מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אדריכלות
אומנויות
אוקיאנוגרפיה
אנרגיה
אסתטיקה
אקולוגיה
אקלים
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
בריאות הציבור
גיאוגרפיה
גיאולוגיה
גיאופיזיקה
הידרוכימיה
הנדסה
זואולוגיה
זיהום אוויר
חינוך
חישה מרחוק
כימיה
כלכלה
מדיניות ציבורית
מדע המדינה
מדעי הצמח
מוח
מים
מיקרוביולוגיה
משפטים
מתמטיקה
ניהול
סביבה
סוציולוגיה
עבודה סוציאלית
פיזיקה
פילוסופיה
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
קהילה
קוגניציה
קרקע
שיווק
תחבורה
תכנון
תקשורת
תרבות

מחקר

24.03.2021
ההשפעות של נורמות חברתיות - סביבתיות והאופן בו התושב תופס את העשייה הסביבתית של

נגה מוסטובוי

המנחים: פרופ' דן רבינוביץ ופרופ' נורית כרמי

  • סביבה
  • סוציולוגיה
  • פסיכולוגיה
  • קהילה
  • תרבות

בעשורים האחרונים הולכת וגוברת ההבנה כי ההתנהלות האנושית גובה מחירים כבדים מהסביבה ומהמשאבים הטבעיים. הדרדרות המשאבים ותנאי הסביבה נגרמת לא רק כתוצאה מהתנהגות בני אדם, אלא גם מהיעדר חוקים ברורים וקווים מנחים מטעם ההנהגה, הן ברמת המדינה והן ברמת הרשויות המקומיות. במקרים רבים הפגיעה בסביבה נגרמת בעקבות התנהלות לא סביבתית של הפרט ושל השלטון, לצד מחסור באלטרנטיבות לבחירת התנהגויות סביבתיות יותר. תופעה בולטת נוספת המתרחשת ברחבי העולם בשנים האחרונות הינה תהליכי עיור מואצים. כבר היום ניתן לראות כי יותר ממחצית בני האדם מתגוררים בערים, כאשר מגמה זו צפוייה עוד להמשיך. מתוך כך, עולה החשיבות של בחינת ההשפעות והקשרים בין הרשויות המקומיות, האמונות על תחומים רבים בשטח שיפוטן, לבין ההתנהגות הסביבתית של התושבים, בכדי ללמוד ולהבין כיצד ניתן לעודד את התנהגות התושבים כך שזו תהיה סביבתית יותר. 

במחקר הנוכחי נבדקו הקשרים ההדדיים בין התנהלותה של הרשות המקומית, נורמות ההתנהגות בעיר, והשפעתן על ההתנהגות של הפרט, כל זאת בהקשר הסביבתי. התנהגות סביבתית הינה מונח רב- מימדי הכולל בתוכו התנהגויות רבות על פני תחומים רבים. לכן, במחקר הנוכחי ההשפעות הנ"ל נבדקו על פני חמישה תחומים שונים; חיסכון באנרגיה, פסולת ומיחזור, ניהול סביבתי של הרשות ומוסדותיה שקיפות ושיתוף ציבור, הסברה וקידום חינוך סביבתי בקהילה ושטחים ירוקים פתוחים. תחומים אלו נבחרו מכיוון שהם נוגעים הן להתנהלות הרשות והן להתנהלות התושב. 

המחקר נעשה בגישה המשולבת (mixed methods), המורכבת משני שלבים, שלב ראשון מחקר כמותי ושלב שני מחקר איכותני, כאשר המחקר האיכותני מספק הסברי עומק לתוצאות שהתקבלו במחקר הכמותי, כך שיחדיו הם יוצרים תמונה עשירה על הנתונים. בשלב הראשון הופץ שאלון, עליו ענו 1000 נבדקים. לאחר ניתוח סטטיסטי של הנתונים, נבחרו 20 נבדקים מתוך אלו שענו על השאלון, זאת בהתאם לתשובותיהם ולעיר מגוריהם, תוך התחשבות במאפיינים דמוגרפיים, בכדי ליצור  קבוצה הטרוגנית עד כמה שניתן. המחקר האיכותני בדק לעומק את הקשרים שהתקבלו בתוצאות המחקר הכמותי, ונותח באמצעות ניתוח תוכן פרשני, המתבסס על "השוואה מתמדת".

ממצאי המחקר העיקריים מראים כי ככל שהתושב תופס את עשיית הרשות כסביבתית יותר, כך הוא גם מעריך את התנהגות התושבים בעירו כסביבתית יותר, ולהיפך, בערים שבהן הנורמות הסביבתיות חזקות יותר, גם התנהלות הרשות נתפסת כסביבתית יותר. כמו כן, מצאתי כי לנורמות חברתיות- סביבתיות הייתה השפעה חזקה על ההתנהגות הסביבתית המדווחת של הפרט, הן באופן כללי, והן בבחינת כל אחד מחמשת התחומים בנפרד. בניגוד למצופה, תפיסת התושב את עשיית הרשות לא נמצאה כמשפיעה על התנהגותו הסביבתית באופן מובהק. אם כי ישנם תחומים ספציפיים כגון, פסולת ומיחזור, ניהול סביבתי של הרשות ומוסדותיה שקיפות ושיתוף ציבור, הסברה וקידום חינוך סביבתי בקהילה ושטחים ירוקים פתוחים, שבהם ההשפעה היא מובהקת, אך בכל מקרה חלשה מאוד. תפיסת התושב את התנהלות הרשות תורמת באופן ישיר לנורמות החברתיות- סביבתיות, אך לא להתנהגות הפרט, הנורמות לעומת זאת, כן תורמות להתנהגות הסביבתית. מתוך נתונים אלו עולה כי בכדי שרשות מקומית תשפיע על התנהגות תושביה, עליה להגביר את הידע אודות העשייה שלה בתחומי הסביבה ולהעביר לתושבים מה היא ההתנהגות הרצויה והמקובלת, בכל תחום. בנוסף, בבחינת ההבדלים בין הערים השונות, נמצא כי אין הבדל בנורמות החברתיות- סביבתיות. בכל הנוגע לתפיסת התושב את עשיית הרשות,  ובהתנהגות הסביבתית המדווחת, ההבדל העיקרי שנמצא הוא בין בני ברק לבין יתר הערים, כך שבבני ברק הן נמצאו כנמוכות באופן מובהק, ביחס ליתר הערים שנבדקו.

המחקר הנוכחי תורם לידע הקיים, כיוון שתפיסת התושב את עשיית הרשות מההיבט בו הוא נבדק במחקר זה, הינו תחום שכמעט ולא נחקר והידע בנושא הינו מועט. מהמחקר הנוכחי ניתן ללמוד על הקשרים וההשפעות רחבות ההיקף של הרשות המקומית על תושביה. תחילה, הקשר החזק שנמצא במחקר, בין תפיסת התושב את עשיית הרשות, לבין הנורמות החברתיות סביבתיות בעיר, מעיד על כך כי ישנה חשיבות להגברת השקיפות והפרסום של עשיית הרשות בציבור התושבים, כיוון שהדבר יוצר ומחזק נורמות חברתיות- סביבתיות מקומיות, אשר בתורן משפיעות על התנהגות הפרט. כמו כן, ההשפעה החזקה שיש לנורמות החברתיות- סביבתיות של התושבים על התנהלות הרשות, צריכה להיות מנוצלת על ידי הרשויות. הקשב להלך הרוח בציבור התושבים בתחום הסביבתי, במיוחד בתחומים שהציבור מודע אליהם יותר ויכול לראות את העשייה של הרשות, (כגון, מיחזור, ניקיון, שמירה וטיפוח שטחים פתוחים, הסברה וחינוך סביבתי) מצד אחד עשוי לחזק את הקשר והאמון בין התושבים לבין הרשות, ובמקביל להסיר חסמים המקשים על התהגויות סביבתיות ברמת הפרט ובכך לעודד התנהגויות רצויות. בנוסף, יצירה וחיזוק של נורמות חברתיות- סביבתיות בעיר, עשוי להיות גורם מרכזי לעידוד התנהגות סביבתית ברמת הפרט, הרשויות המקומיות יכולות לקחת על עצמן לפעול למען כך, כמטרה. לבסוף, בדומה להתנהגות סביבתית, גם ההתנהלות הסביבתית של הרשות הינה רב- מימדית ועל כן, יש לבחון את השפעותיה על התושבים בהתאם ולהתייחס לכל מימד שלה בנפרד. למשל, בתחום האנרגיה, ייתכן ועל הרשות להגביר את הידע אותו היא מעבירה לתושביה, אודות התנהלותה בתחום זה, כמו גם המלצות בנוגע לכיצד על התושב להתנהל כך שיצמצם את צריכת האנרגיה שלו. לעומת זאת, בתחום המיחזור, ייתכן ולצד הגברת המידע בנושא, על הרשות לספק תשתיות מתאימות, בפיזור נגיש ונוח. כלומר, ישנו צורך להתאים לכל תחום את השיטות הייחודיות לו, המעודדות התנהגות סביבתית. 

