מחקר לתואר שני בחוג ללימודי הסביבה מגיע לאפריקה לבחון מערכות המופעלות ע"י הקהילה המקומית לטיפול במים לצרכי שתייה

באפריקה יש מים זורמים, יש מים בבארות ומים באגמים גדולים ועדיין, אפריקה צמאה למים. יותר מ-300 מתוך 800 מיליון בני אדם, החיים מדרום לסהרה, סובלים ממחסור במים בטוחים לשתיה. רבים חולים ומתים ממחלות הקשורות לשימוש במים שאינם ראויים לשתיה.

לאחר שנחשפה להנחיות האו"ם בהקשר של קיימות (Agenda 2030), בחרה מיכל דולב השמשוני, סטודנטית לתואר שני מחקרי בחוג ללימודי הסביבה, עם מנחיה להתמקד במחקר באחת הבעיות האקוטיות – מי שתייה (Sustainable Development No. 6). המחקר, "מערכות מקומיות לשיפור איכות מים ממקורות טבעיים בקהילות באפריקה", נערך בהנחיית פרופ' אביטל גזית, ד"ר אורלי רונן וד"ר אלכס גולברג מהחוג ללימודי הסביבה וד"ר נורית השמשוני יפה מהמכללה האקדמית תל-אביב יפו.

במחקר נבחנות שתי מטרות: האחת: איתור טכנולוגיות מקומיות פשוטות ובנות השגה למקומיים להכשרת מים טבעיים לשתייה, והמטרה השנייה. בחינת הידע לטיפול במים הקיים בקרב התושבים המקומיים באזורים הצמאים למים.

הגישה הרווחת אצל גופים בינלאומיים רבים היא לספק לתושבי אפריקה טכנולוגיות מתקדמות לטיפול במים. טכנולוגיות אלו מתאימות יותר לגופים ממשלתיים, בעלי אמצעים לטיפול ותחזוקה של המערכות, אך אינן מתאימות לכפריים המקומיים. כתוצאה מכך במקרים לא מעטים הטכנולוגיות המתקדמות נכשלות ונותרות משותקות כאבן שאין לה הופכין. החוקרים בחרו בגישה שונה לחלוטין של לימוד והשתלבות ביכולות המקומיות ובעתיד לסייע בשיפורן על בסיס היכולות המקומיות.

החוקרים מגדירים גישה זו כטכנולוגיות נאותות לטיפול ולשימוש במים appropriate technologies -  for water treatment and  utilizations (ATWTU)  . טכנולוגיות נאותות הוגדרו ע"י הכלכלן ארנסט שומאכר ככאלה החייבות להיות מותאמות לתנאים הסביבתיים, הכלכליים ולידע הקיים בקהילה. החוקרים זיהו מספר טכנולוגיות ATWTU ובחרו להתמקד בשלב ראשון בארבעה פתרונות המיושמים ע"י הקהילות:

1. סינון באמצעות חול (BioSand)  (תמונה 1)
    
2. סכרי חול בנחלים (SanDam) (תמונה 2)
    
3. מערכות קציר מי גשמים ואגירתם, עם או בלי טיפול נוסף (סינון וחיטוי) (תמונה 3)
    
4. סינון מים בפילטר פחם (מצע המכיל גרס עצמות בקר מפוחמות). שיטה זו נמצאה יעילה במיוחד בהפחתת רמת הפלואור במים במקומות בהם רמתו במים גבוהה וגורמת למקומיים נזקי גוף. (תמונה 4). 

מקורות המים הם מי גשמים, מים שאובים, מקווי מים עומדים ונחלים.

תמונה 1- מיכל עם תלמידים, לצד מערכת סינון החול (bio sand) שהקימו בבית ספרם ג'ואל אומינו בקיסומו קניה.

חלק מהמערכות לטיפול במים הוקמו ע"י בוגרי הכשרות 'חינוך לפיתוח בר קיימא' (ESD - Education for Sustainable Development) שנערכו בישראל במסגרת מדיניות הסיוע של ישראל בהטמעת יעדי האו"ם. חלק אחר של מערכות הטיפול הם תוצרי פרויקטים של ארגונים לא ממשלתיים ששמו להם למטרה להטמיע את יעד הפיתוח בר קיימא מס' 6 של האו"ם, מים נקיים וסניטציה, באפריקה.

המחקר בוחן את יעילות שיפור איכות המים במקומות נבחרים. הבדיקה של איכות המים מתבססת על משתני עכירות ואיכות בקטריאליית. מעבר לבדיקות בשטח (לפני ואחרי טיפול) נערכים ראיונות עם חברי הקהילה לברור מידת הידע שבגינו בחרו בטכנולוגיה מסוימת, יכולתם להקים בעצמם מערכות הטיפול והידע הטכני הקיים לצורך עבודות התחזוקה של המערכות השונות.

בין המקומות בהן בקרה מיכל היא הגיעה גם לקיסומו, שעל שפת אגם ויקטוריה, קניה. אף כי אגם ויקטוריה הוא מהגדולים במקווי המים המתוקים בעולם, לתושבי המקום חסרים מים ראויים לשתייה

 תמונה 2- מערכת סינון מי נחל במוואלה, קניה – SAND DAM

בנוסף לבדיקת יעילות המערכות בשטח באפריקה (בעיקר בקניה) מתוכנן מחקר לבחינת יעילות אחת המערכות הנפוצות יחסית, סינון חול (BioSand) ע"י הקמת מערכת זהה בבי"ס פורטר ללימודי סביבה. המערכת תיבדק במצבי קיצון לבחון את גבולות היכולת של מערכת זו לטפל במים באיכויות שונות. בין השאר מטרת המחקר לסייע בעתיד בשיפור הטיפול במים בטכנולוגיות המקומיות.

תמונה 3 – לקיחת דגימה ממערכת קציר מי גשמים בכפר מינג'ינגו בטנזניה

כתבה על מחקר זה פורסמה בחודש האחרון במגזין המקצועי "מים והשקייה", גיליון 556, מאי 2019

המאמר על המחקר במגזין המקצועי "מים והשקייה"
​

 תמונה 4 - מערכת סינון באמצעות פילטר גרס עצמות בקר – BONE CHAR בב"ס בטנזניה 

תמונה 5 - מים מסוננים בהפקה מקומית