מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אדריכלות
אומנויות
אוקיאנוגרפיה
אנרגיה
אסתטיקה
אקולוגיה
אקלים
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
בריאות הציבור
גיאוגרפיה
גיאולוגיה
גיאופיזיקה
הידרוכימיה
הנדסה
זואולוגיה
זיהום אוויר
חינוך
חישה מרחוק
כימיה
כלכלה
מדיניות ציבורית
מדע המדינה
מדעי הצמח
מוח
מים
מיקרוביולוגיה
משפטים
מתמטיקה
ניהול
סביבה
סוציולוגיה
עבודה סוציאלית
פיזיקה
פילוסופיה
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
קהילה
קוגניציה
קרקע
שיווק
תחבורה
תכנון
תקשורת
תרבות

מחקר

24.03.2021
נחלת הכלל העירונית יצרנית: ייצור מחדש קולקטיבי של ערינו

טיאה לוי

המנחים: ד"ר דניאל מישורי ופרופ' יוסף ג'אברין

  • אדריכלות
  • סביבה
  • פילוסופיה
  • תרבות

עבודת תזה זו מבקשת לבחון תהליכי ביזור והטמעה מחדש של מערכות יצרניות במרחב העירוני.

שינוי טכנו-מטריאלי זה באופן בו אנו מייצרים את תנאי הקיום שלנו ונמצאים ביחסי גומלין עם הסביבה מכיל בתוכו את התנאים לארגון מחדש של היחסים האקו-חברתיים. באילו אופנים יכולה ההטמעה מחדש של מערכות יצרניות בערים לקדם קיימות עירונית? הטענה המרכזית של עבודת תזה זו הנה כי מטעמים חברתיים וסביבתיים כאחד, מן ההכרח הוא לכונן מערכות יצרניות מתהוות אלה תחת בעלות ציבורית-קולקטיבית ושליטה דמוקרטית. לשם כך מערכות יצרניות עירוניות אלה מוגדרות בתור נחלת הכלל העירונית יצרנית תוך שרטוט בסיס תיאורטי ופרקטי למושג.

על מנת להציג הגדרה קוהרנטית, המושג מנותח על ידי פירוקו למרכיביו (ייצור, עיר, נחלת הכלל) כאשר כל מרכיב נבחן בהקשרו ההיסטורי-רעיוני וביחס לשני המרכיבים הנוספים. לאחר מכן, דרך ניתוח מקרי מבחן של מאבקים עכשוויים סביב הארגון מחדש של פעילות יצרנית ומערכות יצרניות בעיר, מוגדרים ונבחנים מודלים של נחלת הכלל העירונית יצרנית -  רה-מוניציפליזציה, קואופרטיזציה ורשתות זיקה גלובליות - בטענה כי בעוד כל מודל מכיל אתגרים והזדמנויות פנימיים, יחד הם מהווים בסיס קונקרטי לכינון תשתיות ופעילות יצרניות בעיר כנחלת הכלל.  

מחקר

16.03.2021
גידול דבורים בשיטות טבעיות בישראל , היבטים יישומיים וערכיים

רון קורקידי

מנחים: ד"ר ויקטוריה סורוקר וד"ר דניאל מישורי

  • אקולוגיה
  • סביבה
  • פילוסופיה

 דבורת הדבש היא מאביק חשוב בטבע בכלל והחשוב ביותר לחקלאות בפרט.  בשנים האחרונות, כשליש מכוורות הדבורים מתות במהלך כל שנה כתוצאה ממזיקים, בעיקר אקרית הורואה והוירוסים הנלווים לה, בנוסף למחסור במרעה איכותי, זליגת ריסוס חקלאי ועוד. במטרה לקדם פיתוח של שיטת גידול בת קיימא, אנו עסקנו הן באיתור ופיתוח שיטות להדברת אקרית הורואה שהינן מבוססות על חומרים טבעיים, והן בשאלות האתיות המתלוות לגידול דבורים בשיטות השונות.

נערכו ניסיונות במעבדה ובשדה, במכוורת צריפין ובמושב ביתן אהרון. הניסויים כללו שימוש בחומצה אוקסלית, חומצה פורמית ופטריות אנטומופטוגניות. ניסויי השדה כללו בין 7-10 כוורות בכל קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת ובהם נבדקה ההשפעה שיש לחומרים השונים על בריאותן של הכוורות ועל יכולת החומר להדביר את אקרית הורואה. בין ניסויי החומצות ההצלחה הרבה ביותר בהדברת אקרית הוורואה התקבלה כאשר טיפלנו בחומצה אוקסלית בתזמון בו הכוורת ללא וולד, נמצא כי ניתן להביא את הכוורות למצב בו אין וולד כלל על ידי כליאת המלכה בכלובית יעודית למשך 25 יום או על ידי החלפת מלכה במלכה צעירה לאחר חמישה ימי יתמות. כליאת המלכה לא פגע במלכה או בכוורות והביא לקטילת כ99% מהאקריות. כיוון שטיפול זה  דורש זמן והינו קשה לביצוע אין הוא מתאים למגדלים מסחריים אך עבור מגדלים חובבים טיפול זה יכול להחליף את הצורך בחומרים סינטטיים. 

הניסיון לפתח אמצעי הדברה בעזרת פטריות אנטומופטוגניות הראה פוטנציאל פעולה במעבדה. ראשית בדקנו את ההשפעה של נבגי פטרית מטריזיום על דבורים ועל אקריות בצלחות פטרי. סימנו נבגים בסמן פלורסנטי בכדי לראות האם הם חודרים לאקריות והורגים אותן. כאשר בדקנו אקריות מתות במיקרוסקופ קונפוקלי הבחנו באקריות  עם תפטיר מסומן פלורסנטי. תוצאות אלו הדגימו את פוטנציאל הפעולה של הפטריה בתור אמצעי הדברה. כאשר בחנו את נבגי הפטריה בניסויי השדה לא ראינו כל השפעה על אקריות הורואה, ככל הנראה בגלל אופן יישום לא מיטבי שאיפשר לדבורים לנקות את הנבגים החוצה מהכוורות. בניסוי השדה האחרון כן הבחנו בהשפעה חיובית מבחינת חוזק ובריאות הכוורות בעקבות יישום הפטריה, יש להמשיך במחקר בכדי לקבוע מהו הגורם וכיצד יש לטפל ביעילות בנבגי הפטריה. 
לגבי השאלה האתית של גידול דבורים, מהו מקומם של הדבורים בשיח זכויות בעלי החיים והאם השיטות השונות עובדות בדרך שהינה בטוחה וידידותית לסביבה ולדבורים. לדעתנו, גידול הדבורים בישראל, כמו ברוב מדינות העולם כיום, נעשה בשיטה שאינה ידידותית לדבורים והיא גם בעלת סיכונים סביבתיים. הסיבות לכך הן רבות ובראשן העובדה כי זכויות בעלי חיים בכלל (ורווחת חרקים בפרט) נחשבות חשובות פחות מאשר אינטרסים אנושיים. כמו כן, מעצם היותן של דבורות הדבש חרקים הן אינן נהנות משום זכויות בחוק. 

התברר כי גידול הדבורים המסחרי כפוף לביקורת שלילית משלושה כיוונים שונים: אקולוגי, חברתי וביוצנטרי. מנקודת מבט אקוצנטרית, עולה הטענה כי הגידול המסחרי הביא למגיפה של מחלות ווירוסים אשר השמידו כמעט לחלוטין את דבורי הדבש הפראיות, בבר, ודחקו מינים שונים של דבורי בר. ביוצטרים מחמירים טוענים שיכולתה של דבורת הדבש להחליט החלטות מורכבות אמור להקנות לה זכויות מוסריות, בדומה לזכויות בעלי חיים אחרים (למשל יונקים), למרות ההבדלים הגדולים ביניהם. יש הטוענים שיגידו שייצור דבש ושירותי ההאבקה אינם אלא ניצול הדבורים ממניעים אנתרופצנטריים, קרי עבור האדם, ומתוך התעלמות מהעובדה שהדבורים סובלות ונפגעות משלל פרקטיקות אכזריות שלא לצורך. מנגד, חשוב להדגיש שללא מגדלי הדבורים וגידול הדבורים  האינטנסיבי לא יוכלו חקלאי המטעים הפרדסים ושאר גידולי השדה להנות משרותי ההאבקה. עובדה זו תביא לירידה משמעותית ביבול, ולכך שכמות ואיכות המזון הזמין לבני האדם תרד משמעותית. 

נכון להיום, נראה שלא ניתן לשנות באופן משמעותי את שיטות הגידול, כך שרווחת הדבורים תשתפר, מבלי לפגוע ברווחת האדם. כמו כן, טיעונים רבים נגד גידול מסחרי של דבורים אינם מבוססים על ממצאים מדעיים אלא על "תחושת בטן" של פעילי זכויות בעלי חיים ומגדלים ביודינמיים. נראה כי הדרך הטובה ביותר להביא לשיפור רווחת הדבורים, תוך כדי שימור מעמדם ופרנסתם של מגדלי הדבורים, היא באמצעות העלאת המודעות לחשיבות דבורת הדבש ברמה גלובלית, בנוסף להעלאת המודעות לחשיבות של דבש איכותי, כזה שנאסף מכוורות רק לאחר שמגדל הדבורים וידא שנשארה כמות דבש שתספיק לצרכי הדבורים, ללא זיהום של חומרי הדברה וסוכר, גם אם הדבר יהיה כרוך בעלייה מסוימת במחירו של הדבש. העלאת מודעות יכולה לפתח נתיב פרנסה חדש של מגדלי דבורים אשר מטפלים בצורה שאינה פוגעת בדבורים, הינה בת קיימא מבחינה אקולוגית, ושניתן להתפרנס ממנה בכבוד. תכנית ממשלתית אשר תעזור בסבסוד מגדלי דבורים העוסקים בהאבקה יכולה לעזור בנושא זה.