jaakko-kemppainen-wz7wDnhWMw4-unsplash

מחקר

24.03.2021
מחוברות כהלכה? על הקשר בין זהות נשית חרדית למודעות סביבתית

הסטודנטית: ליאת דאודי

מנחים: פרופ' רקפת סלע-שפי ד"ר דניאל מישורי

  • סביבה
  • סוציולוגיה
  • קהילה
  • תרבות

התנועה הסביבתית העולמית נחשבת לאחת מהמהפכות הגלובליות המשמעותיות ביותר. בשנות השישים של המאה ה-20 תוארה הסביבה כאתר התרחשות טרגי שבתוכו אינטרסים פרטיים עתידים להוביל לאסון אקולוגי. בישראל, מספר עשורים לאחר מכן, ארגוני סביבה תופסים מקום הולך וגדל בציבוריות הישראלית והעניין הסביבתי מקבל נראות ואף הופך למשמעותי יותר. עם זאת, על אף שקיומו של המשבר האקולוגי נוכח וברור ולמרות שהצטבר גוף ידע נרחב בנושאי סביבה, הרי שחלקים גדולים בחברה רחוקים מאימוץ שינויים ודפוסי פעולה בחיי היום-יום אשר יכולים לסייע בהתמודדות עם האיום הסביבתי.

הציבור החרדי בישראל נחשב לקבוצה תרבותית שהגישות והפרקטיקות הסביבתיות זרות לה. החברה החרדית בישראל מונה כ-%11 מהאוכלוסייה והיא כוללת בתוכה קבוצות שונות, מתאפיינת בהקפדה על אורח חיים דתי ברוח ההלכה היהודית, בקבלת הסמכות הרבנית כסמכות עליונה במערכים משפחתיים גדולים הכוללים שיעור ילודה גבוה. בתוך האוכלוסיה החרדית, הנשים החרדיות הן קבוצה אופטימלית לפתח מודעות סביבתית משום השפעתן ההולכת וגוברת על התא המשפחתי שלהן. זאת לאור התמורות המתרחשות במעמדה של האשה בתוך החברה החרדית ולאור המתח המחריף בין מידת המחויבות שלה כלפי התפקידים המסורתיים, כגון החזקת הבית וגידול הילדים, לבין הפיכתה למפרנסת.

מחקר זה מבקש לבחון את הטווח שבין האדישות לעניין הסביבתי – או האפשרות ליצור מודעות סביבתית – אצל נשים חרדיות המשתייכות לקבוצות שוליים בחברה החרדית: נשים מזרחיות חוזרות בתשובה משכונת 'ממזרח שמש' ונשים אנגלוסקסיות 'חוצניקיות' משכונת 'רמת בית שמש א'. המחקר מתמקד בנשים משכונות שונות בעיר בית שמש, המהווה בשנים האחרונות מוקד משיכה רב לאוכלוסייה חרדית.

המחקר מתחקה אחר 'ההגיון הפרקטי' של השימוש בדפוסי פעולה הלכתיים שהנשים החרדיות מקיימות בבתיהן, ובמיוחד במטבח הביתי. מצד אחד, המחקר בוחן את האופן שבו הן מארגנות את עולמן הפרטי באמצעות אותן פרקטיקות, ומצד שני בוחן את מידת היכרותן והפנמתן, אם בכלל, את העולם הסביבתי.

המחקר מצא כי רוב הנשים החרדיות אינן תופסות שמירה על הסביבה כערך בפני עצמו, לא כל שכן ערך המצוי בראש סדר העדיפויות היום-יומי שלהן. מהמחקר עולה כי מתקיים קשר בין מצב כלכלי לבין האפשרות לקיים פרקטיקות סביבתיות. עם זאת, לא נשות שכונת 'ממזרח שמש' ולא נשות שכונת 'רמת בית שמש א' מזדהות עם סביבתנות, אך רובן מראות שהן מודעות לערך שלה בשיח הציבורי.

