ננוטכנולוגיה בשירות הסביבה

מולטידסיפלינריות היא מילה שמנוצלת היטב בעגה המקצועית-מדעית; האקדמיה מעודדת שילוב תחומי מחקר שעשוי להוביל לגילויים פורצי-דרך. נראה כי במה שקשור לאתגרים סביבתיים—כמו משבר המים, זיהום אוויר ומשבר האקלים—אין ברירה אלא לנהוג בגישה שכזו. כיום, המודל הסטנדרטי להוראה ומחקר בתוכניות לסביבה כולל בסיס בתחומי האוויר, המים והקרקע עם תחומי התמחות מקבילים כמו אקולוגיה, מיקרוביולוגיה, תהליכים פיזיקוכימים, ומדיניות. הגיעה העת לערב גם את מדע החומרים וננוטכנולוגיות.

בלב גל הקורונה הראשון, סיפרה ד"ר אינס צוקר מבית הספר להנדסה מכנית והחוג ללימודי הסביבה בבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, על מחקרה בכתבתה למדור "חוקרים פרטיים" של ynet. אינס משלבת אלמנטים מעולם מדע החומרים והנדסת סביבה לחקר היישומים וההשלכות הסביבתיות של ננוטכנולוגיה. אינס מתמקדת בפיתוח חומרים ותהליכים ליישומים סביבתיים וכמו כן בכימות הסיכונים הטמונים בהמצאות ננוחומרים בסביבה באמצעות פיתוח כלי לזיהוי ננורעילות. במחקרה, אינס גם עובדת על השפעותיהם של מיקרו- וננו-פלסטיקים.