מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אדריכלות
אומנויות
אוקיאנוגרפיה
אנרגיה
אסתטיקה
אקולוגיה
אקלים
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
בריאות הציבור
גיאוגרפיה
גיאולוגיה
גיאופיזיקה
הידרוכימיה
הנדסה
זואולוגיה
זיהום אוויר
חינוך
חישה מרחוק
כימיה
כלכלה
מדיניות ציבורית
מדע המדינה
מדעי הצמח
מוח
מים
מיקרוביולוגיה
משפטים
מתמטיקה
ניהול
סביבה
סוציולוגיה
עבודה סוציאלית
פיזיקה
פילוסופיה
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
קהילה
קוגניציה
קרקע
שיווק
תחבורה
תכנון
תקשורת
תרבות
jaakko-kemppainen-wz7wDnhWMw4-unsplash

מחקר

24.03.2021
מחוברות כהלכה? על הקשר בין זהות נשית חרדית למודעות סביבתית

הסטודנטית: ליאת דאודי

מנחים: פרופ' רקפת סלע-שפי ד"ר דניאל מישורי

  • סביבה
  • סוציולוגיה
  • קהילה
  • תרבות

התנועה הסביבתית העולמית נחשבת לאחת מהמהפכות הגלובליות המשמעותיות ביותר. בשנות השישים של המאה ה-20 תוארה הסביבה כאתר התרחשות טרגי שבתוכו אינטרסים פרטיים עתידים להוביל לאסון אקולוגי. בישראל, מספר עשורים לאחר מכן, ארגוני סביבה תופסים מקום הולך וגדל בציבוריות הישראלית והעניין הסביבתי מקבל נראות ואף הופך למשמעותי יותר. עם זאת, על אף שקיומו של המשבר האקולוגי נוכח וברור ולמרות שהצטבר גוף ידע נרחב בנושאי סביבה, הרי שחלקים גדולים בחברה רחוקים מאימוץ שינויים ודפוסי פעולה בחיי היום-יום אשר יכולים לסייע בהתמודדות עם האיום הסביבתי.

הציבור החרדי בישראל נחשב לקבוצה תרבותית שהגישות והפרקטיקות הסביבתיות זרות לה. החברה החרדית בישראל מונה כ-%11 מהאוכלוסייה והיא כוללת בתוכה קבוצות שונות, מתאפיינת בהקפדה על אורח חיים דתי ברוח ההלכה היהודית, בקבלת הסמכות הרבנית כסמכות עליונה במערכים משפחתיים גדולים הכוללים שיעור ילודה גבוה. בתוך האוכלוסיה החרדית, הנשים החרדיות הן קבוצה אופטימלית לפתח מודעות סביבתית משום השפעתן ההולכת וגוברת על התא המשפחתי שלהן. זאת לאור התמורות המתרחשות במעמדה של האשה בתוך החברה החרדית ולאור המתח המחריף בין מידת המחויבות שלה כלפי התפקידים המסורתיים, כגון החזקת הבית וגידול הילדים, לבין הפיכתה למפרנסת.

מחקר זה מבקש לבחון את הטווח שבין האדישות לעניין הסביבתי – או האפשרות ליצור מודעות סביבתית – אצל נשים חרדיות המשתייכות לקבוצות שוליים בחברה החרדית: נשים מזרחיות חוזרות בתשובה משכונת 'ממזרח שמש' ונשים אנגלוסקסיות 'חוצניקיות' משכונת 'רמת בית שמש א'. המחקר מתמקד בנשים משכונות שונות בעיר בית שמש, המהווה בשנים האחרונות מוקד משיכה רב לאוכלוסייה חרדית.

המחקר מתחקה אחר 'ההגיון הפרקטי' של השימוש בדפוסי פעולה הלכתיים שהנשים החרדיות מקיימות בבתיהן, ובמיוחד במטבח הביתי. מצד אחד, המחקר בוחן את האופן שבו הן מארגנות את עולמן הפרטי באמצעות אותן פרקטיקות, ומצד שני בוחן את מידת היכרותן והפנמתן, אם בכלל, את העולם הסביבתי.

המחקר מצא כי רוב הנשים החרדיות אינן תופסות שמירה על הסביבה כערך בפני עצמו, לא כל שכן ערך המצוי בראש סדר העדיפויות היום-יומי שלהן. מהמחקר עולה כי מתקיים קשר בין מצב כלכלי לבין האפשרות לקיים פרקטיקות סביבתיות. עם זאת, לא נשות שכונת 'ממזרח שמש' ולא נשות שכונת 'רמת בית שמש א' מזדהות עם סביבתנות, אך רובן מראות שהן מודעות לערך שלה בשיח הציבורי.

נושאים סביבתיים רבים בלטו בהיעדרם ולא העסיקו כלל את הנשים החרדיות בהקשר הסביבתי. עם זאת, המעטות אשר התיחסו לסוגיות כגון מים וקרינה למשל, עשו זאת מטעמים של חסכון כלכלי והפגנת ידע הנתפס כהון תרבותי. שאלת הזהות של הנשים החרדיות במחקר זה והבנת העדפותיהן המשתנות במרחבי הפעולה השונים בחיי היום-יום, עשויה להפוך למפתח להחלת סדר היום הסביבתי בחברה החרדית ובקבוצות נוספות בעלות מאפיינים דומים בישראל.

מחקר

24.03.2021
נוחות תרמית בבתי ספר - השוואה בין בתי ספר ירוקים לבתי ספר בבנייה קונבנציונלית

עינבר אשכנזי נרקיס

המנחים: פרופ' יצחק אומר, פרופ' עודד פוצ'טר וד"ר לימור שעשוע-בר

  • אקלים
  • גיאוגרפיה
  • חינוך
  • סביבה

בשנים האחרונות, מחקרים בחינוך מדגישים את חשיבותה של סביבת לימודים נוחה. מחקר זה בוחן את השונות בתנאי מיקרו-האקלים והנוחות התרמית בין בתי ספר ירוקים לבין בתי ספר בבנייה קונבנציונלית, ובהמשך את ההבדל בתחושה התרמית הסובייקטיבית בין התלמידים בבתי הספר השונים.

בעידן של שינויי אקלים, בנייה ירוקה לא רק מקטינה השפעות סביבתיות ממבנים, אלא גם יישום של אלמנטים ירוקים מביאים לקירור וחימום פסיביים יעילים במבנה, וכך מביאים לשיפור הנוחות התרמית של יושביו. עם זאת, בתקן הישראלי לבנייה ירוקה חסרה התייחסות משמעותית לנוחות תרמית במבנים. בבנייה הקונבנציונלית, בחלק מהמבנים ניתן לראות כי הבנייה לא רק שאינה משפרת את התנאים התרמליים, אלא אף מרעה אותם, וכך נוצר מצב בו התלמידים מעדיפים לבלות בחצר ולא במבנה עצמו. תלמידים מבלים 30% מזמנם בבית הספר, ויחד עם התרומה של תנאי נוחות תרמית טובים להישגים לימודיים ולריכוז, קיימת חשיבות גבוהה בהשגת נוחות תרמית במבנים.  

הנוחות התרמית במחקר חושבה על ידי שימוש בשאלוני 7 דרגות נוחות מתוקפים על ידי ASHRAE, שהוסבו על מנת להתאים לילדים בגילאי 9-11 בשילוב עם מדדים אישיים עבור כל נשאל, והנוחות המצופה חושבה בשימוש במדד הSET*. שיטות המחקר כללו גם מדידות מיקרו-אקלימיות בכיתות ובחצרות בית הספר, בתל-אביב ובכפר-סבא, בקיץ (יוני-יולי) ובחורף (ינואר- פברואר), בזמן שאילת השאלונים אך גם בסופי השבוע, על מנת להבין את ההתנהגות התרמית של המבנים ללא מיזוג. 

תוצאות המחקר מראות שהתנאים המיקרו-אקלימיים נוחים יותר בבתי הספר הירוקים מאשר בבתי הספר בבנייה קונבנציונלית, ובהתאם, הנוחות התרמית אצל התלמידים בבתי הספר הירוקים גבוהה יותר. נמצא כי קיימת חשיבות גבוהה לפנות הכיתות בנוחות התרמית, וכי חשוב לתכנן את החזיתות לכיוון צפון או דרום (כאשר בכיתות הצפוניות נרשמו תנאי המיקרו- האקלים הנוחים ביותר) ולא לכיוון מזרח או מערב. 

יש לקחת בחשבון את התנאים הסביבתיים בקרבת בתי הספר בעת תכנון המבנה, כיוון שלהם השפעה מהותית על התנאים התרמיים במבנה. ההתייחסות לתנאים סביבתיים בתכנון היא בין הגורמים שהופכים בית ספר ירוק ליעיל מבחינה תרמית ונוח יותר, ובהתאם, נמצאו הבדלים בתנאי הנוחות התרמית גם בין בתי הספר הירוקים. נמצא גם שלנטיעת עצים בחצר בית הספר ובסביבתו יש השפעה ממתנת על הטמפרטורה, בייחוד בקיץ.
​כפי שנמצא במחקרים קודמים, תוצאות מחקר זה מראות שדרגת הנוחות לילדים נמצאה בטמפרטורות נמוכות יותר מאשר דרגת הנוחות למבוגרים. עובדה זו עשויה להעלות את הצורך בהבנת ההעדפות התרמליות של ילדים במטרה להשיג נוחות תרמית בבתי ספר.

מחקר

24.03.2021
השפעת שינוי אקלים על דינמיקה של בנק זרעים בקרקע לאורך מפל צחיחות בישראל: גישה

אלכסנדר ז'וגס

המנחים: פרופ' מרסלו שטרנברג וד"ר ייבסי קוסמן

  • אקולוגיה
  • מדעי הצמח
  • סביבה
  • קרקע

לשינויי האקלים באזור מזרח הים התיכון תהיה השפעה רבה על תפקוד המערכת האקולוגית ועל דינמיקת הקהילה הצמחית כתוצאה מירידה בכמות המשקעים השנתית ועלייה בשוני שלהם. המטרה שלנו היא להבין את התפקיד של בנק הזרעים כחוצץ אפשרי כנגד חוסר וודאות אקלימית כתוצאה משינויי אקלים.

במחקר הנוכחי בחנו את אסטרטגיות הנביטה של 18 מינים נפוצים שנמצאים לאורך שיפוע הצחיחות בישראל. נתונים נאספו מבנקי זרעים אשר נבטו למשך 9 שנים עוקבות מתוך מערכות אקולוגיות צחיחות, חצי-צחיחות, ים תיכוניות וים תיכוניות לחות. בנוסף, לשם חקר אסטרטגיות הנביטה באתרים חצי-צחיחים וים תיכוניים יושמו מניפולציות משקעים אשר כוללות 30% בצרת ו30% תוספת משקעים. מניפולציות משקעים יושמו לאורך 7 שנים עוקבות, אשר להן קדמו שנתיים עוקבות ששימשו כקו בסיס. דגימות מבנק הזרעים נאספו בסתיו, לפני תחילת העונה הגשומה. אסטרטגיות הנביטה נבדקו תחת תנאי השקייה אופטימליים לאורך 3 עונות נביטה עוקבות לשם קביעת נביטות הכוללת בכל דגימת אדמה. השינויים באסטרטגיות נביטה נבחנו על ידי גישה סטטיסטית חדשנית אשר לוקחת בחשבון את הגורמים האקלימיים והביוטיים אשר עלולים להשפיע על הנביטות של הזרעים. 

התוצאות הראו שמינים דומיננטיים שלטו בפרקציות הנביטה שלהם ע"י ייצור נבטים עם הסתברות שונה לנביטה שנתית. ניכר כי כמות המשקעים תחתם הזרעים נוצרו הובילה לשני סוגי זרעים מרכזיים ביחס לנביטות: נביטות גבוהה (נ"ג) – זרעים אשר מובילים לבנק זרעים חולף, וכן נביטות נמוכה (נ"נ) – זרעים אשר מובילים לבנק זרעים תמידי. בנוסף לכך התייחסנו לתהליך של היווצרות בנק זרעים ונביטה לפי מינים. נמצא כי שני התהליכים הללו קובעים את טווח ההתפלגות במרחב ובזמן של כל מין לאורך שיפוע הצחיחות. אנו מסיקים כי ייצור זרעים דיפרנציאלי לאורך שנים רטובות וצחיחות של שני סוגי הזרעים יוצר איזון לאורך שיפוע הצחיחות, דבר המאפשר לבנק הזרעים לשמש כמנגנון מייצב אשר חוצץ כנגד אי וודאות במשקעים. יתר על כן, אנו מציגים מודל כללי של אסטרטגיות נביטה של מינים דומיננטיים שנתיים במערכות אקולוגיות ים תיכוניות וצחיחות אשר מחזק את המושג של בנק זרעים כחוץ כנגד אי וודאות אקלימית כתוצאה משינויי אקלים באזור.

מחקר

24.03.2021
נחלת הכלל העירונית יצרנית: ייצור מחדש קולקטיבי של ערינו

טיאה לוי

המנחים: ד"ר דניאל מישורי ופרופ' יוסף ג'אברין

  • אדריכלות
  • סביבה
  • פילוסופיה
  • תרבות

עבודת תזה זו מבקשת לבחון תהליכי ביזור והטמעה מחדש של מערכות יצרניות במרחב העירוני.

שינוי טכנו-מטריאלי זה באופן בו אנו מייצרים את תנאי הקיום שלנו ונמצאים ביחסי גומלין עם הסביבה מכיל בתוכו את התנאים לארגון מחדש של היחסים האקו-חברתיים. באילו אופנים יכולה ההטמעה מחדש של מערכות יצרניות בערים לקדם קיימות עירונית? הטענה המרכזית של עבודת תזה זו הנה כי מטעמים חברתיים וסביבתיים כאחד, מן ההכרח הוא לכונן מערכות יצרניות מתהוות אלה תחת בעלות ציבורית-קולקטיבית ושליטה דמוקרטית. לשם כך מערכות יצרניות עירוניות אלה מוגדרות בתור נחלת הכלל העירונית יצרנית תוך שרטוט בסיס תיאורטי ופרקטי למושג.

על מנת להציג הגדרה קוהרנטית, המושג מנותח על ידי פירוקו למרכיביו (ייצור, עיר, נחלת הכלל) כאשר כל מרכיב נבחן בהקשרו ההיסטורי-רעיוני וביחס לשני המרכיבים הנוספים. לאחר מכן, דרך ניתוח מקרי מבחן של מאבקים עכשוויים סביב הארגון מחדש של פעילות יצרנית ומערכות יצרניות בעיר, מוגדרים ונבחנים מודלים של נחלת הכלל העירונית יצרנית -  רה-מוניציפליזציה, קואופרטיזציה ורשתות זיקה גלובליות - בטענה כי בעוד כל מודל מכיל אתגרים והזדמנויות פנימיים, יחד הם מהווים בסיס קונקרטי לכינון תשתיות ופעילות יצרניות בעיר כנחלת הכלל.  

