מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אדריכלות
אומנויות
אוקיאנוגרפיה
אנרגיה
אסתטיקה
אקולוגיה
אקלים
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
בריאות הציבור
גיאוגרפיה
גיאולוגיה
גיאופיזיקה
הידרוכימיה
הנדסה
זואולוגיה
זיהום אוויר
חינוך
חישה מרחוק
כימיה
כלכלה
מדיניות ציבורית
מדע המדינה
מדעי הצמח
מוח
מים
מיקרוביולוגיה
משפטים
מתמטיקה
ניהול
סביבה
סוציולוגיה
עבודה סוציאלית
פיזיקה
פילוסופיה
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
קהילה
קוגניציה
קרקע
שיווק
תחבורה
תכנון
תקשורת
תרבות

מחקרים

בחר את סוג הלובי: 
מחקרים
Reflectance Spectroscopy as a Rapid Tool for Quantitative Mapping of Hydrocarbons Soil Contamination

מחקר

24.03.2019
Reflectance Spectroscopy as a Rapid Tool for Quantitative Mapping of

הסטודנט: גיא שוורץ

מנחה: פרופ' אייל בן דור ודר' גיל אשל

עבודת גמר לדוקטורט

  • גיאוגרפיה
  • קרקע
  • גיאוגרפיה
  • קרקע

Soil reflectance spectroscopy is a well known technique to assess soil properties rapidly and quantitatively both in point (Spectroscopy) and image (Imaging Spectroscopy (IS)) domains. The quantitative approach has been developed in the past two decades by many researchers and many papers have been published on this subject in the scientific literature. Basically, the quantitative approach has been adopted from other disciplines (e.g. food, textile, pharmaceutical); whereas the mapping approach has been developed by incorporating spectroscopy with remote sensing means (IS).    

Soil contamination is an ever-growing concern. There is a great need for an objective, environmental friendly method to rapidly detect and monitor soil contaminants, both for the diagnosis of suspected contaminated areas, as well as controlling rehabilitation processes. Conventional methods for investigating soil contamination based on point sampling and chemical analysis are time consuming, relatively expensive and sometimes incorporate the use of non environmental-friendly chemicals.  Using soil reflectance spectroscopy, several direct and indirect soil properties as well as soil contamination characteristics can be extracted and monitored efficiently.

Due to the vast amount of data in soil spectroscopy, either for point or image, data mining processes are needed. In this study we present the soil spectroscopy theory and its quantitative capabilities as well as the data mining methods of the soil spectra that are related to soil contamination. The contaminants that shall be inspected include petroleum hydrocarbons, heavy metals, acid mine drainage, pesticides, and vegetation stress as an indicator for soil contamination. We are reviewing all work done to assess these contaminations in soil either by spectroscopy or IS methods with a special emphasis on petroleum hydrocarbons contaminations.

The traditional chemistry based determination process of measuring petroleum hydrocarbons contamination in soil samples, and the process’s possible biases are discussed.

A new chemometric analysis approach of reflectance spectroscopy data is suggested, alongside with a new statistical parameter for model performance evaluation. This approach is general and can work with any near infrared dataset automatically and optimally. We tested this tool by creating chemometric models based on laboratory prepared petroleum contaminated soil samples, and thereafter these reflectance spectroscopy chemometric models were used to map the petroleum hydrocarbons contamination spread of a contaminated site with high accuracy. Based on laboratory prepared samples, modeling performance results ranged with average RPD of 4 to over 20 and MPS of 100 to over 180. The division of a dataset into training, validation and test groups does affect the modeling process to some extent and different preprocessing methods or their combinations needs to be selected based on soil type and PHC type. In the field a high correlation was found between the predicted values and the values measured in the laboratory (R2>0.9). This high correlation enables the creation of accurate contamination contour maps of the contamination spread, helping tremendously in the site investigation and remediation process.

Furthermore, limitation, obstacles and problems in measuring soil spectroscopy in the field and in the laboratory are discussed, and this discussion is elaborate to the IS technology. In this regard the problems (and possible solutions) to use IS for mapping soil contamination from a-far (sensors, optics, atmosphere attenuation, sensor platform, quality indicators etc.) are discussed, and some light is shed on the current and future IS missions to that end. The spectral approach accuracy was compared with traditional well-known methods and commercially certified laboratories performances were evaluated. We found that the spectral approach combined with the data mining system developed especially for this work performs as good as the traditional high cost methods at the evaluated certified laboratories, in some cases it even preformed better.  To conclude, a roadmap is sketched for the future potential of spectral technology to be used in soil contamination monitoring, based on the ongoing initiatives that are taking place worldwide (e.g. placing IS in orbit, new IS airborne sensors and new generation of portable spectrometers).

ליברליזם, סביבה ורגולציות סביבתיות: כיצד יתכן ליברליזם סביבתי?

מחקר

08.04.2018
ליברליזם, סביבה ורגולציות סביבתיות: כיצד יתכן ליברליזם סביבתי?

 

איתי אליאב 

מנחים: פרופ' חיים גנז, ד"ר דוד שור

עבודת גמר לדוקטורט

  • מדיניות ציבורית
  • פילוסופיה
  • מדיניות ציבורית
  • פילוסופיה

נקודת המוצא של המחקר היא ביקורת סביבתית אשר הוטחה כנגד המחשבה הליברלית. לפי ביקורת זו, הנחות בסיסיות, ערכים ועקרונות של הליברליזם - כגון הנחת האינדיבידואליזם, מרכזיות החירות, והעיקרון לפיו המדינה צריכה להיות ניטראלית ומינימאלית - מציבים את הליברליזם כתיאוריה של מוסר מדיני שהינה אנטי-סביבתית. על פי הביקורת, החשיבה הליברלית השרישה הכחשה של היבטים אקולוגים וסביבתיים בחיינו, היא מהווה גורם דומיננטי להרס הסביבה, ואף גורם מרכזי למשבר האקולוגי כולו. מבחינה פילוסופית, כך נטען, תורת המדינה הליברלית אינה מאפשרת לדמוקרטיה הליברלית להגן באופן אפקטיבי על הסביבה. מדובר בביקורת חשובה היות והיא ממקדת את תשומת הלב בקשר וביחס שבין ליברליזם לסביבה, באתגר שבבחינת רגישותו הסביבתית של הליברליזם, ובצורך למפות את היחס בין התיאוריות הליברליות השונות לבין תחום הרגולציות הסביבתיות.

 

המחקר בוחן את הביקורת ביחס לשלוש תיאוריות ליברליות מרכזיות אשר פותחו מאז שנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו: (1) התיאוריה הפרפקציוניסטית-ליברלית; (2) התיאוריה הליברלית של ג'ון רולס; ו- (3). התיאוריה הליברטריאנית (שהינה תיאוריה בעלת שורשים ליברליים). תיאוריות אלה לא התמקדו במיוחד בתחום הסביבתי וניתן לומר כי הן כמעט התעלמו מההתפתחות במודעות הסביבתית. בכל זאת, מחקרי מראה כי בדרך כלל הביקורת הסביבתית כלפיהן אינה מוצדקת ומציע פרשנות סביבתית שלהן. כמו כן, המחקר מצביע על תשתית פילוסופית הנמצאת בתיאוריות אלה המצדיקה רגולציה מטעם המדינה להגנה על הסביבה (הגעתי למסקנה זו גם לגבי התיאוריה הליברטריאנית, המאופיינת בהתנגדותה לרגולציה).

 

עתה עולה השאלה לאילו תפיסות של מדיניות סביבתית ועמדות בתחום הרגולציות הסביבתיות כל אחת מתיאוריות הנ"ל מובילה. מדובר בשאלה מורכבת היות וישנם כלים משפטיים ורגולטורים שונים להתמודדות עם בעיות סביבה. השימוש בהם מצריך חשיבה מעמיקה והתמודדות עם שאלות סבוכות ומורכבות. למשל, יש להחליט אילו חוקים סביבתיים לחוקק, באילו אמצעים וכלים רגולטורים לעשות שימוש, איזו מדיניות סביבתית להנהיג, ועוד. בבסיס תכנונם וניסוחם של חוקים סביבתיים קונקרטיים עומדות שיטות ותיאוריות שונות, וכן מגוון כלים מתחום הרגולציה הסביבתית. מטרתו הבסיסית של תחום זה היא לצמצם את המשך הפגיעה באיכות הסביבה, להגן עליה ואף לשפרה, אך אין תמימות דעים בקרב הסביבתנים באשר לדרכי הפעולה בהן יש לנקוט, ובמקרים קונקרטיים רבים לא ברור אילו דרכי פעולה ישיגו את התוצאות הסביבתיות הטובות ביותר. מבחינה סביבתית לכל אחד מהכלים וההסדרים הרגולטורים השונים יתרונות וחסרונות, תומכים ומתנגדים.

 

בנוסף, בחירות בין אפשרויות רגולטוריות שונות מגלמות בחובן גם שיפוטים ערכיים ויש להן השלכות בענייני צדק סביבתי וחלוקתי. הבחירה ביניהן אינה סביבתית גרידא, והיא טומנת בחובה היבטים כלכליים, חברתיים, פוליטיים ואתיים ומהווה כר עשייה בו נפגשים שיקולים מהתחום הסביבתי עם שיקולים מתחום המוסריות הפוליטית. לכן, קיימות לגביהן גם מחלוקות הנובעות מתפיסות שונות של מוסריות פוליטית ותפקיד המדינה.

 

מנקודת מבט ליברלית, במקרים רבים לא ברור מה אמורה להיות עמדתו של הליברל במחלוקות בענייני סביבה כך שתהיה קוהרנטית עם תפיסת עולמו. אי בהירות זו מתקיימת לגבי תפיסות ליברליות שונות, וכל אחת מהן עשויה להוביל לעמדות שונות בענייני סביבה (או לעמדות דומות מנימוקים שונים). מכאן, המחקר בוחן מהו היחס המתבקש משלוש התיאוריות הליברליות שהוזכרו לעיל כלפי שלוש קטגוריות בסיסיות של רגולציה סביבתית: (1) רגולציה של תקנים אחידים; (2) אמצעים פיסקאליים (מיסוי ירוק); ו- (3) אמצעי שוק (שווקי זיהום). כמו כן, כל אחת מהתיאוריות הליברליות הנ"ל נבחנת מול שני כלי מדיניות מרכזיים מתחום הרגולציה הסביבתית אשר אינם מהווים סוגים של רגולציה בעצמם. כלים אלה הינם: (1) ניתוחי עלות-תועלת; ו- (2) ניתוחי ישימות.

 

הפרשנות הסביבתית שהמחקר מציע לשלושת התיאוריות האמורות ובחינת היחס העולה מהן לנושאים הנזכרים מתחום הרגולציה הסביבתית תספק מעין מפת התמצאות בסיסית אשר תאיר את התיאוריות הליברליות מנקודת מבט סביבתית, ואת תחום הרגולציות הסביבתיות מנקודות מבט ליברליות שונות. בחינה כזו של היחס בין התשתית התיאורטית מתחום המוסריות הפוליטית הליברלית לתחום הסביבתי תוכל לסייע לליברלים בגיבוש עמדותיהם ביחס לנושאים סביבתיים ולגבי אפשרויות שונות של עשייה סביבתית.

 

 

חקירה של האספקטים המיקרוביאליים - אקולוגיים של נחל הירקון

מחקר

08.04.2018
חקירה של האספקטים המיקרוביאליים - אקולוגיים של נחל הירקון

 

אמיתי אור 

מנחים: פרופ' אורי גופנא, פרופ' משה מברך

עבודת גמר לדוקטורט

  • אקולוגיה
  • מים
  • מיקרוביולוגיה
  • אקולוגיה
  • מים
  • מיקרוביולוגיה

אוכלוסיות חיידקיות בנחלים כמעט ולא נחקרו עד כה, למרות חשיבותן למערכת האקולוגית, בעבודה זו חקרתי את
האוכלוסיות החיידקיות בנחל הירקון, נחל ים תיכוני המאופיין ברמה של שונות פנימית גבוהה.

 

האוכלוסייה החיידקית של הנחל טרם נחקרה בגישה מולקולארית שאינה נסמכת על גידול החיידקים בתרבית. ראשית התייחסתי
לשאלה האם השפעת תכולת המים )בעיקר מזמים שמקורם בשפכים מטופלים( או שינויים עונתיים הינם גורמים מכריעים על האוכלוסייה החיידקית. בכדי לזהות את הגורמים המשפיעים ביותר על הנחל יחד עם גורמי הזמן והמרחב, נדגמו אחת עשרה נקודות לאורך הנחל בחמש נקודות זמן שונות. דוגמאות המים עברו אנליזה כימית במקביל לשימוש בשיטת ה ARISA ( Automated Ribosomal Intergenic Spacer Analyses ( הנותנת דפוס של אוכלוסית החיידקים בדגימה נתונה. הדוגמאות התקבצו לפי דפוס תלוי זמן הדגימה ולטמפרטורת המים ורמת המליחות שלהם הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על הרכב האוכלוסייה החיידקית.

 

בהמשך לממצאים אלו, ניתחנו את הרכב אוכלוסיית החיידקים הפלנקטוניים בחלק המקוטע ע"י סכר ע"י דיגום רציף ותכוף של הנחל הן במורד הסכר (מים מליחים) והן במעלה (מים מתוקים). ניתוח מבוסס דמיון הראה הפרדה מוחלטת בין האוכלוסיות החיידקיות בשני צדדי הסכר. ירידה משמעותית ופתאומית ב- pH של המים הביאה לשינוי באוכלוסיות החיידקיות בשני צידי הסכר אך חזרה חלקית ליציבות האוכלוסיות נצפתה תוך פחות מיום.

 

מאוחר יותר, השתמשתי בנחל כסביבת ניסוי לאופן ההשפעה של זרימת המים על האוכלוסיות החיידקיות. דוגמאות מים משלושה אזורים הנבדלים זה מזה מבחינת ההרכב הכימי של המים הודגרו באתר בשקיות דיאליזה בשלושת האזורים לתקופה של כ- 37 שעות. מדדי מגוון מינים הראו כי בדגימות ממרכז הנחל שהוא הסביבה המושפעת יותר מפעילות האדם רמת המגוון הבקטריאלי עלתה ולעמותן בדגימות מהאזור הנקי (מעלה הנחל) ברמת המגוון ירדה, אלא אם כן הושבו לאתר המקורי ממנו נלקחו המים. דגימות שנלקחו מהחלק המליח המערבי ירדו ברמת מגוון המינים בכל אתר בו הודגרו. דוגמאות שנותחו ע"י ARISA התקבצו על פי מקור המים ולא על פי מקום ההדגרה בנחל, דבר הרומז על כך שקצב השינוי של אוכלוסיות חיידקיות חופשיות בשל שינוי בתנאי סביבה הינו איטי יחסית. למרות זאת, החזרה של אוכלוסיות חיידקיות לנחל מסביבה המושפעת ע"י אדם לחלק הנקי של הנחל הראו התקרבות לפרופיל של אוכלוסיות מסביבה זו, עניין זה מצביע על השפעה של איזור ההדגרה על האוכלוסייה החיידקית.

 

לבסוף, היצף משמעותי לא צפוי של דטרגנטים הופיע ופגע בנחל הירקון. דוגמאות מים נלקחו לפני, תוך כדי ואחרי ההיצף. ירידה חדה נצפתה במגוון ובעושר מיני החיידקים כאשר גם שינוי בהרכב האוכלוסיות נצפה גם הוא בצמידות לזמן החשיפה למזהם הדטרגנטי . יחד עם זאת, האוכלוסיות החיידקיות הראו התאוששות ודמיון לאוכלוסיות של טרם ההיצף כבר שבוע לאחר האירוע. ממצאים אלו רומזים כי האוכלוסיות החיידקיות הינן חסינות

שינוי היחס אל העיר

מחקר

29.03.2018
שינוי היחס אל העיר

 

רוני ברגר 

מנחים: פרופ' יובל פוטרוגלי, ד"ר, אדריכל ערן נוימן

  • אדריכלות
  • תכנון
  • אדריכלות
  • תכנון

הכותרת "סביבה" מכילה בתוכה אינספור אפשרויות ומזמינה אינספור עולמות מחקר, החל ממדעים מדויקים, דרך מדעי החברה ועד למדעי הרוח. מושג ששב ועולה בהקשר של השיח הסביבתי ככלל ובמסגרת הקורסים והעבודות הנכתבות בבית הספר פורטר ללימודי סביבה הוא העיר.

 

לא בכדי, תופסת העיר נפח משמעותי מהשיח הסביבתי. לראשונה בהיסטוריה, יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים והצפי הוא כי מגמה זו רק תלך ותגבר (United Nation, 2014). חוקרים, פובליציסטים, קובעי מדיניות, פוליטקאים ואחרים ממצבים את העיר כמרחב הרלוונטי ביותר לעתיד "ירוק", נכון, בר קיימא, סביבתי יותר, אך האם במסגרת השיח העשיר הזה עצרנו ושאלנו את עצמנו "מה עיר?"

איזו חברה משקפת העיר? איזו חברה היא מכוננת? כיצד היא משפיעה על הדרך בה אנחנו תופסים מרחב, אינטראקציות אנושיות, רעיונות? כיצד היא משפיעה על תפיסת האדם שלנו? מה מיליוני האנשים שממלאים את הערים בקצב גובר מחפשים בה? מה היא נותנת להם? מה היא דורשת מהם?

עבודה זו מבקשת להציף את השאלות הללו ולהציע תשובות לחלקן, אך מעבר לכך, היא מבקשת לחקור את הרעיון כי ישנה טרנספורמציה בתשובה לשאלות הללו, דהיינו לבחון את השינוי ביחס אל העיר.

 

הנחת היסוד של העבודה היא כי נוסף למרכזיותה של העיר כתופעה מרחבית, העיר נוכחת גם כתופעה חברתית ותרבותית. הרעיון כי השפעתה של העיר חורגת מהפונקציה שלה כמרחב מגורים, וכי היא משפיעה על האופן בו אנחנו תופסים את העולם, הוא שהופך את החקירה הזו לרלוונטית ורב תחומית במהותה.

 

השערת המחקר היא כי ניתן לזהות שינוי ביחס אל העיר. האופן שבו תפסו את העיר, הן כמושג והן כמרחב קונקרטי במאה ה-19 שונה מהאופן בו אנחנו תופסים את העיר כיום, או מהאופן בו היא נתפסה לפני עשרים שנים.

העבודה מבקשת להתחקות אחר השינוי הזה במסגרת ציר זמן ומרחב מוגדר, כאשר ציר הזמן מתחיל בעיר התעשייתית של סוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20 ומסתיים בימינו אנו, שנת 2016. המרחב מוגבל לעולם המערבי. האמצעי באמצעותה נעשית בחינה זו הוא סקירה של מספר טקסטים (או דמויות או קבוצות) מרכזיים המתייחסים לכמה נקודות בציר הזמן הזה.

הטקסטים שנבחרו הם טקסטים מוכרים וידועים בשיח אודות העיר. הם ממלאים תפקיד מורכב: הם גם מבטאים את התפיסה העירונית הרווחת לכל תקופה, אך הם גם משפיעים עליה וממשיכים בהבנייתה  הטקסטים והגישות בהם בחרתי להתעמק, לא נולדו בריק ועל כן כל פרק מתייחס גם לטקסטים משלימים מתחומים שונים. דיון משולב זה מאפשר לי לזקק את תפיסת העיר התקופתית עבור כל נקודת זמן ובסופו של דבר להדגים ולבחון את הטרנפורמציה בין תפיסות העיר הללו ולדון באופי השינוי.

 

הטקסט הראשון הנדון בעבודה הוא "עיר הגנים של המחר" מאת אבנעזר הווארד שיצא לאור ב-1898. הספר, הפך בסופו של דבר לספר משפיע והווארד לדמות מפתח שיש הרואים בה אחד מהאבות המייסדים של תנועת התכנון העירוני.

 
תפיסת העיר המגולמת בפרק זה היא של מרחב עמוס, כאוטי, מנוכר, רקוב מוסרית, מלוכלך ומלא בסבל. העיר היא בעיה ועיר הגנים היא ניסיונו של הווארד לספק פתרון לבעיה הזו. פתרון זה הוא מרחב אוטופי חדש המהווה נישואים בין העיר, שעל אף כל חסרונותיה מגלמת יתרונות כמו הזדמנויות ההעסקה לבין הכפר, המגלם ערכים של רוחניות גבוהה, הדדיות וחסד. הפתרון של הווארד, מנציח במידה מסוימת את התפיסה השלילית של העיר ומשליך עליה פתרונות אנטי- אורבניים.

 

הפרק הבא מתמקד במודרניזם ומדגים יחס שונה אל העיר באמצעות דיון באדריכל המודרני, לה קורבזייה, בקבוצת האדריכלים Team 10”"  ובקבוצת האדריכלים ארכיגרם. גם עבור לה קורבזייה העיר היא בעיה, בעיה שלא הוגדרה כראוי. הפתרון עבורו הוא אוטופיה טכנולוגית מודרנית רדיקלית. נקודת המבט שלו היא מלמעלה, הוא לא מתעכב על הדינמיקות הקיימות בעיר על חיי הרחוב, על היתרונות הקיימים בה כפי שהיא, משום שההכרח עבורו הוא להרוס את הקיים כדי לבנות מחדש את העיר. טובה יותר, חדשנית יותר, מודרנית יותר.

 

הדיון ב”Team 10”  ובארכיגרם מדגים קודם כל כי העיר ממשיכה להיות מושא לדיון גם במחצית השנייה של המאה ה-20 וכי הדיון הזה מתפתח וכולל תחומים נוספים, פלטפורמות נוספות וצורות חשיבה נוספות. לעומת היחס אל העיר הנשקף הן בפרק הראשון והן בדיון בלה קורבזייה, ניתן לזהות כי הדיון בעיר חף משיפוטיות. המטרה איננה למצוא פתרון לבעיה, אלא למצוא את הדרך הנכונה להתקדם הלאה. מה שעלול להיות לא מתאים, לא נכון או אפילו מזיק אינו העיר עצמה, אלא הגישה הננקטת כלפיה.

 

הפרק הבא מייצג לא רק תנועה על ציר הזמן, אלא גם תנועה על ציר המרחב ועוסק באופן ספיציפי בניו- יורק. הבחירה בניו- יורק, נובעת הן מהשכיחות הגבוהה שלה בייצוג של מושג העיר בתרבות הפופלרית והן מהיותה מרחב עירוניי ייחודי, כפי שמפורט בפרק. הטקסט האורבאני בו מתעמקת העבודה בפרק הזה הוא הספר "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" של ג'ין ג'יקובס. תפיסת העיר שמגולמת בפרק זה ממשיכה במידה רבה את תפיסת העיר שהוצגה בתום הפרק הקודם. העיר ממשיכה להיות מושא לדיון והיחס אליה ממשיך להיות חף משיפוטיות ומיומרות לפתרון בעיות. נקודת המבט הייחודית  של ג'יקובס, עיותנאית קנדית חסרת השכלה תכנונית פורמלית, שדנה בעיר מתוך החוויתי והפרטיקלורי, מנקודת מבטו של ההולך ברחוב, ולא של המתכנן מוסיפה נדבכים נוספים לתפיסת העיר. זוהי תפיסה שפוגשת בעיר עצמה, כפי שהיא, מבלי להשליך עליה תפיסות חיצוניות.

 

הדיון בג'יקובס מוביל לדיון במגמות עכשוויות בתפיסת העיר; שתיים מהמגמות הללו, תיאוריות מורכבות של ערים ועיר חכמה מהוות פוטנציאל להמשיך את היחס אל העיר, כפי שזיהינו אצל ג'ין גי'קובס, לצד פוטנציאל להשיב למרכז דווקא תפיסות כמותניות ומדעיות יותר של הערים ואילו התפיסה השלישית, פלייסמייקינג, מייצגת המשך מובהק של המגמה הזו.

 

הסקירה שהוצגה במהלך העבודה מוכיחה את השערת המחקר שלי, כי ניתן לזהות שינוי ביחס אל העיר ולמקם שינוי זה על ציר הזמן, מהעיר התעשייתית של המאה ה-19 וה-20 ועד לגישות עירוניות עכשוויות. היחס אל העיר השתנה באופן ניכר מאז התבססותה של העיר כתופעה מרחבית ותפיסתית ועד היום, כאשר העיר נתפסת עבורנו, אנשי המאה ה-21 כמעט כמובנת מאליה. בתוך השינוי הזה ניתן להתייחס לכמה מאפיינים מרכזיים: שינוי בנקודת המבט, מלמעלה למטה; תנועה מתפיסה של העיר ככאוס בלתי מובן לתפיסה המכירה בקיומו של סדר בתוך הכאוס; תנועה מבעיה שיש למצוא לה פתרון יחד להכלה של ריבוי.

תרומתו של מחקר זה היא בראש ובראשונה הפניית זרקור לנושא בולט פחות בשיח העירוני: השתנות היחס אל העיר. אני מאמינה כי הפניית זרקור זו היא צעד חשוב לעבר תפיסה מחקרית נכונה של העיר ומעורבות אחראית בעיצובה.

 

תרומתם של שווקים לקיימות עירונית - שוק הכרמל

מחקר

29.03.2018
תרומתם של שווקים לקיימות עירונית - שוק הכרמל

 

עדי אשכנזי

מנחים: פרופ' יצחק אומר, ד"ר אורלי רונן

  • גיאוגרפיה
  • גיאוגרפיה

מאז ומתמיד השוק היה לב ליבה של העיר הקדם-תעשייתית. בנוסף להיותו מקום לסחר חליפין השוק שימש גם לפונקציות אזרחיות כגון פולחן, משפט ופוליטיקה ולמפגשים חברתיים. עם כניסתם של הסופרמרקטים ירד מעט קרנן של השווקים אך בשנים האחרונות בעולם ישנה הערכה מחודשת ליתרונות הסביבתיים, חברתיים, כלכליים ובריאותיים שהשוק יכול להעניק לעיר ולתושבי העיר. בשל כך במסמכי מדיניות רבים שמים דגש על קיום של שוק כחלק מעיר תוססת ומקיימת המעודדת הליכתיות. אך האם אפשר לייצר תובנות תכנוניות משווקים וותיקים שהתהוו באופן אורגני בעיר לגבי המיקום האופטימלי של השוק?

 

מחקר זה בא לבחון ולנתח את מיקומו של שוק הכרמל בגריד העירוני כמקרה מבחן ולבדוק את התפלגות תנועת הולכי הרגל והמסחר בתוך השוק וסביבו.

 

המוטיבציה למחקר זה היא לחשוף את החשיבות של קיומם של שווקים בערים כחלק מקיימות עירונית כבעלי פונטציאל ליצירת ה"חיוניות העירונית", לעידוד של הליכה ברגל ולייצר תובנות אודות הקשר בין יתרונות אלו ומיקום השוק על גבי הגריד העירוני.

 

שלבי המחקר כללו בשלב הראשון ניתוח של שלושת השווקים שהתהוו באופן אורגני בעיר (שוק הכרמל, שוק התקווה ושוק לווינסקי) מבחינת מדדי המרכזיות ברמה הגלובלית וברמה המקומית. השלב השני כלל הגדרה של  אזור המחקר סביב שוק הכרמל, איסוף נתונים אודות המסחר ותנועת הולכי הרגל בשוק ובסביבה באמצע השבוע (יום שלישי) וביום שישי. לאחר מכן ניתוח של מדדי המרכזיות של השוק והסביבה באמצעות מדדים עפ"י גישת תחביר המרחב (space syntax), ובחינת יחסי הגומלין בין משתנים אלה.

