שימוש בפולמרים סינטטיים להקטנת סחף קרקע לאחר שריפות יער

שריפות יער הן בעיה כלל עולמית ככלל, ובאגן הים התיכון בפרט, כשתנאי האקלים מאופיינים בקיץ ארוך ויבש וחורף גשום, מאפשרים התפתחות של תנאי שריפה, במיוחד בתקופה של שינויי אקלים, עלייה בכמות האוכלוסיה העולמית ושינויים בשימושי קרקע. שריפות גורמות לשינויים סביבתיים בעיקר ע"י פגיעה בצומח המקומי והשפעתן על הקרקע, אשר יכולים להשפיע על המעגל ההידרולוגי האזורי.

שריפות שונות אחת מהשנייה בחומרתן (severity) ואף בתוך אותה שריפה עלולים להיווצר תנאי חומרה שונים, התלויים בתנאי האקלים והרוח בזמן השריפה, הטופוגרפיה והתפרוסת המרחבית של חומרי בעירה. חומרות השריפה השונות יוצרות כיסי השפעה שונים במרחב על הקרקע שמתחתיהן. אחת מההשפעות הבולטות של שריפות יער היא עליה בנגר ובסחף קרקע טרם שיקום הצמחיה המקומית. פוליאקרילאמיד אניוני (PAM) הוכח בחקלאות כמייצב מבנה קרקע יעיל העוזר להקטין נגר וסחף ובייצוב מדרונות תלולים. ה-PAM זול ומיושם בכמויות קטנות יחסית על מנת לקבל תוצאות חיוביות. יעילותו של ה-PAM כמיצב קרקע בעקבות שריפה נבדקה אך במעט, ויעילותו מעולם לא נבדקה על קרקע שנחשפה לחומרות שריפה שונות.

מטרות המחקר היו: (א) בחינת השפעת תנאי שריפה שונים על התכונות הכימיות והכימיות-פיזיקאליות בקרקע רנדזינה בהירה, והשפעתם על יחסי חידור-נגר עילי-וסחף קרקע; (ב) בחינת השפעת טיפול ב-PAM לאחר שריפות בחומרות שונות על סחף קרקע, בתנאים מבוקרים ובניסוי שדה פרילימינרי; (ג) בחינת התחלתית שתי כמויות של PAM על שיקום צמחיה באמצעות חיטה תרבותית (Triticum aestivum L.) כצמח מודל לשיקום צמחייה עשבונית חד שנתית.