מחקר

22.03.2021
אפיון ההשלכות הפיזיולוגיות על אלמוגים מהים האדום והאינדו פסיפסי תחת השפעת זיהום

ענבל אילון

המנחים: פרופ' דרור אבישר ופרופ' אורן לוי

  • אוקיאנוגרפיה
  • הידרוכימיה
  • סביבה

זיהום אור ממקור מלאכותי בלילה תופעה חדשה המכונה  -ALAN Artificial Light At Night, הפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי בעלת השפעה על מנגנונים ביולוגים והתנהגותיים של בעל חיים, צמחים ובני אדם. מנגנונים אשר נתגלו כמושפעים כוללים תהליכים כגון: תהליך הפוטוסינתיזה, סנכרון השעון הביולוגי, נדידת ציפורים ופרפרים, תזונה, רבייה באלמוגים ועוד. תהליכים המסונכרנים עם המחזוריות הטבעית של יום לילה, מופע הירח ועונות השנה, שובשו במהלך השנים האחרונות בעקבות השימוש בתאורה מלאכותית אשר התרחבה במקביל לעליה בגידול האוכלוסייה על פני כדור הארץ. כיום ידוע שקיים קשר בין זיהום אור להפרעת שינה בבני אדם, התפתחות מחלות כגון סרטן, סכרת יתר לחץ דם ועוד. מחקרים שנערכו על בעלי חיים וצמחים מראים השפעות על פעילות פיזיולוגית וההתנהגותית, הפרעות אשר עלולות בטווח הארוך להשפיע על המערכת האקולוגית בשלמותה. בעוד שמרבית המחקרים נערכו במערכת היבשתית מעט מחקרים בדקו את ההשפעה על המערכת הימית. כיום ישנם עדויות רבות כי שוניות האלמוגים ברחבי העולם בעשורים האחרונים חוות ירידה בעקבות פעילות אנושית ענפה כגון: דייג יתר, זיהום של כימיקלים, הן בעקבות העלייה בגידול האוכלוסייה והן בעקבות תופעות טבעיות (סערות, מחלות, הרחפת סדימנט, עליה בטמפרטורת מי הים). החשיפה לאור מלאכותי בלילה לאורך החוף מובילה ללחץ נוסף על המערכת הימית וגורמת למגוון הפרעות אקולוגיות.

מחקרים שנערכו לאחרונה מצבעים כי ALAN גורם להפרעות כרונו-ביולוגיות, פיזיולוגיות והתנהגותיות במערכות אקווטיות. מחזוריות גאות ושפל, מחזוריות ירחית ומחזוריות של עונות השנה מהווים תנאים חשובים המשפעים על אופן התנהגות של מרבית האורגניזמים במערכת הימית. ברם, האלמוגים אשר מהווים את הבסיס לבניית השונית נסמכים על מצבי תאורה טבעיים על מנת לסנכרן התנהגות, זמני רבייה ותהליכים פיזיולוגים נוספים. זיהום אור ממקור מלאכותי אורבני גורם למסוך התאורה הטבעית בלילה, הנסמכת על תאורת הירח והכוכבים אשר מובילה להפרעה או שיבוש בתהליכים ביולוגים ופיזיולוגיים במערכת זו.

עבודה זו התמקדה באפיון השלכות תאורה מלאכותית בלילה על השפעת תהליכים פיזיולוגים וביולוגים באלמוגים, נערכו ניסויים על שני סוגי אלמוגים מהים האדום באילת, שיטית ושיחית (Acropora, Pocillopora). הניסוי הראשון בחן האם זיהום אור מלאכותי בלילה משפיע על אלמוגים תחת תאורת דיודה פולטת אור המכונה לד שהאיר במהלך כל לילה בהשוואה לקבוצת ביקורת בה שהו האלמוגים בתנאים טבעיים של תאורת הירח והכוכבים. ניסוי נוסף בחן השפעת טווחי תאורה על האלמוגים וכלל ארבעה טיפולים: ביקורת,  אור לד כחול (420-480 ננומטר, 10000K), אור לד צהוב (580-620 ננומטר, 2000K) ואור לד לבן (400-700 ננומטר, 6500K) בעוצמת אור 1-1.5 mol quanta m-2 s-1  שהם כ 35-40 Lux . תוצאות ניסוים אלו חושפות לראשונה השפעת זיהום אור מלאכותי בלילה (ALAN) על הפיזיולוגיה של אלמוגי המחקר. התוצאות מעידות באופן מובהק כי אלמוגים אשר נחשפו לאור מלאכותי במהלך הלילה חווים עקה המתבטאת בעליה ברדיקלי חמצן (ROS), המבטא מצב עקה פיזיולוגי הפוגע במנגנונים ביולוגים של התא כגון, פגיעה בחומר הגנטי, וברקמות השומנים והחלבונים. בנוסף, קצב יעילות תהליך הפוטוסינתיזה נפגע, עדות לכך התקבלה במדידת קצב מעבר אלקטרונים נמוך (ETR) כמו כן ערכי ריכוז כלורופיל a וריכוז אצות נמוכים ברקמת האלמוג, בהשוואה לטיפול הביקורת.
פליטת אור לד מונוכרומטי כחול ואור לד בספקטרום מלא לבן הראו השפעה מובהקת בהשוואה לאור לד צהוב על המצב הפיזיולוגי של האלמוגים. יתר על כן, על מנת לקבוע האם תאורה מלאכותית בלילה משפיעה ישירות על האצות הסימביוטיות של האלמוג, ערכנו ניסוי קצר מועד (30 יום) תוך שימוש באותם מקורות אור ואורכי גל הזהים לניסוי הראשון על תרביות האצות מהמין Symbiodiniaceae, Symbiodinium (Clade C). תוצאות ניסוי זה הראו ערכים מובהקים נמוכים של ערכי הפוטו-פיזיולוגיה, הכוללים קצב העברת אלקטרונים (ETR), ריכוז כולל של כלורופיל וקצב חלוקת תאים (mitotic index) תחת תאורת לד צהוב, כחול ולבן במהלך הלילה בהשוואה לתנאי הביקורת. ערכי ה NPQ) Non-Photochemical Quenching  ) הראו ערכים גבוהים מובהקים בקבוצת הביקורת לעומת התרביות שנחשפו לאור מלאכותי. תוצאות אלו מצביעות על כך שמנגנון הפוטוסינתיזה נפגע, מה שמתקשר לירידה בכמות הכלורופיל לאצה. 

החלק השני של העבודה בחן האם תאורה מלאכותית במהלך הלילה משפיעה על תזמון הרבייה ושחרור הורמונים באלמוגים. לשם כך נלקחו דוגמאות לפני, בזמן ואחרי שחרור תוצרי הרבייה כאשר נבדקו שני מיני אלמוגי שיטית Acropora digitifera, Acropora millepora תחת השפעת תאורת לד כחול (420-480 nm, 10000K) ותאורת לד לבן (400- 700 nm, 6000-6500K) ותחת תנאים טבעיים של הסביבה. שני מיני האלמוגים הראו דפוס התנהגות ברור אודות זמן שחרור הגמטות כך שמרבית המושבות תחת תנאי סביבה טבעיים שחררו גמטות למים במועד הצפוי בדומה לשונית הטבעית, בעוד שהמושבות שהיו חשופות לזיהום אור לא הראו דפוס שחרור גמטות.

מסקנות עבודה זו מעידות כי זיהום אור מלאכותי בלילה היא תופעה שלילית ויש להתייחס אליה כגורם אנתרופוגני המזיק לסביבה, הפיזיולוגיה והאקולוגיה של המערכת האקוסיסטמה הימית. הפגיעה במנגנונים פיזיולוגים וביולוגים של האלמוגים הינה משמעותית ועלולה לפגוע בהמשך קיומה של שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם אילת/ עקבה, בפרט ובעולם בכלל. 

החשיבות לשמור על מערכת ימית זו צריכה לעמוד לנגד עיני מקבלי ההחלטות, היזמים והמתכננים העתידיים בעיר אילת, ולהבין את ההשפעה השלילית של זיהום אור ממקור מלאכותי על המערכת הימית. 

עבודה מחקרית זו הינה חלוצית מסוגה החושפת את הקשר בין תופעת זיהום אור ממקור אורבני והשפעתה הכרונית על עתידה של שונית האלמוגים, ותהווה בסיס למחקרים עתידיים בתחום.

מחקר

22.03.2021
בחינת ממשקי גידול ועיבוד בפרדסים ברי קיימא משמרי קרקע, מים וסביבה

דנה פליגלמן

מנחים: פרופ' מרסלו שטרנברג וד"ר גיל אשל

  • מדעי הצמח
  • סביבה
  • קרקע

גידולי כיסוי נמצאים בשימוש חקלאי כבר מהעת העתיקה, ובעת המודרנית השימוש בהם התפתח והשתכלל. ישנם יתרונות רבים הנובעים משימוש בממשק הכולל גידולי כיסוי, הן לחקלאי והן לסביבה. היתרון העיקרי של גידולי הכיסוי הינו בהפחתת קצב סחיפת קרקע. סחיפת הקרקע חמורה במיוחד בשטחים חקלאיים המעובדים בעיבוד אינטנסיבי, וקצב הסחיפה בהם יכול לעלות על קצב ההיווצרות הטבעי של הקרקע. סחיפת הקרקע גורמת לאיבוד הקרקע הפורייה ולפגיעה בחקלאי עקב נזקים רבים לתשתיות בשטחים החקלאיים. מלבד הפחתה בקצב סחיפת הקרקע, ממשק הכולל גידולי כיסוי יכול להביא גם לשיפור במבנה הקרקע ובפוריות הקרקע, וכן להגברת חידור וחלחול מי גשם. הגברת החידור והחלחול גורמת להפחתה בעוצמת הנגר העילי, שסוחף איתו כמויות גדולות של מים, וכן חומרי הזנה והדברה המזהמים מקורות מים – רווח לחקלאי ולסביבה. גידולי כיסוי יכולים לסייע גם במניעה של שטיפת חנקן ובקיבוע חנקן, בדיכוי עשבייה, בהגדלת אוכלוסיית האויבים הטבעיים של מזיקים בשטחים החקלאיים, ועוד. מינים רבים ומגוונים של צמחים ממשפחת הקטניות, הדגניים והמצליבים משמשים כגידולי כיסוי. ניתן לשלב מספר מינים בגידולי הכיסוי ובכך להיתרם מיתרונות מגוונים של מינים שונים, וכן להגדיל את המגוון הביולוגי. ממשק הכולל צמחייה מקומית-טבעית הינו בעל פוטנציאל להגביר את המגוון הביולוגי בשטחים החקלאיים ולהפכם למסדרונות אקולוגיים.
מטרת המחקר הינה בחינת ההשפעות של שימוש בסוגים שונים של ממשקי חיפוי קרקע בפרדסים, בכדי לאתר ממשקים שיקנו יתרונות רבים הן לסביבה והן לחקלאים. חקר התועלות הנלוות לממשק של גידולי כיסוי בפרדסים בישראל יוכל לסייע בגיבוש המלצות לקובעי מדיניות ובגיבוש מערכי הדרכה עדכניים בנושא.

במחקר נבחנו שלושה ממשקים שונים של גידולי כיסוי המשלבים חיפוי של צמחייה תרבותית, צמחייה טבעית ושבבי עץ. הממשקים השוו לטיפול ביקורת הכולל חלקות נקיות מעשבייה, כפי שנהוג כיום בפרדסים רבים ברחבי ישראל. במהלך המחקר נערכו דיגומים של צמחיית הכיסוי ונבחנו פרמטרים כגון ביומסה, אחוז כיסוי הקרקע, מגוון המינים ועושר המינים. מי הנגר נדגמו בזמן אירועי גשם בכדי לבדוק את ריכוז הנוטריינטים והסדימנטים הנסחפים בטיפולים השונים. כמו כן נמדדו פרמטרים הקשורים להתפתחות העץ, כגון קוטר גזעי העצים בשטח הניסוי ופרמטרים של כמות ואיכות יבול הפירות.

טיפולי הכיסוי ייצרו ביומסה ואחוז כיסוי גבוה, במיוחד בטיפול W-M הכולל צמחייה טבעית. ממשק גידולי הכיסוי הביא גם לעלייה במגוון הביולוגי ובעושר המינים. ריכוז הסדימנטים שנמדד היה גבוה במיוחד בטיפול הביקורת B-B בו הקרקע חשופה ונתונה לסחיפה חזקה באירועי גשם. ריכוז הנוטריינטים שנמדדו היה יחסית נמוך, והנתונים לא היו עקביים. לרוב לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים בפרמטרים של קוטר הגזעים, כמות היבול ואיכות היבול, ומכאן שגידולי הכיסוי לא גרמו לפגיעה בקצב גדילת העצים ובהיקף ואיכות היבול.
טיפול W-M, הכולל ממשק של צמחייה טבעית וחיפוי בשבבי עץ, הביא לעלייה במגוון הביולוגי ובעושר המינים, להפחתה בריכוז הסדימנטים הנסחפים עקב יצירת ביומסה גבוהה ואחוז כיסוי קרקע גבוה, ולא גרם לפגיעה בהתפתחות העצים או בהיקף ואיכות היבול. לפי תוצאות מחקר זה, נראה כי טיפול W-M מתאים לשמש כגידול כיסוי באזור השרון. בעתיד מומלץ לבחון כיצד הרחבת השימוש בממשק זה יכולה לעודד הפיכה של פרדסים לפרוזדורים אקולוגיים. בכדי להפיק את מרב היתרונות מממשק גידולי הכיסוי, ישנה חשיבות רבה להרחבת המחקר בנושא לאזורים נוספים בישראל, עקב הצורך בהתאמת גידולי הכיסוי באופן מיטבי לתנאי המקום. 

artem-kniaz-DqgMHzeio7g-unsplash

מחקר

22.03.2021
אפיון אוריינות ויזמות סביבתית בתוכנית יזמים צעירים ישראל

הסטודנט: רועי ולודבסקי

מנחים: ד"ר דפנה גולדמן, ד"ר איריס אלקחר, פרופסור יואב גנזך

עבודת גמר לתואר מוסמך

  • חינוך
  • ניהול
  • סביבה

חוקרי סביבה, יזמים, מדענים ואנשי מקצוע נוספים עסוקים בשאלה כיצד ניתן ליישב את השאיפות של אומות העולם לחיים טובים יותר, כאשר מחד המשאבים הטבעיים מוגבלים ומאידך הולכות וגוברות הסכנות של ההרס הסביבתי. חיבור בין חינוך לקיימות לרבות פיתוח בר קיימא, ויזמות יכול שיביא לתוצאה של חיים טובים יותר על פני כדור הארץ. ארגון יזמים צעירים הוא חלק מארגון בינלאומי שנקרא Young Entrepreneurs. הארגון פועל בכל העולם ודוגל בתפיסה שמאמינה בחינוך ליזמות מגיל צעיר כידע שהוא כלי לחיים. על פי שמו, הארגון מטפח תלמידים ללמידת העולם העסקי מהאספקט האוטונומי שלו, כלומר, יזמות.