 

מחקר

16.03.2021
הקשר בין פעילות גופנית בשטח פתוח או בחלל סגור לבין הזיקה לטבע, העמדות הסביבתיות

עטרה קיש גולן

מנחים: ד"ר דניאל מישורי וד"ר איריס אלקחר

  • חינוך
  • סביבה
  • פילוסופיה

שינוי אורח החיים בחברה המודרנית בעולם המערבי גורם לאנשים רבים לשנות את תפיסתם והתנהגותם לגבי פעילות גופנית. אם בעבר פעילות גופנית הייתה פעילות אנושית בסיסית השלובה במהלך היום יום, כיום היא מתרחשת לעיתים קרובות בתוך חלל סגור, המנותק מסביבתו ונתפסת כמוצר צריכה. במקום שהפעילות הגופנית תיצור ניתוק של האדם מהטבע והסביבה היא יכולה להיות פעילות הקשורה והקושרת את האדם לסביבתו אם היא מתרחשת בשטח פתוח וכך להיות להשתלב באורח-חיים מקיים, היות והכרת הסביבה, הפנמת הקשר והתלות עם הטבע והסביבה מתאפשרים באמצעות חוויה גופנית (מישורי, 2007). המחקר הנוכחי עסק בקשר בין העוסקים בפעילות גופנית בשטח פתוח או בתוך מבנה לבין נטייתם הסביבתית: זיקתם לטבע, עמדותיהם הסביבתיות והתנהגותם הסביבתית. האם תחימת הפעילות הגופנית בתוך מקום סגור, המנותק מסביבתו הטבעית משפיעה על גישת המתאמנים לסביבה. באיזה אופן משפיעה הפעילות הגופנית בשטח פתוח כתמריץ לעשייה סביבתית, לשמירה על הסביבה ולפיתוח רגישות לטבע סביבה. הפעילויות הגופניות אשר נבדקו במחקר הנן: 1. הליכה 2. ריצה 3. רכיבה על אופניים 4. כוח (מתקנים) 5. שחייה. 

המחקר נעשה בגישה משולבת (Mixed methods). מערך המחקר כלל כמה שלבים: ראשית, נאספו נתונים מ 517 משתתפים באמצעות הפצת שאלון דיווח עצמי המשלב שאלות כמותיות ואיכותיות. שנית, נותחו הנתונים הכמותיים והאיכותניים שנאספו בשאלון. בשלב הראשון נבנה מודל ניתוח ראשוני, אשר מחלק את המדגם לקבוצות לפי פעילות גופנית מרכזית (בשטח פתוח או בחלל סגור). תוצאות המודל נמצאו מובהקות אך נראה כי המודל אינו מנצל את מלוא היקף המידע שנאסף במחקר. השימוש במשתנה היחס והחלוקה ל-3 קבוצות אינה מבחינה בין מתאמנים שונים בתוך הקבוצות שעשויים להיות שונים מאוד זה מזה. כדי להשתמש בכל המידע שנאסף לגבי הפעילות הגופנית של המשתתפים נבנה מודל מתקדם, המתייחס להיקף הפעילות הגופנית בשני מיקומי הפעילות (בתוך מבנה ובשטח פתוח). תוצאות המחקר העיקריות מתבססות על השאלון, אך כדי להשלים את התמונה, לחזק את הממצאים ולקבל העמקה נוספת, נעשתה פנייה למספר משתתפים שענו על הסקר, על מנת לערוך עמם ראיון עומק. הראיונות האישיים נותחו בתהליך הכולל מיון הנתונים הטקסטואליים אשר עלו בראיונות לקטגוריות שונות לפי משמעותן (ניתוח תוכן פרשני).

ממצאי המחקר מעלים כי קיים קשר בין פעילות גופנית המתקיימת בשטח פתוח לבין הזיקה לטבע, העמדות הסביבתיות וההתנהגות הסביבתית. בין פעילות גופנית בתוך מבנה לא נמצא קשר לזיקה לטבע, עמדות סביבתיות והתנהגות סביבתית. ניתן ללמוד מכך על קשר בין המשתנים אך לא על סיבתיות. לצורך כך יש לבצע מחקרי המשך. מחקר זה מוסיף היבט תיאורטי חדש באישושו קשר בין שני היבטים אשר לא נחקרו רבות: פעילות גופנית ויחס לסביבה. כמו כן, המחקר מביא עמו תרומה יישומית: המחקר פונה אל מעצבי מדיניות חינוכית לשלב חינוך גופני עם חינוך לקיימות, פונה למתכנני ערים לשלב פעילות גופנית סדירה במרקם העירוני ופונה למאמני, מדריכי הכושר והפעילות הגופנית וכמובן למתאמנים עצמם, לצאת להתאמן בשטחים הפתוחים. 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>