נושאים סביבתיים רבים בלטו בהיעדרם ולא העסיקו כלל את הנשים החרדיות בהקשר הסביבתי. עם זאת, המעטות אשר התיחסו לסוגיות כגון מים וקרינה למשל, עשו זאת מטעמים של חסכון כלכלי והפגנת ידע הנתפס כהון תרבותי. שאלת הזהות של הנשים החרדיות במחקר זה והבנת העדפותיהן המשתנות במרחבי הפעולה השונים בחיי היום-יום, עשויה להפוך למפתח להחלת סדר היום הסביבתי בחברה החרדית ובקבוצות נוספות בעלות מאפיינים דומים בישראל.

מחקר

24.03.2021
נחלת הכלל העירונית יצרנית: ייצור מחדש קולקטיבי של ערינו

טיאה לוי

המנחים: ד"ר דניאל מישורי ופרופ' יוסף ג'אברין

  • אדריכלות
  • סביבה
  • פילוסופיה
  • תרבות

עבודת תזה זו מבקשת לבחון תהליכי ביזור והטמעה מחדש של מערכות יצרניות במרחב העירוני.

שינוי טכנו-מטריאלי זה באופן בו אנו מייצרים את תנאי הקיום שלנו ונמצאים ביחסי גומלין עם הסביבה מכיל בתוכו את התנאים לארגון מחדש של היחסים האקו-חברתיים. באילו אופנים יכולה ההטמעה מחדש של מערכות יצרניות בערים לקדם קיימות עירונית? הטענה המרכזית של עבודת תזה זו הנה כי מטעמים חברתיים וסביבתיים כאחד, מן ההכרח הוא לכונן מערכות יצרניות מתהוות אלה תחת בעלות ציבורית-קולקטיבית ושליטה דמוקרטית. לשם כך מערכות יצרניות עירוניות אלה מוגדרות בתור נחלת הכלל העירונית יצרנית תוך שרטוט בסיס תיאורטי ופרקטי למושג.

על מנת להציג הגדרה קוהרנטית, המושג מנותח על ידי פירוקו למרכיביו (ייצור, עיר, נחלת הכלל) כאשר כל מרכיב נבחן בהקשרו ההיסטורי-רעיוני וביחס לשני המרכיבים הנוספים. לאחר מכן, דרך ניתוח מקרי מבחן של מאבקים עכשוויים סביב הארגון מחדש של פעילות יצרנית ומערכות יצרניות בעיר, מוגדרים ונבחנים מודלים של נחלת הכלל העירונית יצרנית -  רה-מוניציפליזציה, קואופרטיזציה ורשתות זיקה גלובליות - בטענה כי בעוד כל מודל מכיל אתגרים והזדמנויות פנימיים, יחד הם מהווים בסיס קונקרטי לכינון תשתיות ופעילות יצרניות בעיר כנחלת הכלל.  

מחקר

16.03.2021
לא מחבקים עצים – פעילות וזהות סביבתית בקיבוץ בעמק יזרעאל

שחר שלוח

המנחים: פרופ' רקפת סלע-שפי וד"ר אינה לייקין

  • סביבה
  • סוציולוגיה
  • תרבות

מחקר זה עוסק בפעילותן ובזהותן הסביבתית של שתי קבוצות הפועלות זו לצד זו בקיבוץ גבעות  שבעמק יזרעאל: חקלאים ופעילים סביבתיים. קבוצת החקלאים מונה כעשרה גברים, ברובם בני הדור השני של הקיבוץ, כמעט כולם חסרי השכלה אקדמית, כמחציתם  קרובים לגיל פנסיה. מעבר לעבודתם השגרתית, עוסקים החקלאים ביוזמתם בטיפול בפסולת לא חוקית בשטחים הפתוחים סביב קיבוצם, מביעים ידע רב בענייני סביבה וטבע ומבטאים ביקורת כלפי גופים "ירוקים". הפעילים הסביבתיים הם קבוצה של 20 גברים, רובם בני הדור השלישי של הקיבוץ ומקצתם תושבים שנקלטו כבני זוג של נשים מהקיבוץ, בעלי השכלה אקדמאית ואבות צעירים, שעובדים מחוץ לחצר המשק וגרים בדירות ישנות המוגדרות כזמניות. חברי הקבוצה, ששמה "גבעות ירוקה" , מתפעלים מערך לאיסוף הפסולת הביתית האורגנית בקיבוץ והפיכתה לקומפוסט. לקבוצת גבעות ירוקה, אף שאינה עוסקת בחקלאות, יש זיקה לחקלאות בשל אופי פעילותה וכן מעצם העובדה שרוב חבריה עבדו בעבר או עובדים בהווה בענפי החקלאות של קיבוצם. כמה מהחקלאים פעילים בקבוצת גבעות ירוקה, אחרים ביטאו הערכה ותמיכה ביוזמה זאת המתרחשת בחצר הקיבוץ.