מטרת המחקר היא לבחון האם חינוך לקיימות במסגרת חינוך ליזמות יכול לשפר את האוריינות הסביבתית של תלמידים ולהגביר בקרבם את המודעות לסביבה ולהביא לשינוי התנהגותי בכל הנוגע לאחריות סביבתית.

מחקר זה בחן את השפעתה של חינוך ליזמות סביבתית על הידע, העמדות וההתנהגות של תלמידי כיתה י' בנושא הגנה על הסביבה, דרך העברת שאלונים בתחילת התוכנית ובסיומה. בנוסף , רואיינו אנשי מקצוע המשתתפים בתכנית על מנת לאפיין את מרכיבי האוריינות הסביבתית שלה.

החלק הראשון של המחקר, החלק האיכותני, נשאלה השאלה: מהם מאפייני התוכנית וכיצד תופסים חברי ההנהלה את שילוב הפן הסביבתי בתוכנית זו? ממצאי המחקר מצביעים שארגון יזמים צעירים הוא ארגון כלל ארצי, דל תקציב ומבוסס מתנדבים. ניסיון קודם לשלב את הפן הסביבתי בתוכנית כשל, פרט למחוז חיפה. עם זאת, חברי ההנהלה סיפקו תובנות והמלצות רבות על דרכים לקידום הפן הסביבתי בתוכנית. השערות המחקר היו שהשתתפות בתוכנית תשפיע באופן חיובי על הידע, עמדות והתנהגות התלמידים בנושא הגנה על הסביבה. ממצאי החלק הראשון מצביעים שחינוך לקיימות במסגרת חינוך ליזמות יכול לשפר את מאפייני האוריינות הסביבתית של תלמידים. עם זאת, נמצא שהידע והעמדות של התלמידים כלפי הסביבה שופרו במידה חלקית, והתנהגותם המדווחת כלפי הסביבה לא השתנתה באופן מובהק. לכן, השערות המחקר הללו אוששו באופן חלקי.

בחלק השני של המחקר, החלק הכמותי, בחן שלוש שאלות מרכזיות: האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תשפיע על הידע של המשתתפים בנושא הגנה על הסביבה? האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תביא לשינוי בעמדות המשתתפים כלפי הגנה על הסביבה? האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תשפיע על ההתנהגות הסביבתית המוצהרת של המשתתפים?

התוצאות מצביעות על קשר חיובי בין היתרונות שבלמידה סביבתית לבין כוונותיהם של יזמים צעירים לנצל את היתרונות הללו. אם זאת מסתבר שהדרך עדיין ארוכה בתחומים הקשורים לידע ומודעות גלובלית, במובן זה שהתלמידים שהשתתפו במחקר אמנם היו מוכנים לפעול למען הגנת הטבע בכל הנוגע לפיתוח מוצרים פרו סביבתיים, אך לא הביעו נכונות גבוהה אם בכלל בכל הנוגע לענייניהם האישיים. מסקנה חשובה נוספת היא שיש לעודד חינוך ליזמות בקרב תלמידים, חינוך אשר מעניק גמול בצורה השתתפות בתחרויות ובעיקר מובילה לגילוי עצמי של יכולות הטמונות בתלמידים. שילוב קיימות בחינוך ליזמות עשויה להוביל את התלמידים בדרך הארוכה של שינוי סביבתי. מסקנה עיקרית העולה מהמחקר היא כי יש צורך בהגברת החינוך לקיימות על מנת להביא להתפתחות עמדות חיוביות יותר כלפי אחריות סביבתית, שיפור הידע ותחושת הידע של התלמידים וכתוצאה מכך אף לחזק את ההתנהגות הסביבתית. מסקנה נוספת שיזמות סביבתית מבורכת בקרב הארגון בישראל ובעולם. חברי ההנהלה בארץ הראו רצון עז לקידום נושא זה בארגון ובהחלט יש לכך קרקע פוריה. המלצות על דרך קידום נושא זה ייכתבו בפירוט בהמשך.

sime-basioli-BRkikoNP0KQ-unsplash

מחקר

22.03.2021
שיפור ביות אצת חסנית הים (Ulva) כחומר גלם לייצור בר קיימא של דלקים ביולוגים

הסטודנט: עומרי נהור

מנחים: פרופ' אלכס גולברג, דר ישראל אלוארו

עבודת גמר לתואר מוסמך

  • אוקיאנוגרפיה
  • ביוטכנולוגיה
  • הנדסה

במאות השנים האחרונות חל גידול באוכלוסיית האדם בעולם ובד בבד עם פיתוחן ושיפורן של טכנולוגיות שונות חלה עלייה חדה בדרישה לאנרגיה זמינה וכתוצאה מכך לשימוש מוגבר בדלקים מאובנים. שריפת דלקים מאובנים גורמת לעלייה ב-CO2 האטמוספרי, אשר בתורה תורמת לשינויי אקלים, ונוסף על כך, להחמצת מי הים. לעומת זאת, שימוש בגידולים חקלאיים-צמחיים כמקור לאנרגיה, הינו בעל השפעה פחותה על כמות ה- CO2האטמוספרי. בתהליך הפקת האנרגיה מחומר צמחי משתחרר ה- CO2אשר קובע בזמן הגידול, ולכן כמות ה-CO2 האטמוספרי הכוללת כמעט ואינה משתנה. אף על פי שכמות ה- CO2האטמוספרי שנפלט עקב השימוש באנרגיה ממקור צמחי נמוכה מה- CO2שנפלט בשימוש בדלקים מאובנים, גידולים יבשתיים אינטנסיביים מלווים בפגיעות סביבתיות רבות, כמו שחיקת קרקע, דלדול במשאבי מים ואדמה, שימוש בחומרים כימיים מזיקים, פגיעה במגוון ובעושר המינים ועוד. לעומת זאת, שימוש באצות כמקור לאנרגיה זמינה מוביל להפחתה בעלייה של כמות ה- CO2האטמוספרי, בדומה לגידולים יבשתיים, אך ההשלכות הסביבתיות השליליות של גידול אצות, פחותות באופן ניכר מגידולים יבשתיים.