 

מתודולוגית המחקר כללה ניתוח של מפת צירים ומפת סגמנטים של תל אביב בתכנת DepthMap והרצה של שני מדדי מרכזיות: מדד ה-choice  ומדד ה-integration בשלושה סוגי מרחקים (טופולוגי, מטרי ואנגולרי) וברדיוסים שונים הכוללים מבט לוקאלי ומבט גלובאלי.

 

תוצאות המחקר מראות שברמה הכלל עירונית, שלושת השווקים המרכזיים בעיר ממוקמים במקטעים בגריד העירוני בעלי הערכים הגבוהים ביותר בשני המדדים (נמצאים ב5% הערכים הכי גבוהים מכלל המקטעים בעיר תל אביב). כמו כן, התוצאות של ניתוח שוק הכרמל מראות שהשוק ממוקם במיקום בעל פונטציאל תנועה גבוה הן עבור תנועת מעבר, אשר בא לידי ביטוי במדד ה-choice והן עבור תנועת יעד הבא לידי ביטוי במדד ה-integration. חיזוק נוסף, לחשיבות מיקומו של השוק בגריד העירוני ניתן לראות במתאמים הגבוהים בין מדדי המרכזיות ותנועת הולכי הרגל שנמצאו גם ברדיוס לוקאלי (1000 מ') וגם ברדיוס גלובלי של כל העיר. כמו כן, בחינה של המתאם בין התפלגות המסחר באזור השוק ומדדי המרכזיות מראה כי בתי הקפה והמסעדות הקטנות התמקמו במקטעים בעלי ערכי מרכזיות נמוכים יחסית וכי דוכני השוק, אשר זקוקים לתנועה מאסיבית של אנשים, התמקמו במקטעים בעלי ערכי המרכזיות הגבוהים ביותר. תוצאות אלו תואמות ככלל מחקרים קודמים ודומים שבוצעו בנושא. יחד עם זאת, תרומתה של העבודה ברמה הפרקטית היא באיתור משתנים ומקדמים של משתני מרכזיות ברשת הדרכים ושל משתני שימושי קרקע בתוך ייחודו של הקונטקסט הישראלי בכל הקשור לצמיחת שווקים.

 

ההתיישבות הבדואית הלא מוסדרת בדרום הארץ - תמונת מצב סביבתית בסוגיות נבחרות

מחקר

29.03.2018
ההתיישבות הבדואית הלא מוסדרת בדרום הארץ - תמונת מצב סביבתית בסוגיות נבחרות

 

נעה טל

מנחים: ד"ר יודן רופא, פרופ' עודד פוצ'טר, פרופ' אביטל גזית   

  • גיאוגרפיה
  • תרבות
  • גיאוגרפיה
  • תרבות

"אולי הדברים היו נראים אחרת אם היו מציגים את בעיות התעסוקה, את תנאי המגורים, הפחונים שבהם מתגוררים בחום של 40 מעלות... זה מצב קשה ואתה לא מאמין שדבר כזה קורה במדינת ישראל. לפעמים אני חושב שעדיין לא מבינים שהבדואים בנגב הפסיקו לנדוד. צריך לחבר אותם למים, לביוב, לחשמל ולתקשורת. צריך לחבר אותם למדינה." (תנ"צ מרדכי נחמני, מפקד מרחב הנגב לשעבר במשטרת ישראל בראיון לזמן הנגב,8.9.2000)

 

תושבי הכפרים הלא מוכרים עומדים במרכז סוגיית הקרקעות בנגב. היעדר תכנון מקומי בשטח מוביל לבניה ללא היתר, להוצאת צווי הריסה והריסת בתים. לפי הנתונים שבדו"ח מרכז המחקר של הכנסת, כ-1,500 מבנים ללא היתר נבנים בכל שנה בכפרים הבלתי מוכרים. תושבי הכפרים הלא מוכרים אינם רוצים לעזוב את מקום מגוריהם הנוכחי, ותובעים שמקבצי המבנים שאותם הם משייכים ל-35 הכפרים יזכו בהכרה ובפיתוח מלא מטעם המדינה.(יצחק רייטר , 2012).

 

הנחת המוצא של המדינה בנוגע לישובים הבדואים הלא מוכרים , המוצגת בתוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב (2005), היא כי השפעתם על הסביבה היא שלילית. מחקר זה בה לבחון טענה זו. המחקר בוחן את השפעות ההתיישבות הבדואית הלא מוכרת על הסביבה בסוגיות נבחרות ואת ההיתכנות לבנות "ארגז כלים" תכנוני כתוצאה מלמידה והבנה של השפעות אלו. כיום, התכנון ברמה הארצית מתעלם לחלוטין מקיומם של כפרים אלו.

 

המחקר מתמקד במרחב שוקת ששטחו; 27 קמ"ר וגבולותיו,  כביש 31 בצפון, כביש 60 במערב, נחל חור ונחל יתיר במזרח, ומדרום תל- שבע.  במרחב מצויים שני ישובים אשר הוכרו בשנת 2003 (במסגרת החלטת ממשלה), אום בטין וא-סייד. ביניהם מפוזרים כ- 42 צבירים (צביר- 2 מבני מגורים אשר אינם מוכרים על פי חוק המצויים במרחב (מתוך אתר משרד החקלאות, הרשות להתיישבות הבדואים בנגב).

 

המחקר בוחן את ההשפעות הסביבתיות הנובעות מעצם היותם של הכפרים לא מוכרים, קרי, נובעות מכך שהישובים אינם מחוברים לרשת התשתיות הארצית כגון: חשמל, מים, ביוב ואשפה ובנוסף, בודק המחקר את אופן שימוש וניצול הקרקע ע"י תושבי כפרים אלו.

 

ניתוח ההשפעות הסביבתיות במחקר בוצע באמצעים איכותניים (שאלונים) ובאמצעים כמותניים (ניתוח תצלומי אוויר ומדידות פרטניות ב- 10 תחנות מדידה).  המחקר דרש עבודת שדה נרחבת שכללה בחינה במבט-על (מאקרו) ובמבט פנימי-אינטימי (מיקרו) של צורת התיישבות זו. שיתוף הפעולה הנרחב של הקהילה בשדה המחקר בכלל ובית הספר אל-עמאל בפרט אפשרו את קיומו של מחקר זה. ביקורים שבועיים לאורך כל תקופת המחקר, סיורים בשטח, מפגשים עם התלמידים ומשפחותיהם, כל אלו מהווים את הבסיס לנתוני המחקר ולתוצאותיו.

 

המחקר מראה לראשונה כי להתיישבות הבדואית הלא מוכרת בדרום הארץ יש השפעות חיוביות ושליליות על הסביבה, ולא שליליות בלבד כפי שנטען עד כה ע"י המדינה. כמו כן מראה המחקר באופן ישיר ועקיף כי לסביבה השפעה ניכרת על אורחות חייהם של תושבי הכפרים הלא מוכרים.  במחקר בוצעה לראשונה באוכלוסיית הכפרים הלא מוכרים, בדיקה פרטנית של סוגיות נבחרות, המאפשרות לנו לראות הלכה למעשה שקיימים יחסי גומלין בין האדם לסביבת מגוריו בה הוא תלוי לצורך הישרדותי. המחקר מעלה ומדגיש את עוצמת יחסי הגומלין בין האדם החי בסביבתו ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה בצורת ההתיישבות הלא מוכרת. עוד מראות תוצאות המחקר כי אורח החיים בכפרים הבדואים הלא מוכרים מושפע ומוכתב לעיתים ממנהגים ונורמות חברתיות הקיימים בחברה זו. המחקר מאשש את הקביעה כי הימצאותם של הכפרים הלא מוכרים בשטח הוא עובדה אשר לא ניתן להתעלם ממנה.

 

מניתוח התוצאות ניתן לראות כי ישנן סוגיות בהם ניתן ללמוד ולהפנים בתכנון עתידי ערכים והתנהגויות מתושבי הכפרים הלא מוכרים ומנגד ישנם סוגיות בהן יש להתמודד תכנונית עם המצב הקיים. המחקר מתרגם סוגיות אלו ל"סל כלים תכנוניים" אותם יש להטמיע בתהליכי תכנון מהרמה המקומית ועד לרמה הארצית. כך הוא מרים תרומה אפשרית לתהליכי תכנון עתידיים בכפרים הלא מוכרים בהיבטים סביבתיים המפורטים בעבודה ולדיון בהשפעתם של ישובים לא מוכרים על סביבתם בכלל.

 

בנוסף, מעלה המחקר ומראה דמות חדשה, מתקדמת, יצירתית ומקורית של התושבים הבדואים בכפרים הלא מוכרים, אשר תנאי חייהם מחייבים אותם ליכולת הסתגלות גבוהה ויצירתיות הנובעות מהצורך ההישרדותי. כמו כן מראה המחקר כי ישנם ערכים סביבתיים התנהגותיים אשר "אובדים" בתהליכי התכנון הקיימים כיום וכי יש הרבה מה ללמוד מצורת התיישבות לא מוכרת/לא מוסדרת/ספונטאנית המבוססת ברובה על תלות האדם בסביבת חיו, בתהליכי תכנון עתידיים

 

מחקר זה הינו ראשוני מסוגו כאשר הוא בוחן את אורח החיים ותנאי המחייה הלכה למעשה בכפרים הלא מוכרים ואת השפעתם על הסביבה ומהווה נקודת התחלה למחקרים עתידיים. כל אחת מן הסוגיות שנבחנו יכולה להיות נקודת התחלה למחקרי עומק נוספים.  