השאלה המרכזית במחקר היא האם קיימים הבדלים בגישתם של החברים בשתי הקבוצות לסביבתנות על רקע שוני בשיוך הדורי והמקצועי מחד גיסא ודמיון בסביבה התרבותית מאידך גיסא. שאלה נוספת היא האם הביטוס "ירוק" עשוי להסביר את הפעילות הסביבתית בקיבוץ גבעות, או שמא מדובר במרכיב הביטוסי אחר. ייתכן שניתן יהיה ללמוד מהממצאים האם ניתן לצפות היתכנות של קבלת אורח חיים סביבתי או התנגדות לו בקנה מידה גדול יותר בחברה הישראלית, ובעיקר בחברה הכפרית ובקרב חקלאים, ובתוך כך להבין מאבקי כוחות בחברה הקיבוצית. 

מיקומו של קיבוץ גבעות בעמק יזרעאל מספק לחבריו הזדמנויות ואתגרים סביבתיים הקשורים לאופיו החקלאי של האזור, לעושר ערכי הטבע שבו ולמארג היישובים שקיבוץ גבעות הוא חלק מהם – קיבוצים, מושבים, יישובי בדואים וקהילות עירוניות. מבחינה היסטורית קיבוץ גבעות הוא חלק מההתיישבות היהודית הציונית החקלאית בעמק יזרעאל ומההיסטוריה של התנועה הקיבוצית, דבר שיש לו משמעות בהיבט של ההביטוס של משתתפי המחקר. בהווה מתרחשים בגבעות תהליכי מעבר מדגם הקיבוץ השיתופי הקלאסי לדגם הקיבוץ המתחדש, שמשמעותם שונה עבור בני הדורות השונים. במקביל להשתנות הקיבוץ, חל גם שינוי במעמדה של החקלאות ושל ההתיישבות החקלאית בישראל ותהליכים אלה כרוכים זה בזה. 
הבחירה בסביבת מחקר חקלאית נובעת מהעובדה שהחקלאות היא תחום המושפע מהסביבה ומשפיע עליה במידה רבה, והחקלאים, בין אם הם בוחרים בכך ובין אם לאו, הם שחקנים סביבתיים משמעותיים (Carson, 1963; Lawhon Schwartz, 2006; Tal, 2007; Clay, 2013; Dentzman, Kunderson Jussaume, 2016 ואחרים). 

התמקדות המחקר בקיבוץ נובעת מכך שהקיבוצים בישראל מחזיקים ברוב שטחי החקלאות במדינה ולכן לקיומו של אתוס סביבתי בתרבות הקיבוצית עשויה להיות משמעות רבה לאיכות הסביבה ולשמירת טבע בישראל. קיומו של אתוס כזה או היעדרו עשויים להשפיע לא רק על פעילותם של החקלאים חברי הקיבוץ, אלא גם על שחקנים סביבתיים נוספים בחברה הקיבוצית, שכאמור נמצאת בתהליכי שינוי ממושכים ומשמעותיים. כחוקרת תרבות לא בחנתי את השפעתה של החקלאות על הסביבה בהיבטים כמו זיהום קרקע ומים, השפעה על המגוון הביולוגי וכדומה, אלא את מקומו של השיח הסביבתי בזהותם ובפעילותם של החקלאים ושל אנשי גבעות ירוקה. 

