חוק השקיות - האם הוא אפקטיבי?

"החוק הזה הוא פשרה", אומר ד"ר דניאל מישורי, חוקר בחשיבה סביבתית מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב.
23 ינואר 2017
שקיות ניילון. (צילום:ויקיפדיה)

החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות נכנס לתוקפו ב־1 בינואר, 2017, אך החל את דרכו שלוש שנים קודם לכן, בהובלת השר להגנת הסביבה עמיר פרץ.

נזקי השקיות הרבים מפורטים באתר המשרד להגנת הסביבה, ועל אף זאת מטרידה מאוד השאלה האם החוק אפקטיבי? האמנם הוא יעשה הבדל בצריכה האינטנסיסית של השקיות, כשמחירן רק 10 אג', ובסופו של יום יוסיפו 2-3 ש"ח בלבד לקניה שבועית במאות ש"ח.

ד"ר דניאל מישורי מבית הספר, מתראיין לבכתבה בנושא חוק השקיות במעריב., אומר ש"החוק הזה הוא פשרה", ומדגיש את הערך החינוכי שבו ואת האלטרנטיבה הפחות טובה.

"כדי לייצר את התמריץ הכלכלי מחיר השקית אמור לעמוד על חצי שקל לפחות", אומר ד"ר מישורי. "מכיוון שהוא עומד על 10 אגורות ולמעשה הוא מס, התמריץ לא יעבוד, ומה שנשאר הוא הערך. הערך הוא נכון וחשוב, מאחר שהשקיות הרסניות לטבע ומהוות ביטוי בולט לעין של התרבות החד־פעמית של הכלכלה החד־כיוונית, זו שלוקחת משאבי טבע יקרים וכורה ממעבה האדמה חומרים יקרי ערך ורעים בו זמנית ומחזירה אותם לסביבה. לכן, כל צעד שנועד להגביל את הטירוף האנטי־אקולוגי הוא צעד בכיוון הנכון. החוק אומנם לא אידיאלי ועושה רק חצי עבודה, אבל האלטרנטיבה, שכוללת את המשך המצב הקיים, היא לא הגיונית. הכלכלה שלנו רואה בפסולת משהו חיובי: מכניסה תשומות כדי להגדיל מכירות ולכן מחלקת שקיות בחינם. התשלום על השקיות מגולם במחיר המוצרים, אבל הנזק הסביבתי לא מגולם. לא אנחנו משלמים אותו ולא התאגידים. אין סיבה לייצר דברים חד־פעמיים מיותרים לגמרי. זה חינוך אנטי־סביבתי מתמשך".

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive