלפי סביבת המגורים. לכן, ממליץ המחקר לאמץ ולעודד אוכלוסיה זו. הענות העירייה לצרכי התושבים בהקמת גינות כלבים בתקופת זמן קצרה יחסית, ונכונותה לקיים דיאלוג עם התושבים, מעודדת תרבות ארגונית פתוחה הקשובה לצרכי התושבים.
נוסף על כך, מספרן הרב של גינות הכלבים והאזורים הרבים בעיר בהם תושבים ועסקים מקבלים כלבים בברכה, הינם גבוהים ביחס למתרחש ברחבי העולם. תנאים אלה, אשר התפתחו בעיר באופן טבעי כמענה לצרכים קיימים, מעניקים לעיר את ההזדמנות להוביל ולהוות דוגמא לערים אחרות בארץ ובעולם, בתכנון ובהתנהלות נאורה, המשקללת את צרכי כלל התושבים, מתוך ההכרה בכך שחלק הולך וגדל מהם, חולק את חייו עם חיית מחמד.
 

יחד עם זאת, ממדיה של התופעה, על אף יתרונותיה הרבים, עלולים לעורר השלכות שליליות וחוסר שביעות רצון בקרב חלק מהתושבים, ללא התייחסות מערכתית לכלל ההשפעות של הכלב על המרחב הציבורי. כבר היום ציבור התושבים (מגדלי כלבים ושאינם מגדלי כלבים), חשופים למטרדים כגון צואת כלבים ברחובות ורעש. כמו כן, מחלוקות ומתחים בין תושבים על שימוש בשטח, בעיקר באזורי העיר הצפופים, צפויים להתרבות עם עליית הדרישה מצד מגדלי הכלבים לשטחים פתוחים וגינות בהם יוכלו לטייל עם כלביהם ללא רצועה. משום כך, קיים צורך חיוני בתכנון סביבות המגורים באופן אשר ייתן מענה לאוכלוסיית מגדלי הכלבים, לצד יתר התושבים. כמענה למחסור בשטחים פתוחים, קיים צורך במציאת פתרונות יצירתיים, כגון חלוקה לפי שעות באזורים מסוימים, ויצירת הפרדה בשטחים באזורים אחרים, על מנת לענות על צרכיה של כלל האוכלוסיה- מגדלי הכלבים, תושבים שאינם מגדלי כלבים, ותושבים אשר מבקשים שלא לבוא במגע עם הכלבים.
המחקר ממליץ על כתיבת תכנית עירונית לניהול שילוב הכלבים בעיר, אשר תציע התייחסות לנושא החזקת הכלבים בתחום התכנון, החינוך וההסברה והאכיפה. תכנית כזאת תוכל למקסם את היתרונות הפרטניים והקולקטיביים שבהחזקת הכלבים, לעיר, לקהילה ולשמירה על איכות סביבות המגורים, לצד מזעור החסרונות והמטרדים באמצעות חינוך, מציאת פתרונות יצירתיים ואכיפה.