 

השפעת דילול יער אורן על תנאי האקלים, מיקרו-אקלים וחברת הנמלים

מחקר

29.03.2018
השפעת דילול יער אורן על תנאי האקלים, מיקרו-אקלים וחברת הנמלים

 

גליה קפ

מנחים: פרופ' הדס סערוני, ד"ר ג'אן ג'אק יצחק מרטינז  

  • אקולוגיה
  • אקלים
  • זואולוגיה
  • סביבה
  • אקולוגיה
  • אקלים
  • זואולוגיה
  • סביבה

ניהול יערות קק"ל כולל דילול עצי האורן, זאת כדי לצמצם התפשטות השריפות, להגדיל את המגוון הביולוגי ולשפר את פוריות המערכת בתת היער. הדילול עשוי לשנות את התנאים האביוטיים, הכוללים את מאפייני המיקרו-אקלים, ובכך להשפיע על חברות היצורים החיים בה. נמלים מהוות סמנים ביולוגיים מעולים לבחינת שינויים סביבתיים, בין היתר עקב היותן בעלי-חיים אקטותרמיים קטנים המושפעים ישירות מתנאי האקלים ובפרט מתנאי המיקרו-אקלים. השפעת דילול היער על המגוון הביולוגי של חברת הנמלים באזור עם אקלים ים-תיכוני טרם נחקרה, כמו גם ההשפעה של שינויים מיקרו-אקלימיים הנגרמים מהדילול.

 

מטרת המחקר לבחון את השפעת דילול יער אורן על התנאים המיקרו-אקלימיים המתפתחים בו והקשרם למאפייני חברת הנמלים, תחת תנאי מזג אוויר שונים. המחקר בוצע באתר המחקר האקולוגי ארוך הטווח של קק"ל (LTER) ביער קדושים והתמקד בעונת שיא פעילות הנמלים, האביב, המייצגת מגוון רחב של תנאי מזג אוויר. נבחנו שלושה "טיפול": "בקרה" ללא דילול (כ-50 עצי אורן לדונם), דילול לצפיפות של 10 עצים לדונם וכריתה מלאה, זאת לאחר שבמחקר מקדים נמצא כי ההבדלים בין הבקרה לדילול לצפיפות של 30 עצים לדונם אינו מובהק.

 

מדידות מיקרו-מטאורולוגיות של טמפרטורה וקרינה בקרקע (בעומק של 10 ס"מ) ובאוויר בגובה 1 מטר מעל הקרקע התבצעו ע"י אוגרי נתונים (HOBO). נמדדו גם הטמפרטורות והאלבדו של המצעים השונים. כל המדידות התבצעו בתנאי צל ושל חשיפה מלאה לשמש, במקביל. תנאי האקלים ומזג האוויר באזור המחקר אופיינו על פי נתוני התחנה המטאורולוגית הממוקמת באתר מאז 2009. דיגום הנמלים התבצע בשלוש שיטות מקובלות: חיפוש אקטיבי, פיתיונות ומלכודות נפילה בקרקע.

 

המחקר הצביע על שונות מיקרו-אקלימית גבוהה בטמפרטורה ובקרינה בין הטיפולים השונים וכן בין ובתוך החלקות בתוך כל סוג טיפול. ההבדלים נבעו משיעור החשיפה של כל חלקה וטיפול לקרינה ישירה וכן ממאפייני המצע. אלה השתנו גם בין רמות הדילול כתוצאה של רמות הצללה שונות. ניטור הנמלים בשלוש עונות המחקר הצביע על 34 מינים המייצגים תפוצה אקלימית וגיאוגרפית נרחבת. פעילות הנמלים נמצאה כמושפעת מאוד מההשתנות הבין-יומית הגבוהה בתנאי מזג האוויר ובפרט מתנאי מזג אוויר קיצוניים (קרי ימים חורפיים קרים וגשומים וימי שרב). במספר ההופעות ובמספר מיני הנמלים לא נמצאה שונות בין סוגי הטיפולים. לעומת זאת, נמצאו הבדלים במגוון, בהרכב ובמבנה חברת הנמלים בין הטיפולים השונים, הבדלים שנבעו להערכתי מהשונות המיקרו-אקלימית בין הטיפולים שהינה תוצר של התחלקות שונה של תנאי שמש וצל וסוגי מצע. ההבדלים בין מינים המאופיינים כ"חובבי חום" לבין מינים המאופיינים כ"חובבי צל וקרירות" בלטו תחת תנאי חום קיצוני (שרב).

 

לסיכום, ניתן לומר כי עוצמת הדילול השפיעה באופן מובהק על שוני בתנאי המיקרו-אקלים ומכאן אף שינתה את הרכב ומבנה חברת הנמלים בין הטיפולים. לכן, על מנת לעודד את המגוון הביולוגי של חסרי חוליות בכלל וחברת הנמלים בפרט, היכולות לשמש כאינדיקטור ביולוגי מתאים לניהול יער, יש לשמור על יער הטרוגני בדרגות דילול שונות. מבנה יער "פסיפסי" חיוני במיוחד בעידן של שינוי אקלימי והינו תנאי הכרחי להגברת המגוון הביולוגי.

 

שילוב פסיכולוגיה חיובית בחינוך סביבתי במטרה לעודד ולקדם התנהגות פרו-סביבתית בקרב סטודנטים

מחקר

29.03.2018
שילוב פסיכולוגיה חיובית בחינוך סביבתי במטרה לעודד ולקדם התנהגות פרו-סביבתית

 

שיר רובינשטיין

מנחים: ד"ר דורית קרת, ד"ר אורלי רונן

  • חינוך
  • פסיכולוגיה
  • חברה
  • פסיכולוגיה

התנהגות בלתי מתחשבת של האדם מסבה נזק קשה עד בלתי הפיך לסביבה ולמשאבים (UCS, 1997). למשבר האקלימי השפעה שלילית על רווחתו של האדם (WHO, 2005). מתוך כך קיים צורך בשינוי מהותי של התנהגות האדם (Oskamp, 2000). אחד הכלים החשובים שיש למדיניות הציבורית להציע בנושא הסביבה הוא כלי החינוך (Dietz & Stern, 2006). לכן, למערכות החינוך תפקיד משמעותי בשינוי ההתנהגות בקרב תלמידים וסטודנטים (Arnon, Orion, & Carmi, 2014).

 

נושא החינוך הסביבתי החל להתפתח בשנות ה-70 של המאה ה-20 (Arnon et al., 2014). כבר ב-1972 בהצהרת שטוקהולם ציינו כי חינוך סביבתי מיועד לכל טווח הגילאים ולכל מעמד סוציו – אקונומי (UNESCO, 1972; Wright, 2002). בין ועידה לוועידה עולמית או אזורית אם של האומות המאוחדות (United Nation) ואם של גופים אחרים הלך והתעצם רעיון "פיתוח בר-קיימא" (Sustainable Development) ושולב בתוכניות הלימודים, בתהליכים הממסדיים ובתקצוב מחקרים (Wright, 2002).

 

מטרת המחקר בעבודה זו לבחון האם שילוב פסיכולוגיה חיובית בתוכניות לימוד של תארים מתקדמים מעודד ומקדם התנהגות פרו-סביבתית בקרב הסטודנטים.

 

התנהגות פרו-סביבתית היא התנהגות השואפת למזער את ההשפעה השלילית של הפעולות האנושיות על העולם הטבעי והבנוי (Kollmuss & Agyeman, 2002). בספרות נמצאו גורמים שונים המעודדים או חוסמים את ההתנהגות הסביבתית, גורמים פנימיים וחיצוניים (Chawla & Cushing, 2007; Clark,  Kotchen, & Moore, 2003; Kollmuss & Agyeman, 2002 ועוד). לכן, קיים צורך למצוא דרכים לעידוד וקידום התנהגות פרו-סביבתית.

 

מטרת הפסיכולוגיה החיובית היא לפעול מעבר לתיקון הדברים הגרועים בחיים כפי שהפסיכולוגיה המסורתית מנחה ולבנות איכות חיים טובה (Seligman, 2009; Seligman & Csikszentmihalyi, 2000). הפסיכולוגיה החיובית מקדמת רווחה (Well-Being), תקווה, אופטימיות, זולתנות ועוד (Corral-Vardugo, 2012; Seligman, 2009; Seligman & Csikszentmihalyi, 2000). הרווחה יחסית לחוויות שעובר האדם בחייו (Schroeder, Penner, Dovidio, & Piliavin, 1995), לכן נראה לנכון במחקר לבחון את נושא הרווחה כרווחה סובייקטיבית. כמו כן, בספרות האקדמאית הקשר בין התנהגות סביבתית לרווחת האדם נחקר רבות (לדוג'Kollmuss & Agyeman, p.256, 2002; Mogensen & Schnack, 2010; Ojala, 2013; Vlek & Steg, 2007).

 

אך מדוע פסיכולוגיה חיובית? רבים טוענים, בני האדם במאמץ שימור הסביבה סובלים מרגשות אשמה, אי נוחות ובושה (Corral-Vardugo, 2012). אומנם פחד מהשלכות סביבתיות יכול לפעול כמניע להתנהגות פרו-סביבתית אך לא די בכך (Malott, 2010). סטודנטים הנחשפים לבעיות הסביבתיות נותרים המומים רגשית ופסימיים לגבי כל פתרון אפשרי (Hicks & Bord, 2001; Rowe, 2002). על כן, פסיכולוגיה חיובית השואפת לקדם רגשות חיוביים, אושר ועוד יכולה לשמש כאלטרנטיבה לקידום התנהגות פרו-סביבתית (Corral-Vardugo, 2012). במהלך המחקר נבדקו בעיקר שני היבטים מתוך הפסיכולוגיה החיובית. האחד, תקווה – המבוססת בעיקר על התאוריה של שניידר ועמיתיה (2002) לפיה התקווה היא היכולת למצוא דרכים שונות כדי להשיג את היעדים הרצויים ולהאמין ביכולת העצמית לעורר שינוי (Snyder, 2002) והשני, רווחה סובייקטיבית – התמקדות במרכיבים: 'יחס חיוביות' (היחס בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים), אושר סובייקטיבי ושביעות רצון מהחיים, אשר נמצאו קשורים באופן חיובי לרווחה סובייקטיבית ולהתנהגות סביבתית (לדוגמה:Corral-Vardugo, 2012; Hicks, 1998; Ojala, 2011). במחקרים שנערכו בבתי ספר יסודיים, תיכונים, לימודי ובתוכניות תואר ראשון נמצאו קשרים חיוביים בין רווחה סובייקטיבית ותקווה להתנהגות פרו-סביבתית (לדוגמה:Kerret, Orkibi, & Ronen, 2014; Ojala, 2011, 2013). לכן, ייתכן כי אלטרנטיבה זו תקדם התנהגות פרו-סביבתית גם בקרב הסטודנטים לתואר שני, האוכלוסייה שנבדקה במחקר זה. לצורך המחקר שילוב פסיכולוגיה חיובית בחינוך סביבתי הוגדר, חינוך סביבתי חיובי.

 

הסטודנטים שהשתתפו במחקר לומדים ולמדו בבית ספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, ובחוג מדיניות ציבורית, בפקולטה למדעי החברה, באוניברסיטת תל אביב. המחקר כלל שלושה סוגי מחקר: גישוש, סטטיסטי וראיונות עומק.

 

מחקר גישוש: נסרקו כ-80 אחוז מהסילבוסים של בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר (כאשר חלק מאוכלוסיית המחקר שנבדקה היא סטודנטים הלומדים בבית ספר זה) כדי לבחון מהם התכנים הנלמדים והתפיסות הפילוסופיות שעומדות בבסיס הלימודים לצורך המחקר והדיון.
מחקר סטטיסטי: הועברו שאלונים לשתי קבוצות בתחילת סמסטר ובסופו לצורך בדיקת שינויים במהלך שתי נקודות הזמן. בקבוצת מחקר 33 סטודנטים שהשתתפו בקורסים בהם מרצה ד"ר קרת בגישה חיובית הכוללת תקווה, חיוביות ואושר (ד' קרת, דואר אלקטרוני, 9 לפברואר, 2016). וקבוצת הביקורת 25 סטודנטים שאינם לומדים בקורסים אלו וזאת לצורך השוואה. המטרה הייתה לבדוק ייתכנות קשרים בין המשתנים הנבדקים במחקר.
ראיונות עומק: השתתפו בראיונות 10 סטודנטים משני קורסים (סמינריונים) אותן מעבירות ד"ר קרת במסגרת החוג למדיניות ציבורית וד"ר רונן במסגרת בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. שתיהן מרצות בגישה חיובית אך בדרכים שונות.

 

רוב הקורסים בבית הספר ללימודי סביבה מבוססים על רעיון הקיימות וייתכן שלהתמקדות זו קיימת השפעה על ההתנהגות הסביבתית של הסטודנטים. בספרות האקדמאית ישנה ביקורת על כך, נטען כי הדבר מצמצם את החינוך הסביבתי ונושאים חשובים עלולים להשמט מתוכנית הלימודים וכל זאת כי קיימות מתבססת בעיקר על התפיסה האנתרופוצנטרית (Kopnina, 2012).

 

במחקר נמצא קשר חיובי בין תקווה להתנהגות סביבתית וההפך יתר על כן נמצא קשר חיובי בין חינוך סביבתי חיובי לתקווה. הממצאים מהראיונות מחזקים ממצאים אלו. סטודנטים הביעו תקווה וחיוביות רבה.

 

במבחנים הסטטיסטים השונים שנערכו לא נמצאו ממצאים עקביים לקשר בין שביעות רצון מהחיים להתנהגות סביבתית. אף לא נמצא קשר בין שביעות רצון מהחיים לחינוך סביבתי חיובי. כך גם מצטייר ממצאי הראיונות, בראיונות סטודנטים הביעו שביעות רצון מהלימודים לצד אי-שביעות רצון. סיבה אפשרית לחוסר עקביות זה יכולה להיות נעוצה בממצאים ממחקר הגישוש. רוב הקורסים מתמקדים ברעיון "הקיימות" וחינוך לקיימות מתמקד במיוחד בתפיסה האנתרופוצנטרית (Kopnina, 2012). נמצא כי אנשים בעלי עמדות אנתרופוצנטריות יתנהגו פחות באופן פרו-סביבתי ופחות יהיו מוכנים להקריב מאיכות חייהם למען השמירה על הסביבה (Nordlund & Garvill, 2003; Schultz & Zelezny, 1999; Thompson & Barton, 1994).

 

לא נמצא קשר מרכיבי רווחה סובייקטיבית להתנהגות סביבתית ולחינוך סביבתי חיובי. לכן לא ניתן להעריך אם רווחה סובייקטיבית קשורה באופן חיובי להתנהגות סביבתית במחקר זה. ייתכן כי הסיבה טמונה במרכיב 'יחס החיוביות'. רגשות חיוביים ורגשות חשש, פחד ותקווה המושפעים מהלימודים נמצאו קשורים באופן חיובי להתנהגות סביבתית בנוסף, נמצא קשר חיובי בין רגשות אלו לבין חינוך סביבתי חיובי. לעומת זאת, רגשות שליליים באופן כללי לא נמצאו קשורים להתנהגות סביבתית ולחינוך סביבתי חיובי. לרגשות חיוביים לא בהכרח יש את היכולת להתגבר על רגשות שליליים (Cohn, Fredrickson, Brown, Mikels, & Conway, 2009; Folkman, 2008) ואיזון בין הרגשות החיוביים לשליליים מעיד על רווחתו של האדם (Diener, Sandvik, & Pavot, 2000). בשל כך, ייתכן שלא נוצר איזון מתאים בזמן הלימודים.

 

לא נמצא קשר חיובי או שלילי בין חינוך סביבתי חיובי לבין התנהגות סביבתית. ממצאים אלו יכולים לנבוע מתוך: א. מגבלות המחקר – מדגם יחסית קטן אינו מאפשר קבלת ממצאים חד משמעיים מובהקים וייתכן שטווח הזמן (סמסטר בודד) קצר מדי מכדי לבדוק שינוי בהתנהגות. בראיונות חלק מהסטודנטים ציינו כי חל שינוי חיובי בהתנהגותם, ב. רוב המרואיינים דיווחו על התנהגות פרו-סביבתית קודמת, ג. מחסמים שונים כגון: העלות הכרוכה בהתנהגות סביבתית (לדוגמה רכישת מוצרים ידידותיים לסביבה), חוסר יעילות וחוסר זמן ועוד (Quimby & Angelique, 2011).

 

ההמלצות העיקריות ממחקר זה: מכיוון שהיקף המחקר יחסית קטן רצוי להמשיך ולחקור את המשתנים באוכלוסיית סטודנטים גדולה יותר אם בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר ואם בתוכניות לימוד לתואר שני העוסקות בנושאים סביבתיים באוניברסיטאות ומכללות אחרות. בניית שאלון מפורט הבודק רמת התנהגות סביבתית שיבחן גם שינויים קטנים והבחנה בין התנהגות אישית להתנהגות אקטיביסטית. באופן כללי, רצוי כי בתוכניות הלימודים נושא הקיימות ילמד באופן הרחב יחד עם גישות נוספות כמו: אקולוגיה עמוקה. שילוב דרכים לקידום תקווה בקורסים בנושאים סביבתיים במטרה לקדם התנהגות סביבתית.

 

במהלך חיפוש וסקירת הספרות לא נמצאו בישראל מחקרים העוסקים בנושא במסגרת תוכניות לימוד לתואר שני וייתכן גם מעבר לישראל. לכן, מחקר זה מהווה נקודת פתיחה למחקרים מקומיים בנושא שילוב פסיכולוגיה חיובית במערך קורסים בנושאים סביבתיים וציבוריים הנלמדים בהשכלה הגבוהה בכלל ובתארים מתקדמים בפרט. הסטודנטים הם הפעילים החדשים אם במחקר ואם בחייהם האזרחיים המטרה היא לעודדם להמשיך ולפעול למען הסביבה ולהביא את הידע והמיומנות שרכשו לידי ביצוע.