האצה חסנית-הים, (Ulva) הינה אצת מאקרו ירוקית, בעלת תפוצה כלל עולמית המאופיינת בקצב גידול מהיר ובעלת קצב פוטוסינתזה מהמהירים בעולם הצומח. החסנית מתחילה את חייה כנבג ((Spore בעל שוטונים ויכולת שחייה. לאחר היצמדות הנבג למצע קשה מתפתח נבט הגדל ליצע (Thallus, עלה אצה) בוגר. בחופי ים התיכון הישראלי נפוצים שבעה מיני חסנית-הים, מחקר זה עוסק בשלושת המינים: U. rigida U. fasciata ו- U. ohnoi ובזן של המין U. mutabilis המכונה .Slender מין זה גדל כיום במעבדה תחת תנאים מבוקרים החל משלב הנבג. בדומה לצמחים רבים, החסנית מייצרת סוכר ואוגרת עמילן ורב סוכרים נוספים לצורך אגירת אנרגיה. עמילן הינו חומר תשמורת אשר בנוי ממולקולות גלוקוז, ובתהליך התססתו בנוכחות שמרים וחיידקים מתקבל ביו-אתנול, המשמש כדלק ביולוגי בתהליכים שונים. כיום, המחקר של הפקת דלקים מחומר צמחי בכלל ומאצות בפרט מתפתח במהירות רבה ותהליך הפקת האנרגיה הולך ומתייעל. מנגד, הפער הקיים בביות החסנית מהווה מכשול עיקרי המונע את מימוש מלוא הפוטנציאל שטמון באצה זו. במחקר זה נבדקו השפעות תנאי סביבה על כמות העמילן בחסנית-הים, כיצד כמותו משתנה בשלבי הגידול השונים, ועד כמה תכונה זו מושפעת מתנאים סביבתיים לעומת הבדלים גנטיים.

מבין שלושת שלבי החיים השונים: נבט, יצע צעיר ויצע בוגר, ביצע הצעיר נמדדה כמות העמילן הגדולה ביותר במסגרת גידול של 23 ימים. יצע צעיר (שגילו שלושה עד ארבעה שבועות מתחילת הנביטה) ייצר כחמישה גרם עמילן על כל גרם אצה יבשה- פי 1.3 מנבט (שגילו עד שבועיים מתחילת הנביטה) ופי שניים מיצע בוגר (שגילו חמישה שבועות ומעלה מתחילת הנביטה). בנוסף, נמצא כי משטר הרעבה של נוטריינטים- חנקן וזרחן, גרם לעליה בריכוז העמילן. עליה זו תועדה בצילום מיקרוסקופי, ונובעת מעליה במספר גרעיני העמילן. עוד נמצא, שטמפרטורת המים משפיעה על ריכוז העמילן- לאחר תשעה ימי גידול בטמפרטורה של °C30 ריכוז העמילן ירד ב-75%, לעומת זאת גידול בטמפרטורה של °C18 גרם לעליה של כ-50% בריכוז העמילן. ניסויים אלו מצביעים על כך שבכדי לקבל את כמות העמילן הגבוהה ביותר בגידולי החסנית, יש להתחיל את הגידולים מיצע צעיר בן כשלושה שבועות. יתר על כן, לקראת הקציר, מומלץ לשמור על טמפרטורות נמוכות מ°C-20 ולהימנע מהוספת נוטריינטים. תוצאות אלו מחוזקות מנתונים של גידול אצת Slender. באצה זו, נמצא שכמות העמילן הגבוהה ביותר שניתן להפיק בתקופת גידול של שלושה שבועות, מתקבלת כשהגידול מתחיל מיצע בן כשלושה שבועות.

בניסוי נוסף שעסק בהשפעת תנאי הגידול והמוצא הגנטי על תכולת העמילן, נמצא שהשונות בתכולת העמילן שנגרמת מתנאי הסביבה השונים, גדולה מהשונות שנגרמת מהשפעת המוצא הגנטי של האצה, אך לשני גורמים אלו יש השפעה מובהקת על תכולת העמילן. כמו כן, בגידול אצות ממקורות גנטים שונים במיכל משותף, נמצא כי השונות בתכולת העמילן גדולה פי 2.7 מאשר במיכל אשר בו גודלו אצות ממקור גנטי זהה. מתוצאות אלו עולה כי טיפוח גנטי של החסנית יוביל לריכוז עמילן גבוה יותר.

שלב גידול נוסף אשר קיבל תשומת לב רבה במחקר הנוכחי הוא השלב המיני- שלב הספורולציה (Sporulation). החסנית נכנסת לשלב המיני כאשר תנאי הסביבה מתאימים וריכוז מעכבי הספורולציה בסביבת התאים יורד. בחקלאות הימית, אירועים של ספורולציה ספונטנית גורמים לירידה בקצבי הגידול והיבול, ולכן נרצה לדעת כיצד למנוע אירועים אלו. מאידך, אם נדע איך להשרות הליך זה על החסנית ולהכניסה לשלב המיני, נוכל לבצע טיפוח גנטי לתכונות נבחרות כמו גם לריכוז עמילן גבוה יותר. בניגוד לחקלאות היבשתית המסורתית, כיום כמעט ואין הבדל בין חסנית הבר הגדלה בים לבין החסנית הגדלה בחקלאות הימית. במסגרת המחקר הנוכחי, פותחו ונלמדו שיטות להשריית התהליך ומדידת עוצמתו. במיני האצות המקומיות לחופי הים התיכון, נמצא שב-72 השעות שבין תהליך ההשריה לשחרור הנבגים, טמפרטורת מים נמוכה או גבוהה מ- 20°C וגם תאורה נמוכה (10 µmol photons m-2 s1-±,( יגבירו את עוצמת התהליך ובכך יגרמו ליצירת מספר גדול יותר של נבגים. מסקנות אלו יכולת לעזור בעתיד לחקלאי החושש כי גידול מסוים של אצות נכנס לשלב המיני. במידה והוא ישנה את הטמפרטורה ויחשוף את האצות לאור חזק יותר, הוא יצליח להפחית את עוצמת הספורולציה וע"י כך למנוע איבוד יבול. מצד שני, ניתן להגביר את תהליך הספורולוציה לאחר השרייתה באופן מכוון, ובכך לשלוט בצורה טובה יותר במעגל החיים של החסנית. כמו כן, מעבר ליכולת השליטה בשלב המיני של החסנית, נבדקה גם ההשערה כי במהלך הספורולציה מתרחשת עלייה בריכוז העמילן בתאי החסנית. השערה זו נתמכה על ידי תצפיות מיקרוסקופיות שנעשו בעבר והיא מתאימה לתהליכים אחרים בטבע בהם מתרחשת עלייה בריכוז העמילן בתאים הזקוקים לאנרגיה מיידית לצורך התפתחותם. במסגרת המחקר הנוכחי, נלמדו שיטות השריית ספורולציה באצה U. mutabilis ובפרט בזן Slender, מוטנט זו פותח במעבדה בגרמניה ומתאפיין ביכולתו להיכנס לשלב המיני בקלות יחסית. השריית הספורולציה נעשית על ידי חיתוך האצות ושטיפתן, וע"י כך למעשה, נשטפים מעכבי הספורולציה מסביבת התאים. לאחר 72 שעות נאספים הנבגים, ומספרם נמדד בעזרת ציטומטריית זרימה (Flow cytometry). באצה זו נבדק הקשר בין התהליך המיני לבין שינויים בריכוז העמילן. התוצאות מראות כי על אף שקיימת עלייה בריכוז העמילן בזמן הספורולציה, לא נמצא קשר בין שני תהליכים אלו. בנוסף לניסויים אלו, בוצעו גם ניסויים במינים המקומיים של חסנית. בניסויים אלו רמת הספורולציה הייתה נמוכה מאוד, אך שילוב של הניסויים השונים מגלה שהשריית הספורולציה אשר כוללת חיתוך, גורמת לעקה המובילה לייצור מוגבר של עמילן. בתהליך זה נצפתה עלייה של עד 2 אחוזים בריכוז העמילן ממשקלה היבש של האצה, בזמן קצר של שעה אחת ועד 12 שעות, תלוי במין האצה. הליך זה של חיתוך בלבד והשבתה למים לכמה שעות הראה עלייה של עד 265% וממוצע של 50% בריכוז העמילן טרם החיתוך. מחקר עתידי שיבדוק את שילובן של כלל השיטות והטכניקות שנמצאו במחקר זה, ישפוך אור על השאלה, האם שילוב תהליכים אלו יגרום לעלייה גדולה יותר בריכוז העמילן, מאשר העלייה שהתקבלה מכל תהליך בנפרד.

מסקנות והמלצות ממחקר זה מהווים צעד נוסף בדרך להשלמת הביות של החסנית ובכך להגשמת הפוטנציאל הגלום בה.

 

      

מחקר

22.03.2021
קשיים בניהול מקיים של פסולת עירונית מוצקה בהודו

טל עמית

מנחים: פרופ' גדי אריאב וד"ר מוקי שפר

  • בריאות הציבור
  • ניהול
  • סביבה

מקובל להניח כי פיתוח כלכלי (תיעוש, עיור הקמת תשתיות וכו') טומן בחובו סכנה לפגיעה סביבתית. 
מדדי התוצר המקומי הגולמי (GDP), ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש (GNI) והצריכה לנפש , עומדים ביחס ישר לכמות הפסולת לנפש לאדם בעולם(r² ≈0.7) . בעוד שקיימת עליה הדרגתית בכמויות הפסולת המיוצרות בהודו, המדינה השביעית בגודלה בעולם והשניה בגודל אוכלוסייתה, מערכות ניהול הפסולת המוצקה אינן מקיפות או מספקות את הדרישה. כתוצאה מכך, הבריאות הציבורית, משאבי הטבע ואיכות החיים נמצאים בסכנה. הודו עוד נמצאת כיום בשלב הקמת תשתיות לאיסוף, עיבוד וסילוק הפסולת, ועומדת בפני אתגרים וקשיים רבים בדרכה לטיפול מקיף ובר קיימא בפסולת המוצקה. בשל אתגרים אלה, היעדים שהוצבו בשנת 2000 במסגרת סט חוקים מטעם המשרד ההודי לאיכות הסביבה והיערות (MoEF), טרם הושגו עד היום, וכעת מגובשים בהודו חוקי פסולת מוצקה חדשים ומעודכנים. מחקר זה מנסה לזהות את הקשיים העיקריים ביישום המדיניות הסביבתית ההודית, ולמצוא את בעיות הליבה בהשגת מערכות ניהול פסולת מוצקה יעילות ומקיימות בהודו.

מטרתו של מחקר זה היא לברר האם ניתן לקבל הסכמה רחבה על רמת חשיבותם של המכשולים העיקריים בניהול פסולת מוצקה בהודו, על ידי צוות מומחים מומחים מתחום הפסולת; לפני או במהלך שלב יישום המדיניות. הנחת העבודה של מחקר זה היא שניתן להגיע להסכמה רחבה בנוגע למהותם של הקשיים בניהול הפסולת המוצקה בהודו (כמכשול להשגת מערכות ניהול מקיימות), באמצעות חשיפת מידע למומחים וקיום דיון פתוח ואנונימי. 

מחקר זה מציג 10 קשיים עיקריים (שזוהו ומבוססים על מחקרים ונתונים קודמים), ומנסה לבחון את ההסכמה על מהותם של הקשיים אשר מהווים מכשול ליצירת מערכות מקיימות לניהול פסולת מוצקה. המתודולוגיה שנבחרה למחקר זה היא "שיטת דלפי" בשלושה סבבים. שיטת Delphi מבוססת על סקר מומחים אנונימי לצורך הערכה ותחזית , תוך שימוש בפנל של מומחים במספר סבבי שאלון. מטרת הסבב הראשון היא הצגת הקשיים וקבלת הערות ומידת הסכמה על אופן הניסוח שלהם. בסבב השני בוצע דירוג הקשיים שתיאורם נוסח מחדש (בהתאם להערות הסבב הראשון) לפי רמת מהותם ,והסיבוב השלישי שימש לתיקוף התשובות שהתקבלו בסבב השני. התוצאות מצביעות על כך שתפקידה של המדיניות, החקיקה והאכיפה היא המשמעותית ביותר. רמת ההסכמה על חשיבות קושי זה היתה הגבוהה ביותר. קובעי המדיניות של הודו צריכים להשקיע יותר משאבים בפיתוח מדיניות יעילה, ולשפר את רמת אכיפת המדיניות. קשיים מהותיים נוספים שזוהו ברמת הסכמה די גבוהה היו רמת המודעות בהודו לנושא הפסולת ונזקיה, הניהול הכלכלי והקצאת המשאבים לפרוייקטים הקשורים בפסולת המוצקה (זוהה בתור הגורם העיקרי לאי-עמידה ביעדי חוקי הפסולת ההודים), ונושא החוסר בתשתיות נאותות לאיסוף, עיבוד וסילוק הפסולת. על כמויות והרכבי הפסולת ההודית (המשתנים בהודו בהתאם למקום ולעונות השנה), ועל נושא המחסור בקרקעות זמינות להקמת מתקני עיבוד וסילוק פסולת עקב העיור המתגבר- היו חילוקי דעות רבים בין המומחים לגבי "תרומת" הקשיים הללו למצב הכשל הנוכחי. שאר הקשיים: תעסוקה ומשאבי אנוש בתחום הפסולת, עיצוב המוצרים בהודו, הכוללים את אריזות מוצרי הצריכה (אשר מיועדות לשימוש חד פעמי), ונושא המידע והנתונים (החסרים) על האספקטים השונים של הפסולת ההודית וניהולה-  נמצאו כקשיים מהותיים פחות, בהסכמה די רחבה. לפי דעת המומחים, "תרומתם" למצב הנוכחי פחותה יחסית לקשיים האחרים. 
ניתוח נתונים בהתאם לזהות המשתתפים (ארץ מוצא, שנות נסיון, עיסוק מרכזי) התבצע לאחר הסבב השני, והקשיים שזכו לדירוג שונה באופן מהותי יותר בין הקבוצות- הובלטו, והמשתתפים התבקשו לחוות את דעתם בנוגע לסיבות האפשריות שהובילו לשוני בדירוג בין הקבוצות. בין העיקריים היו המשקל הרב יותר שנתנו המשתתפים שאינם הודים נושא המידע והנתונים, שנומקה בכך ש"מי שיש לו מידע, יודע את חשיבותו". המומחים המנוסים יותר (מעל 10 שנים) וחברי הארגונים הלא-ממשלתיים (NGOs) נתנו משקל חשיבות גבוה יותר לנושא התעסוקה של העובדים בתחום הפסולת, כנראה עקב הסימפטיה שהם רוחשים לאוכלוסייה העובדת, ואילו התעשיינים דירגו את נושא התעסוקה כקושי הכי פחות מהותי. המומחים המנוסים פחות וקבוצת אנשי האקדמיה נתנו משקל גבוה להרכבי וכמויות הפסולת, כנראה עקב מודעותם לשיטות החדשניות יותר לטיפול בפסולת (פסולת לאנרגיה), הדורשות זרמי פסולת אחידים יותר.  חברי תעשיית הפסולת ראו בבעיית התשתיות כמהותית פחות, כנראה עקב מודעותם והיכרותם עם הנושא, או ביקורת עצמית נמוכה. 

בעקבות תגובות רבות של מומחים שהציעו פתרונות לקשיים בשלושת הסבבים הראשונים, נערך סבב רביעי וייעודי למטרת הצעת פתרונות. המומחים הציעו פתרונות לקשיים השונים, ונושא הטכנולוגיה שהושמט בתום הסבב הראשון, זכה להתעמקות מפורטת בנוגע לטכנולוגיות הישימות בהודו והדרכים להטמעתן.

josh-withers-bAF5VW2sHoo-unsplash

מחקר

22.03.2021
מבחן מציאות של חלופות לקבורה בישראל

הסטודנטית: דנה אונמני

מנחים:

פרופ' שולמית קרייטלר

ד"ר עמוס זהבי

עבודת גמר לתואר מוסמך

  • מדיניות ציבורית
  • סביבה
  • פסיכולוגיה

עבודה זו עוסקת בחלופות לקבורה. שאלת המחקר המרכזית הייתה האם יש אפשרות לשנות את המדיניות הנוכחית של קבורה למדיניות מקיימת בה ברירת המחדל היא חלופה לקבורה, ואם כן, באילו אמונות ומובנים כדאי להתמקד בעת הטמעת מדיניות חדשה.

מדיניותה הנוכחית של ישראל לטיפול בגופות נפטרים הינה קבורה. קבורה הינה ברירת המחדל ואף ממומנת ע"י המדינה. קבורה אינה מדיניות מיטבית. בעיקר עקב מצוקת קרקעות וההשלכות על משימות פיתוח ממשלתיות כשנתקלים בסוגיות דתיות בעת גילוי לא מתוכנן של קברים. כמו כן, קבורה באופן היישום הנוכחי אינה פתרון מקיים, בהשוואה לשיטת הטמנה מחזורית.

כדי לענות על שאלת המחקר העיקרית, בחנו את אופן היישום של מדיניויות הנתקלות בחסם דתי באמצעות שני מקרי בוחן: סלילת כביש 6 ובניית האגף החדש בבי"ח ברזילי. בהנחה שלא יהיה מנוס מלשנות את מדיניות הקבורה הנוכחית ולאפשר חלופות לקבורה בעתיד, השתמשנו בפרוצדורות המפורטות במערכת המובן של קרייטלר את קרייטלר כדי לזהות תוכן של אמונות המתייחסות לקבורה ולחלופות לקבורה, וכדי לזהות משתני מובן רלוונטיים.

מצאנו שבשני מקרי הבוחן מטרת המדיניות הושגה, כשבכל מקרה הייתה דינמיקה שונה. במקרה הראשון יישום פתרונות טכנולוגיים בעלות גבוהה הסירו את החסם הדתי. במקרה השני לחץ ציבורי ומעורבות של ארגון בעל משקל הם כפי הנראה האלמנטים שגברו על החסם הדתי. המחקר על אמונות הניב 13 תמות תוכן לאמונות. על בסיס תמות אלה נבנה שאלון אוריינטציה קוגניטיבית (טרם תוקף) שניתן יהיה להיעזר בו לצרכי ניתוח שוק והסברה בקידום חלופות לקבורה. בנוסף, זוהו שלשה משתני מובן שיכולים להקל על העברת המסרים במידה ויהיו שינויים במדיניות.

תוצאות המחקר נוטות לתמוך בהיתכנות חלופות לקבורה, אך אי אפשר להתעלם מהרכב האוכלוסייה הנוכחי; מרבית תושבי ישראל מדווחים על זיקה דתית כלשהי. זיקה זו, יחד עם התבנית שהתקבעה של קבורה, מצביעים על כך ששינויים במדיניות הקבורה הקיימת לכיוון של חלופות לקבורה לא יקרו בעתיד הקרוב.

      

maksym-diachenko-RX1FSK8fIL4-unsplash

מחקר

21.03.2021
יישום אמצעי הפחתה והיערכות לשינוי אקלים במגזר העסקי בישראל

הסטודנט: גלית קניגסברג

מנחים:

פרופ' אופירה אלון

פרופ' דני רבינוביץ

עבודת גמר לתואר מוסמך

  • אקלים
  • זיהום אוויר
  • ניהול
  • סביבה

שינוי אקלים הינו סיכון מרכזי גלובאלי במציאות הנוכחית וסוגיית מפתח מכריעה במישור המדיני כלכלי ברחבי העולם.

ארגונים בישראל הינם בעלי השפעה על שינוי אקלים ומושפעים מהשלכותיו. המגזר העסקי בישראל, תורם לתופעת שינוי האקלים, בהיותו אחראי למעל 50% מפליטות גזי החממה בישראל. במקביל, המגזר העסקי חשוף לסיכונים פיזיים ורגולטורים הנובעים משינוי אקלים לאורך שרשרת הערך של המוצר, אך גם להזדמנויות עסקיות למינוף ניסיונם של ארגונים בישראל בייצור בתנאי יובש וחום.

התגובות הארגוניות העומדות בפני במגזר העסקי בהתנהלות בנושא שינוי אקלים הן יישום אמצעי הפחתה והיערכות. ארגונים בישראל יכולים לפעול לצמצום השפעתם על שינוי אקלים, על ידי נקיטת אמצעי הפחתת פליטות, כגון ניטור פליטות גזי חממה בארגון, הצבת יעדי הפחתה, ויישומי הפחתה כלכליים וטכנולוגיים. ארגונים בישראל, יכולים להיערך להשלכות שינוי האקלים, בהתבסס על זיהוי וניתוח סיכונים והזדמנויות הנובעים משינוי אקלים.

על אף חשיבות הפחתת הפליטות והיערכות המגזר העסקי בישראל לשינוי אקלים, לא נחקר הנושא עד כה מזווית הראיה הארגונית. מירב המידע בנושא, מבוסס על דיווחי ארגונים במערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל.

המחקר הנוכחי בחן האם וכיצד מנוהל נושא שינוי האקלים בארגונים בישראל, בהתייחס לרמת המודעות לצורך הארגוני בהפחתה והיערכות, יישום אמצעי הפחתה והיערכות, והשפעת הדיווח במערך הוולונטרי על יישומי הפחתה והיערכות. במחקר רואיינו מקבלי החלטות ב13 ארגונים בישראל, ביניהם 7 ארגונים המדווחים במערך הוולונטרי.

ממצאי המחקר מראים כי נושא שינוי האקלים אינו מנוהל בארגונים בישראל כנושא ליבה, אלא כנושא סביבתי תפעולי. מרבית הארגונים בישראל מזהים את נושא שינוי האקלים עם הפחתה ומודעים יותר לצורך של הארגון בהפחתת פליטות גזי חממה בהשוואה לצורך של הארגון בהיערכות. ארגונים בישראל מיישמים יותר אמצעי הפחתה בהשוואה לאמצעי היערכות וארגונים המדווחים במערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה, מיישמים יותר אמצעי הפחתה והיערכות בהשוואה לאחרים. המערך הוולונטרי נתפס ברבים מן הארגונים כמתווה דרך בנושאי הפחתת פליטות- ניתן ורצוי למנף פלטפורמה זו להגברת יישומי הפחתה והיערכות במגזר העסקי בישראל.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל אביב
P.O. Box 39040, Tel Aviv 6997801