עבודה זאת מבוססת על 17 ראיונות פתוחים שנערכו עם חברים בשתי קבוצות המחקר, תומללו ונותחו בכלים של חקר השיחה, ועל תצפיות אתנוגרפיות שנערכו במסגרת כ-50 ביקורים בקיבוץ גבעות. הממצאים מאששים את השערתי, כמוסבר למעלה, שפרקטיקות סביבתיות אינן נובעות בהכרח מזהות סביבתנית ויכולות להיות תוצר של זהויות תרבותיות אחרות; פעילות סביבתית חיובית עשויה להיות כלי לצבירת הון סמלי כל עוד היא הולמת את חוקי השדה שבו מצוי השחקן החברתי. ממצאים אלה מצביעים על כך שבהיבט הקבוצתי, פעילות סביבתית עשויה לשמש כאמצעי לקביעת גבולות סמליים ופיזיים המבדלים את הקיבוץ במרחב האנושי והגיאוגרפי שבו הוא נטוע.
עבודה זאת כוללת שלושה פרקי ממצאים: הפרק "החקלאים: מרחב וניקיון" מציג את הסביבה הפיזית והאנושית שבה פועלים חקלאי קיבוץ גבעות, שרבים מהם נאבקים כאנשי מקצוע על מקומם הן בתוך הבית הקיבוצי והן בחברה הישראלית; הפרק "גבעות ירוקה: התנדבות וזבל" עוסק בקבוצת המתנדבים שמטפלים בפסולת האורגנית בקיבוצם ובתוך כך עוסקים במיצוב עצמי בתוך קהילה שבה הם מבקשים להעמיק את שורשיהם; הפרק "פרות כמסמנות גבול" מציג את תפקידו הסמלי והממשי של עדר הבקר של קיבוץ גבעות כמסמן את קו הגבול בין הקיבוץ ובין המרחב "האחר" המקיף אותו, ובעיקר מול שכניו הבדואים.

 

מחקר

16.03.2021
מיחדוש בשדה האופנה בישראל: בין פרקטיקה סביבתית לאידאולוגיה מקיימת

אילנה לייזין

מנחים: פרופ' אדריאנה קמפ וד"ר שושנה מרזל

  • סביבה
  • סוציולוגיה
  • תרבות

מחקר זה עוסק בתופעת המיחדוש כזירה לבחינת המתח המתקיים בעידן הנוכחי בין לבוש לקיימות. 

בגדים ואופנה מאפשרים לנו הן להבדל מהאחרים והן להשתייך לקהילות ומגמות חברתיות. בגד יכול להיות תחפושת, כלי של זיהוי אישי וגם של שייכות והטמעה. אורטה (Orta, from Black,2012) טוענת שלבוש תמיד היה מהסמלים הראשוניים של זהות ושייכות. עבודה זו סוקרת את תופעת המיחדוש בישראל כמשקפת ערכים של אופנה בת-קיימא, ומצביעה על כך שהצורך בבידול מניע את החלטות המעצבים והצרכנים. שנית, העבודה בוחנת את האופן שבו המיחדוש  מציע פרקטיקות סביבתיות, אסתטיות ועיצוביות המקדמות התנהגות ברת-קיימא בישראל, ובסופו של דבר, מטיבות עם הצרכנים. 

תעשיית האופנה נאבקת כדי למצוא מכנה משותף עם תנועת הקיימות. מחקרים מראים כי תהליך הייצור של הבגדים כיום מזיק לסביבה. תעשיית האופנה צורכת משאבים רבים, כמו מים ואנרגיה, משתמשת בכימיקלים מזיקים, תלויה בשינוע כבד, מייצרת כמויות גדולות של פסולת וידועה כמפרת זכויות אדם במדינות מתפתחות. (Braungart, McDonough, 2002, Black, 2012, Fletcher, 2014). עם זאת, מיחדוש ומגמות אחרות של אופנה בת קיימא, מציעות תקווה לשיפור בתעשייה. באופן כללי מיחדוש הוא תהליך של הפיכת תוצרי לוואי, חומרי פסולת, עודפים ועוד לחומרים או מוצרים חדשים (Braungart, McDonough, 2013). מיחדוש בשדה האופנה היא פרקטיקה בה משתמשים בבגד אחד, או בחלקים ממנו ליצירת בגד חדש. כמו כן במיחדוש משתמשים בשאריות של גלילי בדים ומשלבים לעיתים מספר אלמנטים יחד ליצירת בגד. עיצוב בשרשרת האספקה של האופנה המהירה מונחה על ידי טרנדים למטרות רווח, אבל העיצוב הממוחדש מוכתב על ידי שימוש יעיל ויצירתי בחומרי גלם (Braungart, McDonough, 2013). הן בתחום האופנה והן במחקר האקדמי בישראל, שדה המיחדוש אינו מוכר היטב. עם זאת באירופה ובצפון אמריקה חוקרים בתחום מתייחסים למיחדוש ולאופנה בת קיימא כסוג של מהפך בעולם האופנה (Thompson, 2012). מהפכה זו מקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים לעומת הדרך בה הבגדים מיוצרים כיום המזיקה לסביבה ומובילה בסופו של דבר לייצור של פסולת רבה.

עם זאת, נורמות תרבותיות מפריעות לאימוץ של מיחדוש בקנה מידה רחב. הרגלי צריכה מושרשים בתרבות שלנו ומקודמים על ידי הכלכלה הקפיטליסטית. לכן, השינוי הסביבתי מחייב אפוא גם שינוי תרבותי כתוצאה מהבנה ושינוי בצרכים וערכים חברתיים (אטינגר, 2001). כיום, אופנה בת קיימא עדיין נתפסת כשוק נישתי ולא משקפת אתיקה וערכים חברתיים. הרלוונטיות והנוחות של המיחדוש נדחקת על ידי תרבות הצריכה השולטת בכל היבט של השגרה היומית שלנו, אם זה האוכל שאנו אוכלים או התקשורת שאנו צורכים (Chapman, 2005, Black, 2012). לכן עלינו להבין כיצד למנף את ערכי החברה כדי לקדם מנגנונים פחות חומרניים לביטוי צרכים (Armstrong, Jackson, 2015).

בעבודה זו השתמשתי במתודולוגיית מחקר של "כדור שלג" כדי לייצר נתונים איכותיים על המיחדוש בישראל. ראיינתי חמש מהמעצבות הישראליות המנוסות ביותר בתחום (ארבע מעצבות ומעצב אחד). בסוף הראיון, ביקשתי מהמעצבות להמליץ על לקוחות מתאימים לראיונות המשך. התוצאה הייתה שישה ראיונות עם לקוחות. עבור ראיונות אלו יצרתי שני שאלונים שונים המשלבים שאלות סגורות ופתוחות: אחד למעצבות והשני ללקוחות. שאלות הראיון בחנו את ההתנהגויות הסביבתיות והחברתיות של המעצבות והלקוחות שמשכו אותם למיחדוש. בדרך הזו התאפשר לי לנתח כיצד זהותם של מעצבים ושל צרכנים משתקפת בתהליך המיחדוש ומה זה אומר על המניעים להתנהגויות ועמדות פרו סביבתיות. 

הראיונות הראו כי הסיבות העיקריות מאחורי התנהגות בת קיימא כגון מיחדוש הוא הרצון בבידול וייחוד, במקרה של מעצבים, ממעצבים אחרים או במקרה של הלקוחות, מלקוחות אחרים. מסקנות אלו תואמות לתיאוריה של הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה על הבידול. טענתו היא ששחקנים באותו שדה, תחום מסוים של פעילות כגון כלכלה, עיצוב או אופנה, מבדלים את עצמם על ידי העדפותיהם. העדפות מבדלות מבטאות את זהותם. הטעם האישי מגלם אפוא את זהות השחקנים בתחום, המוביל לתחרות על יוקרה, סטטוס ולהצלחה של מוצרים שונים. מאבק מתמיד זה יוצר "הון סימבולי", אשר השחקנים מבקשים לצבור. ככל שיש יותר הון סימבולי, כך יש יותר מאבק על ההיררכיה ובידול בין שחקניו וכך השדה מתפתח (בורדייה, (1980) 2005).

לבסוף, עבודה זו טוענת שלמיחדוש יש השלכות חשובות על התנהגות בת קיימא בישראל. פריטים שנוצרו באופן ממוחדש גורמים פחות נזק לסביבה כי הם מאפשרים חיים נוספים לחומרי גלם שאחרת היו הופך לפסולת. פריטים אלה יוצרים גם קשר רגשי חזק יותר בין הלקוח למוצר, מערכת יחסים, שבסופו של דבר יכולה להוביל לשינוי בתהליך הצרכני המהיר הנהוג כיום (Chapman, 2005). לבסוף, פריטים ממוחדשים מציגים אתגרים יצירתיים חדשים לתהליך העיצוב. כתוצאה מכך, מיחדוש יטיב עם הצרכנים ויאפשר הנאה לטווח ארוך מפריטים "מסתגלים" אשר לא יהפכו ללא רלוונטיים בגלל התיישנות המתוכננת או טרנדים של אופנה מהירה

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>