 

השפעת ביקור יחידני בפארק עירוני על ה"רווחה הסביבתית" של המבקר

מחקר

29.03.2018
השפעת ביקור יחידני בפארק עירוני על ה"רווחה הסביבתית" של המבקר

 

נטע הראל קלמן

מנחים: פרופסור יצחק שנל, ד"ר דניאל מישורי

  • בריאות הציבור
  • סביבה
  • פסיכולוגיה
  • בריאות הציבור
  • סביבה
  • פסיכולוגיה

נקודת המוצא למחקר זה היא עובדה העולה ממגוון רחב של מחקרים, לפיה, פארקים עירוניים מהווים גורם חיוני ומהותי לרווחתם ולבריאותם של תושבי הערים. עבודה זו ביקשה להצביע על כך שלפחות חלק מהמבקרים בפארק חשים צורך חיוני לבלות ביחידות בפארקים, על מנת לשפר את הרווחה הנפשית שלהם ואת היכולות הרגשיות והקוגניטיביות לחוויית חיים מלאה, מספקת ומאושרת יותר.

 

המחקרים, אשר נסקרו ונחקרו, לא סיפקו נתונים ודיון על היתרונות לשוהים יחידניים בפארקים עירוניים. על רקע זה, התמקד המחקר בהשפעת " שָהוּת יחידנית"  (Being Alone, Solitude, Individual visitors) בפארקים עירוניים עבור מי שמעדיף לשהות ביחידות במרחבים פתוחים, בסמוך למקום המגורים ו/ או למקום העבודה, לשם התרגעות, התבוננות פנימית והעלאת רמת הרווחה הנפשית.

 

המחקר התבצע בשלושה צירים מקבילים, משלימים, חופפים ובעלי השפעה זה על זה: הציר הראשון – מתרכז בתועלות השטחים הירוקים לבריאות ולרווחת האדם, הציר השני – מציג את המשמעויות הרבות של מושג הרווחה הנפשית ((Well-Being ומרכזיותו בחשיבה המדינית והכלכלית לצמיחתן ולשגשוגן של מדינות, והציר השלישי – עוסק בנטייה לחיים יחידניים, המאפיינת את אורח החיים המודרני במציאות הגלובלית ברוב ערי העולם הגדולות.

 

המחקר בחן את השאלה באיזו מידה קיים ביקוש לביקור יחידני בפארקים עירוניים על רקע העובדה שחיים בעיר, בעידן הנוכחי, מאופיינים במתחים, אינטנסיביות ותעוקות גדולות. המחקר בדק מהי ההשפעה של ביקור בפארק עירוני על ה-Well-Being של המבקר היחידני מול המבקר החברתי, בחלוקה להיבטים הדוניסטיים מול היבטים אאודיומוניים.

 

כמו כן, הרחיבה העבודה את המחקר לבדיקת הקשר בין שהות יחידנית לתחושה של זיקה, התמזגות וחיבור חוויתי לטבע (אקו-פסיכולוגיה), כמו גם להשפעת השקט היחסי בתוך הפארק על רווחתו של המבקר.

 

לצורך ביצוע המחקר, חובר שאלון שהתבסס על מחקרים מתוקפים הנוגעים לשלוש הדיסציפלינות הנ"ל, העוסקות בתועלות משהות בפארקים עירוניים, תאוריית ה-SWB, ובכללה הקשר ל-Nature Connectedness ואקו-פסיכולוגיה, כמו גם להבדלים במוטיבציות ופעילויות – בין מבקרים חברתיים למבקרים יחידניים.

 

המחקר הקיף תשובות של 273 משיבים. תוצאות המחקר הצביעו על כך שרוב המבקרים בפארק עירוני חשו הרגשה נעימה, רווחה נפשית והתפעמות לב בעקבות הביקור שלהם בפארק, וכ-30% מהמבקרים העדיפו לעשות זאת ביחידות ולא בחברה. זאת, בדומה לתוצאות המחקרים האחרים שהתבצעו ברחבי העולם. אותם מבקרים העדיפו להגיע לפארק לשם שלווה, התרגעות ובריחה מלחצים מחיי היום-יום, בניגוד למבקרים החברתיים שהעדיפו פעילויות חברתיות. אחוז גבוה של המבקרים חשו זיקה גבוהה לטבע, אושר גדול והתעלות רוחנית משהייתם בטבע. מבקרים יחידניים היו בעלי זיקה גבוהה יותר לטבע (במידה מסוימת), ואלו שהיו בעלי זיקה גבוהה לטבע נמצאו גם בעלי רווחה נפשית ((WB הגבוהה ביותר מבין המשיבים לשאלון. בנוסף, מצביע המחקר על חשיבות ה-WB כמדד משמעותי להשגת שגשוג כלכלי וחברתי, קידמה וצמיחה במדינות המערב המפותחות.

 

תוצאות המחקר הצביעו על כך שלא ניכר הבדל מובהק ברמת ה-WB אצל מבקרים חברתיים, לעומת מבקרים יחידניים, אולם בהחלט בלטה התוצאה שאנשים נשואים או החיים בזוגיות הם בעלי WB גבוה יותר. בנוסף, נמצא כי מרכיב ההדוניזם בתוך מדדי הרווחה הנפשית (WB) הנו החזק ביותר, לעומת המרכיב האאודיומוני ומרכיב הלחץ שנמדדו.

 

תוצאות המחקר מובילות למסקנה שקרוב לשליש מכלל האוכלוסייה מעדיפים ביקור יחידני בפארקים, לפחות בחלק מהביקורים בפארק. בהתחשב בעובדה זו, ועל רקע המגמה הכלל-עולמית של גידול במספר האנשים המעדיפים סגנון חיים יחידני, ניתן להסיק שיש צורך לתכנן אזורים ירוקים ופארקים עירוניים, כך שיטיבו לשרת ולהתאים גם לבילוי יחידני.

 

מתוך המחקר עולה כי שטחים טבעיים נגישים בתוך סביבות אורבניות מהווים משאב חיוני עבור בריאות הגוף והנפש בעולמנו, הצועד בקצב מהיר לעיור גדל ומתרחב. שטח ירוק איננו יותר רק בבחינת מותרות, אלא מהווה גורם חיוני לבריאותן ולרווחתן של אוכלוסיות, ולכן חייב לקבל מקום מרכזי בקביעת מדיניות של תכנון הערים.

 

לכן המלצת המחקר היא שכאשר מתכננים פארק עירוני חדש, מקומות לימוד ומקומות תעסוקה, בהם מבלים אנשים שעות רבות במהלך היום, ראוי וחשוב ביותר לתכנן אזורים ירוקים המתאימים גם לשהות יחידנית.

 

חינוך קונפוציאני – סביבתי: תיאוריה ופרקטיקה

מחקר

29.03.2018
חינוך קונפוציאני – סביבתי: תיאוריה ופרקטיקה

 

דפנה עורי-מסטצ'קין

מנחים: פרופ' גליה פת שמיר, ד"ר איריס אלקחר

  • חינוך
  • תרבות
  • חברה
  • תרבות

מחקר זה התמקד בקשרים שבין החשיבה הקונפוציאנית לבין החינוך הסביבתי ובזיקה שבין התיאוריה לפרקטיקה בתחומים אלה. קונפוציוס, שנולד על פי המסורת במאה ה-6 לפני הספירה, הותיר אחריו מסורת שהינה דומיננטית ביותר בסין ומדינות נוספות באסיה באלפי השנים האחרונות. למרות זאת, נערכו מחקרים מעטים בלבד על הקשר של מסורת זו לחינוך סביבתי.

 

מחקר זה בחן את החיבור ברמה הטקסטואלית, נעשה ניסיון לבדוק כיצד רעיונות ועקרונות שעולים מתוך הטקסטים הקונפוציאנים המסורתיים באים לידי ביטוי גם במציאות, בפעילות היומיומית ובתפיסת עולמם של מחנכים סביבתיים במסגרות חינוך בלתי פורמליות ואלטרנטיביות בישראל.

 

מחקרים קודמים שעסקו בחיבור בין התחומים טענו שהקונפוציוניזם יכול לתרום ולהעשיר את החינוך הסביבתי והחשיבה הסביבתית. זאת לאור העובדה שקונפוציוס כמורה וממשיכיו עסקו רבות גם בשאלות של חינוך ומחקר זה הוא הזדמנות לגעת בשני הצדדים הללו של הקונפוציוניזם, הן הגישה הסביבתית והן הגישה החינוכית.

 

בחלק הראשון הדיון הינו תיאורטי, בו בחנתי את נקודות ההשקה בין הקונפוציוניזם לבין הגישות הקיימות בחינוך הסביבתי. שאלת המחקר שליוותה את החלק הראשון הייתה: מה הם יחסי הגומלין הקיימים בין הקונפוציוניזם לבין החינוך הסביבתי מבחינת העקרונות התיאורטיים והמעשיים העומדים בלב כל אחת מהגישות? גישת המחקר שנבחרה בחלק זה הינה ניתוח טקסטואלי של המקורות הקונפוציאנים ופירושיהם, בראי מספר גישות מרכזיות הקיימות לחינוך סביבתי. המקורות הקונפוציאנים המרכזיים שנבחרו היו: מאמרות קונפוציוס, מנציוס, תורת הגדול ודרך האמצע וקיומה. 

 

בחלק השני שאלת המחקר הייתה: האם ואיך באים לידי ביטוי העקרונות המשותפים לשתי הגישות בהשקפת העולם של מחנכים סביבתיים במסגרות חינוכיות בלתי-פורמליות ואלטרנטיביות בישראל? גישת המחקר שנבחרה בחלק זה היא גישת מחקר איכותנית – קונסטרוקטיביסטית-פרשנית. במסגרת החלק הזה נערכו ראיונות עומק עם 15 מחנכים סביבתיים ממסגרות חינוכיות בלתי-פורמאליות שונות.

 

הממצאים של שאלת המחקר הראשונה מלמדים כי קיימות נקודות זיקה רבות בין שני תחומי הדעת. בין הנקודות המשמעותיות ניתן למצוא את התפיסה המערכתית-מארגית של המציאות והתפיסה ההוליסטית. בנוסף נמצא קשר הדוק לתפיסת האזרחות והאוריינות הסביבתית כפי שבאה לידי ביטוי בספרות של החינוך הסביבתי.

 

הממצאים של שאלת המחקר השנייה הם שהנקודות הללו באות לידי ביטוי גם בתפיסות העולם ובחיי היומיום של המחנכים. עוד מלמדים הממצאים שישנן שתי נקודות משמעותיות שעלו הן ברעיונות הקונפוציאנים והן בתפיסות העולם של המחנכים, ושלא עלו בצורה מובהקת בשדה החינוך הסביבתי. הראשונה מתייחסת לאותנטיות של המחנך ולדוגמא אישית כבסיס לחינוך הסביבתי והשנייה לחשיבותה של הדרך והתהליך לעומת התוצאה. 

 

ממצאי המחקר בכללותם מלמדים על הקשר ההדוק הקיים בין הקונפוציוניזם לבין החינוך הסביבתי בתיאוריה ובפרקטיקה. וכן, מלמדים על המחנכים במסגרות הבלתי פורמליות והאלטרנטיביות שבגישתם לחינוך הסביבתי מכניסים נופח קונפוציאני לשדה ללא ידיעתם.

 

מחקר זה יכול להוות הצעה לתחום חדש: 'חינוך קונפוציאני-סביבתי' ולשמש ככלי פרקטי למימוש בידי מחנכים סביבתיים ובכלל במסגרות השונות.

 

שינויים בשימושי קרקע בישובים כפריים באזור השרון בשנים 1965-2008

מחקר

29.03.2018
שינויים בשימושי קרקע בישובים כפריים באזור השרון בשנים 1965-2008

 

עינת שרון (רוט)

מנחים: פרופ' יצחק בננסון, פרופ' דניאל צ'מנסקי

  • גיאוגרפיה
  • סביבה
  • תכנון
  • גיאוגרפיה
  • סביבה
  • תכנון

המרחב הכפרי החקלאי עובר שינויים החל משנות התשעים באופן שנראה לעין, ומתואר רבות בספרות המחקר בעולם ובישראל. שינויים אלו, הנובעים על פניו, באופן שטחי מהעלייה המתמדת בביקוש לשטחי קרקע למגוריםמהווים כר נרחב למחקרים בתחום.

 

מעקב אחר שינויים במרחב חקלאי באופן מפורט הינו חלק מרכזי בעבודה זו.

 

שאלת המחקר הינה: כיצד באים לידי ביטוי השינוייםבמעמד של המגזר הכפרי, והקרקע החקלאית באופן השימוש בקרקע במרחב הכפרי באזור השרון, בין השנים 1956 ל- 2008. המטרה העיקרית של עבודה הינה למדוד את הפער בין התוכניות בינוי עיר  המהוות את התרגום המרחבי למדיניות המילולית של גופי התכנון לבין השימוש בקרקע בפועל.

 

מתוך כך נגזרו שתי השערות מחקר:

הגדרות ייעודי קרקע בתוכניות לא תואמות את אופן השימוש בקרקע.

התפשטות הבינוי למגורים לא תואמת לתוכנית בנין עיר תקפה של היישוב.

 

אופן התפשטות הבינוי למגורים באזורי ביקוש במרכז הארץ הינו נושא שיש לבדוק אותו באופן מעמיק ומפורט על מנת להבין את ההליכים העוברים על המגזר הכפרי, בניסיון לשמר את השטחים החקלאיים כשטח פתוח במרכז הארץ הצפוף.

 

לצורך בדיקה מדויקת ככל הניתן הוגדרו מטרות המחקר שתוצאותיה נבנות זו על גבי זו באופן תהליכי. בדיקה השוואתית של ייעודי הקרקע לשימושי הקרקע נשענת על שתי מטרות המחקר הקודמות לה:

 

מדידת ייעודי הקרקע בתוכניות המקומיות של כל אחד מהיישובים בתחומי המחקר בין השנים 1965-2008, בדגש על ייעודי קרקע לחקלאות ולמגורים, וייעוד קרקע ציבורי-בנוי או פתוח.
מדידת השינויים בשימושי קרקע  של כל אחד מהיישובים בתחומי המחקר בין השנים 1965-2008, בדגש על שימושי קרקע לחקלאות, ולמגורים, וייעוד קרקע ציבורי-בנוי או פתוח.
מדידת  הפער בין ייעודי הקרקע לשימושי הקרקע, בדגש על ייעודי קרקע לחקלאות ולמגורים בכל אחד מהיישובים, והשוואת התוצאות ברמה המרחבית.

 

לכל אחת מהמטרות הוגדרה שיטת מחקר המתאימה לה: ייעודי הקרקע נמדדים בתוכניות מקומיות. מדידת שינויים בשימושי קרקע מתבצעת על ידי מיפוי ודיגיטציה של תצלומי אויר. השוואה ביניהן נערכת הן מבחינה כמותית והן מבחינה מרחבית.

 

במסגרת העבודה נמדדו ייעודי קרקע בתוכניות בניין עיר מאושרות של 18 היישובים במרחב הכפרי בתחום המחקר.

 

הגידול המשמעותי ביותר נצפה בייעוד קרקע חקלאות. עד אז השטח החקלאי לא נכלל בתוכניות בינוי עיר ברבים מן היישובים בשטח הפרויקט. החל משנות התשעים השטח החקלאי הינו חלק בלתי נפרד מתוכנית בינוי עיר.

 

לאורך השנים חלו שינויים באופן ניצול הקרקע. בין השנים 1965 ל 2008 חלה ירידה של כ 12% בשטח החקלאי המעובד באזור המחקר( כ-6000 דונם). הירידה בשטח החקלאי המעובד מתרחשת בכל שטח המחקר, ואינה שמורה לאזור אחד בלבד. מצב זה תואם למתואר בספרות, כחלק מהשינויים שעוברים על המגזר הכפרי. ישנה דינמיות בשטח המוקצה לענפי חקלאות שונים. עיבוד מטעים, ועיבודים חד שנתיים הינם בעלי אופי שונה הצורכים מבעל המשק משאבים שונים. לאורך השנים חלה עלייה בשטחי המטעים. ענף הצורך פחות כוח אדם, ולכן גם בפעילות משק חלקית, ניתן להחזיק בו.

 

שטח המגורים גדל לאורך השנים ביישובים שונים בשטח הפרויקט במידה שונה.  אולם לא נמצא קשר בין שטח הרחבת היישוב , לקרבת היישוב לעיר, להשתייכותו של היישוב למועצה מקומית,או לשנת  הקמתו.

 

ברוב היישובים הבינוי החדש מתבצע בקפיצות, ע"י השארת חללים ריקים בין הבינוי החדש לישן. מילוי חללים אלו בתוספות בינוי נוספות מתבצע בהמשך. בינוי חדש המתבצע בקפיצות מותיר בתווך בין הישן לחדש שטחי קרקע המיועדים לציבור, או לחקלאות. בהמשך חללים אלו מתמלאים בבינוי, וכך הלאה מתרחב הבינוי במרחב הכפרי, בין אם מאושר, ובין אם לאו. מצב זה יוצר שטחי קרקע לא מנוצלים, והתפשטות הבינוי למגורים שלא לפי תוכנית בניין עיר תקפה.

 

ניתן לראות כי החל משנות התשעים ישנה בנייה על ייעודי קרקע שאינם מיועדים למגורים באחוזים כמעט זהים לבנייה על גבי ייעודי קרקע המיועדים למגורים.

 

ניתן ללמוד מההשוואה בין התוכניות למתרחש בפועל בתחום הקרקע החקלאית כי לעת עתה אין מדיניות או כוונה של מוסדות התכנון לירידה דרסטית בשטחים החקלאיים באזור המחקר, וכי הירידה בשטח החקלאי נובעת מנטישה של חוכר הקרקע את העיבוד החקלאי על השטח.

 

יש לייצר מדיניות ברורה שתלווה את המגזר הכפרי בעת זו של מעבר המגזר הכפרי מענף כלכלי הנותן שירותי אספקת מזון לתושבי המדינה, לענף המספק גם אזור בילוי, פנאי ונופש. יש למצוא דרך להקל על המגזר הכפרי באפשרויות הפרנסה שלו מהשטח החקלאי, ולאמץ גישות של חקלאות רב תפקודית בעולם.

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive