מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אדריכלות
אומנויות
אוקיאנוגרפיה
אנרגיה
אסתטיקה
אקולוגיה
אקלים
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
בריאות הציבור
גיאוגרפיה
גיאולוגיה
גיאופיזיקה
הידרוכימיה
הנדסה
זואולוגיה
זיהום אוויר
חינוך
חישה מרחוק
כימיה
כלכלה
מדיניות ציבורית
מדע המדינה
מדעי הצמח
מוח
מים
מיקרוביולוגיה
משפטים
מתמטיקה
ניהול
סביבה
סוציולוגיה
עבודה סוציאלית
פיזיקה
פילוסופיה
פסיכולוגיה
פסיכיאטריה
קהילה
קוגניציה
קרקע
שיווק
תחבורה
תכנון
תקשורת
תרבות

מחקר

24.03.2021
נוחות תרמית בבתי ספר - השוואה בין בתי ספר ירוקים לבתי ספר בבנייה קונבנציונלית

עינבר אשכנזי נרקיס

המנחים: פרופ' יצחק אומר, פרופ' עודד פוצ'טר וד"ר לימור שעשוע-בר

  • אקלים
  • גיאוגרפיה
  • חינוך
  • סביבה

בשנים האחרונות, מחקרים בחינוך מדגישים את חשיבותה של סביבת לימודים נוחה. מחקר זה בוחן את השונות בתנאי מיקרו-האקלים והנוחות התרמית בין בתי ספר ירוקים לבין בתי ספר בבנייה קונבנציונלית, ובהמשך את ההבדל בתחושה התרמית הסובייקטיבית בין התלמידים בבתי הספר השונים.

בעידן של שינויי אקלים, בנייה ירוקה לא רק מקטינה השפעות סביבתיות ממבנים, אלא גם יישום של אלמנטים ירוקים מביאים לקירור וחימום פסיביים יעילים במבנה, וכך מביאים לשיפור הנוחות התרמית של יושביו. עם זאת, בתקן הישראלי לבנייה ירוקה חסרה התייחסות משמעותית לנוחות תרמית במבנים. בבנייה הקונבנציונלית, בחלק מהמבנים ניתן לראות כי הבנייה לא רק שאינה משפרת את התנאים התרמליים, אלא אף מרעה אותם, וכך נוצר מצב בו התלמידים מעדיפים לבלות בחצר ולא במבנה עצמו. תלמידים מבלים 30% מזמנם בבית הספר, ויחד עם התרומה של תנאי נוחות תרמית טובים להישגים לימודיים ולריכוז, קיימת חשיבות גבוהה בהשגת נוחות תרמית במבנים.  

הנוחות התרמית במחקר חושבה על ידי שימוש בשאלוני 7 דרגות נוחות מתוקפים על ידי ASHRAE, שהוסבו על מנת להתאים לילדים בגילאי 9-11 בשילוב עם מדדים אישיים עבור כל נשאל, והנוחות המצופה חושבה בשימוש במדד הSET*. שיטות המחקר כללו גם מדידות מיקרו-אקלימיות בכיתות ובחצרות בית הספר, בתל-אביב ובכפר-סבא, בקיץ (יוני-יולי) ובחורף (ינואר- פברואר), בזמן שאילת השאלונים אך גם בסופי השבוע, על מנת להבין את ההתנהגות התרמית של המבנים ללא מיזוג. 

תוצאות המחקר מראות שהתנאים המיקרו-אקלימיים נוחים יותר בבתי הספר הירוקים מאשר בבתי הספר בבנייה קונבנציונלית, ובהתאם, הנוחות התרמית אצל התלמידים בבתי הספר הירוקים גבוהה יותר. נמצא כי קיימת חשיבות גבוהה לפנות הכיתות בנוחות התרמית, וכי חשוב לתכנן את החזיתות לכיוון צפון או דרום (כאשר בכיתות הצפוניות נרשמו תנאי המיקרו- האקלים הנוחים ביותר) ולא לכיוון מזרח או מערב. 

יש לקחת בחשבון את התנאים הסביבתיים בקרבת בתי הספר בעת תכנון המבנה, כיוון שלהם השפעה מהותית על התנאים התרמיים במבנה. ההתייחסות לתנאים סביבתיים בתכנון היא בין הגורמים שהופכים בית ספר ירוק ליעיל מבחינה תרמית ונוח יותר, ובהתאם, נמצאו הבדלים בתנאי הנוחות התרמית גם בין בתי הספר הירוקים. נמצא גם שלנטיעת עצים בחצר בית הספר ובסביבתו יש השפעה ממתנת על הטמפרטורה, בייחוד בקיץ.
​כפי שנמצא במחקרים קודמים, תוצאות מחקר זה מראות שדרגת הנוחות לילדים נמצאה בטמפרטורות נמוכות יותר מאשר דרגת הנוחות למבוגרים. עובדה זו עשויה להעלות את הצורך בהבנת ההעדפות התרמליות של ילדים במטרה להשיג נוחות תרמית בבתי ספר.

artem-kniaz-DqgMHzeio7g-unsplash

מחקר

22.03.2021
אפיון אוריינות ויזמות סביבתית בתוכנית יזמים צעירים ישראל

הסטודנט: רועי ולודבסקי

מנחים: ד"ר דפנה גולדמן, ד"ר איריס אלקחר, פרופסור יואב גנזך

עבודת גמר לתואר מוסמך

  • חינוך
  • ניהול
  • סביבה

חוקרי סביבה, יזמים, מדענים ואנשי מקצוע נוספים עסוקים בשאלה כיצד ניתן ליישב את השאיפות של אומות העולם לחיים טובים יותר, כאשר מחד המשאבים הטבעיים מוגבלים ומאידך הולכות וגוברות הסכנות של ההרס הסביבתי. חיבור בין חינוך לקיימות לרבות פיתוח בר קיימא, ויזמות יכול שיביא לתוצאה של חיים טובים יותר על פני כדור הארץ. ארגון יזמים צעירים הוא חלק מארגון בינלאומי שנקרא Young Entrepreneurs. הארגון פועל בכל העולם ודוגל בתפיסה שמאמינה בחינוך ליזמות מגיל צעיר כידע שהוא כלי לחיים. על פי שמו, הארגון מטפח תלמידים ללמידת העולם העסקי מהאספקט האוטונומי שלו, כלומר, יזמות.

מטרת המחקר היא לבחון האם חינוך לקיימות במסגרת חינוך ליזמות יכול לשפר את האוריינות הסביבתית של תלמידים ולהגביר בקרבם את המודעות לסביבה ולהביא לשינוי התנהגותי בכל הנוגע לאחריות סביבתית.

מחקר זה בחן את השפעתה של חינוך ליזמות סביבתית על הידע, העמדות וההתנהגות של תלמידי כיתה י' בנושא הגנה על הסביבה, דרך העברת שאלונים בתחילת התוכנית ובסיומה. בנוסף , רואיינו אנשי מקצוע המשתתפים בתכנית על מנת לאפיין את מרכיבי האוריינות הסביבתית שלה.

החלק הראשון של המחקר, החלק האיכותני, נשאלה השאלה: מהם מאפייני התוכנית וכיצד תופסים חברי ההנהלה את שילוב הפן הסביבתי בתוכנית זו? ממצאי המחקר מצביעים שארגון יזמים צעירים הוא ארגון כלל ארצי, דל תקציב ומבוסס מתנדבים. ניסיון קודם לשלב את הפן הסביבתי בתוכנית כשל, פרט למחוז חיפה. עם זאת, חברי ההנהלה סיפקו תובנות והמלצות רבות על דרכים לקידום הפן הסביבתי בתוכנית. השערות המחקר היו שהשתתפות בתוכנית תשפיע באופן חיובי על הידע, עמדות והתנהגות התלמידים בנושא הגנה על הסביבה. ממצאי החלק הראשון מצביעים שחינוך לקיימות במסגרת חינוך ליזמות יכול לשפר את מאפייני האוריינות הסביבתית של תלמידים. עם זאת, נמצא שהידע והעמדות של התלמידים כלפי הסביבה שופרו במידה חלקית, והתנהגותם המדווחת כלפי הסביבה לא השתנתה באופן מובהק. לכן, השערות המחקר הללו אוששו באופן חלקי.

בחלק השני של המחקר, החלק הכמותי, בחן שלוש שאלות מרכזיות: האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תשפיע על הידע של המשתתפים בנושא הגנה על הסביבה? האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תביא לשינוי בעמדות המשתתפים כלפי הגנה על הסביבה? האם השתתפות בתוכנית חינוכית ליזמות סביבתית תשפיע על ההתנהגות הסביבתית המוצהרת של המשתתפים?

התוצאות מצביעות על קשר חיובי בין היתרונות שבלמידה סביבתית לבין כוונותיהם של יזמים צעירים לנצל את היתרונות הללו. אם זאת מסתבר שהדרך עדיין ארוכה בתחומים הקשורים לידע ומודעות גלובלית, במובן זה שהתלמידים שהשתתפו במחקר אמנם היו מוכנים לפעול למען הגנת הטבע בכל הנוגע לפיתוח מוצרים פרו סביבתיים, אך לא הביעו נכונות גבוהה אם בכלל בכל הנוגע לענייניהם האישיים. מסקנה חשובה נוספת היא שיש לעודד חינוך ליזמות בקרב תלמידים, חינוך אשר מעניק גמול בצורה השתתפות בתחרויות ובעיקר מובילה לגילוי עצמי של יכולות הטמונות בתלמידים. שילוב קיימות בחינוך ליזמות עשויה להוביל את התלמידים בדרך הארוכה של שינוי סביבתי. מסקנה עיקרית העולה מהמחקר היא כי יש צורך בהגברת החינוך לקיימות על מנת להביא להתפתחות עמדות חיוביות יותר כלפי אחריות סביבתית, שיפור הידע ותחושת הידע של התלמידים וכתוצאה מכך אף לחזק את ההתנהגות הסביבתית. מסקנה נוספת שיזמות סביבתית מבורכת בקרב הארגון בישראל ובעולם. חברי ההנהלה בארץ הראו רצון עז לקידום נושא זה בארגון ובהחלט יש לכך קרקע פוריה. המלצות על דרך קידום נושא זה ייכתבו בפירוט בהמשך.

מחקר

17.03.2021
קיימות חיובית בחינוך: הקשר בין אזרחות סביבתית לרווחה סובייקטיבית בקרב תלמידים

גל טל פופקו

מנחות: פרופ' דפנה גולדמן וד"ר דורית קרת

  • חינוך
  • סביבה
  • פסיכולוגיה
  • קהילה

בעבר סברו כי להתנהגות סביבתית אחראית יש מחיר אישי כבד. הטענה הייתה כי מי שרוצה לפעול למען הסביבה, צריך לעשות ויתורים, כמו למשל לחיות בצורה צנועה יותר, לקנות פחות ולשקול את צעדיו, במקום לפעול לפי הרגש והחשק. בעולם המערבי שבו האינדיבידואל וצרכיו הם במרכז וטובת החברה והכלל נדחקות לשוליים, קשה לצפות מאדם שיוותר על רווחתו למען החברה. בניגוד לסברה המוצגת כאן, אפשר להעמיד את ממצאי המחקרים ההולכים ומתרבים על תרומתה של האזרחות הסביבתית לרווחתו של הפרט. מחקרים אלו משלבים את הפסיכולוגיה החיובית עם הפסיכולוגיה הסביבתית בשדה מחקר חדש הקרוי קיימות חיובית. אחת מהטענות המרכזיות של חוקרים בשדה היא כי הדרך שעשויה להיות אפקטיבית בחיזוק האזרחות הסביבתית של אנשים היא חיזוק הרווחה הסובייקטיבית שלהם, ובעיקר חיזוק התקווה כי ביכולתם להוביל שינוי סביבתי. מחקרים גם מראים שההשפעה היא דו-כיוונית: כשאנשים מתנהגים בצורה סביבתית יותר הרווחה שלהם עולה והם מאושרים יותר.

המחקר הנוכחי בא לבחון את ההשערה כי ישנם יחסי גומלין בין אוריינות סביבתית לרווחה סובייקטיבית, וכי גם לאורך זמן הם משפיעים זה על זה כחלק מתהליך חינוכי-סביבתי בבית-ספר. מחקרים קודמים בחנו את הקשרים בין האוריינות הסביבתית לרווחה הסובייקטיבית. במחקר זה, בניגוד למחקרים קודמים, הנתונים נאספו בשתי נקודות זמן, מה שאפשר את בחינת יחסי הגומלין בין המרכיבים תוך התייחסות לממד הזמן. במחקר השתתפו 213 תלמידים מכיתות ה'-ו' בשלושה בתי-ספר ירוקים בהרצליה. מתוכם, 120 תלמידים לקחו חלק בתוכנית חינוך סביבתי חוץ-כיתתית, מבוססת מקום ואקטיביסטית, שפותחה לצורך המחקר. 93 התלמידים הנותרים, הם תלמידים מכיתות מקבילות שהיו קבוצות הביקורת. כלל התלמידים השיבו על שאלונים הבודקים את האוריינות הסביבתית והרווחה הסובייקטיבית שלהם לפני ואחרי תוכנית ההתערבות כלמר באמצע ובסוף שנת הלימודים.

מתוצאות המחקר עולה כי אין השפעה של התוכנית על התלמידים שהשתתפו בה, אך נמצא קשר משמעותי בשתי הקבוצות יחד בין המרכיבים השונים של האזרחות הסביבתית לרווחה הסובייקטיבית. ישנו קשר מובהק בין ההתנהגות הסביבתית של התלמידים לתקווה ולשליטה העצמית שלהם וניתן לנבא את ההתנהגות הסביבתית בעזרת המשתנים תקווה, שליטה עצמית ועמדות הסביבתיות. בנוסף, לשביעות הרצון מבית-הספר קשר מובהק לתפיסה של יישום תוכנית סביבתית בבית-הספר וכן להתנהגות הסביבתית. גורמים נוספים שנבדקו במהלך ניתוח הנתונים היו השפעת התקווה כגורם מתווך בקשר בין ידע סובייקטיבי להתנהגות הסביבתית וכן השפעת יישום תוכנית סביבתית בבית-הספר על ההתנהגות הסביבתית. נמצא כי יש קשר מובהק לתקווה כגורם מתווך (תיווך מלא) בין ידע סובייקטיבי להתנהגות סביבתית. בנוסף, נמצא כי יש קשר מובהק לתקווה כגורם מתווך בין יישום תוכנית סביבתית בביה"ס להתנהגות הסביבתית. חשוב לציין כי בין ידע סובייקטיבי להתנהגות סביבתית וכן בין יישום תוכנית סביבתית בביה"ס להתנהגות הסביבתית של התלמידים לא היה קשר ישיר, אלמלא התיווך של גורם התקווה.

מהמחקר ניתן ללמוד כי אפשר לחזק את ההתנהגות הסביבתית בפרט והאזרחות הסביבתית של התלמידים בכלל באמצעות הדגשת הרווחה הסובייקטיבית של התלמידים בתהליך החינוכי – טיפוח תקווה, העצמה, חיזוק המסוגלות העצמית והשותפות בתהליך. כמו כן, חיזוק האזרחות הסביבתית של התלמידים תורם לרווחה הסובייקטיבית שלהם, רווחה שיש לה קשר לאקלים הבית-ספרי. שיפור האקלים הוא אחת ממטרות-העל של משרד החינוך בשנים האחרונות, ועל כן, תוך שילוב תוכניות חינוך סביבתי בבית-הספר נוכל להשיג שיפור במרכיבי האזרחות הסביבתית (למשל, נראה מוטיבציה גדולה יותר לפעילות למען הסביבה ) של התלמידים וגם שיפור ברווחה הסובייקטיבית שלהם.

מחקר

16.03.2021
הקשר בין פעילות גופנית בשטח פתוח או בחלל סגור לבין הזיקה לטבע, העמדות הסביבתיות

עטרה קיש גולן

מנחים: ד"ר דניאל מישורי וד"ר איריס אלקחר

  • חינוך
  • סביבה
  • פילוסופיה

שינוי אורח החיים בחברה המודרנית בעולם המערבי גורם לאנשים רבים לשנות את תפיסתם והתנהגותם לגבי פעילות גופנית. אם בעבר פעילות גופנית הייתה פעילות אנושית בסיסית השלובה במהלך היום יום, כיום היא מתרחשת לעיתים קרובות בתוך חלל סגור, המנותק מסביבתו ונתפסת כמוצר צריכה. במקום שהפעילות הגופנית תיצור ניתוק של האדם מהטבע והסביבה היא יכולה להיות פעילות הקשורה והקושרת את האדם לסביבתו אם היא מתרחשת בשטח פתוח וכך להיות להשתלב באורח-חיים מקיים, היות והכרת הסביבה, הפנמת הקשר והתלות עם הטבע והסביבה מתאפשרים באמצעות חוויה גופנית (מישורי, 2007). המחקר הנוכחי עסק בקשר בין העוסקים בפעילות גופנית בשטח פתוח או בתוך מבנה לבין נטייתם הסביבתית: זיקתם לטבע, עמדותיהם הסביבתיות והתנהגותם הסביבתית. האם תחימת הפעילות הגופנית בתוך מקום סגור, המנותק מסביבתו הטבעית משפיעה על גישת המתאמנים לסביבה. באיזה אופן משפיעה הפעילות הגופנית בשטח פתוח כתמריץ לעשייה סביבתית, לשמירה על הסביבה ולפיתוח רגישות לטבע סביבה. הפעילויות הגופניות אשר נבדקו במחקר הנן: 1. הליכה 2. ריצה 3. רכיבה על אופניים 4. כוח (מתקנים) 5. שחייה. 

המחקר נעשה בגישה משולבת (Mixed methods). מערך המחקר כלל כמה שלבים: ראשית, נאספו נתונים מ 517 משתתפים באמצעות הפצת שאלון דיווח עצמי המשלב שאלות כמותיות ואיכותיות. שנית, נותחו הנתונים הכמותיים והאיכותניים שנאספו בשאלון. בשלב הראשון נבנה מודל ניתוח ראשוני, אשר מחלק את המדגם לקבוצות לפי פעילות גופנית מרכזית (בשטח פתוח או בחלל סגור). תוצאות המודל נמצאו מובהקות אך נראה כי המודל אינו מנצל את מלוא היקף המידע שנאסף במחקר. השימוש במשתנה היחס והחלוקה ל-3 קבוצות אינה מבחינה בין מתאמנים שונים בתוך הקבוצות שעשויים להיות שונים מאוד זה מזה. כדי להשתמש בכל המידע שנאסף לגבי הפעילות הגופנית של המשתתפים נבנה מודל מתקדם, המתייחס להיקף הפעילות הגופנית בשני מיקומי הפעילות (בתוך מבנה ובשטח פתוח). תוצאות המחקר העיקריות מתבססות על השאלון, אך כדי להשלים את התמונה, לחזק את הממצאים ולקבל העמקה נוספת, נעשתה פנייה למספר משתתפים שענו על הסקר, על מנת לערוך עמם ראיון עומק. הראיונות האישיים נותחו בתהליך הכולל מיון הנתונים הטקסטואליים אשר עלו בראיונות לקטגוריות שונות לפי משמעותן (ניתוח תוכן פרשני).

ממצאי המחקר מעלים כי קיים קשר בין פעילות גופנית המתקיימת בשטח פתוח לבין הזיקה לטבע, העמדות הסביבתיות וההתנהגות הסביבתית. בין פעילות גופנית בתוך מבנה לא נמצא קשר לזיקה לטבע, עמדות סביבתיות והתנהגות סביבתית. ניתן ללמוד מכך על קשר בין המשתנים אך לא על סיבתיות. לצורך כך יש לבצע מחקרי המשך. מחקר זה מוסיף היבט תיאורטי חדש באישושו קשר בין שני היבטים אשר לא נחקרו רבות: פעילות גופנית ויחס לסביבה. כמו כן, המחקר מביא עמו תרומה יישומית: המחקר פונה אל מעצבי מדיניות חינוכית לשלב חינוך גופני עם חינוך לקיימות, פונה למתכנני ערים לשלב פעילות גופנית סדירה במרקם העירוני ופונה למאמני, מדריכי הכושר והפעילות הגופנית וכמובן למתאמנים עצמם, לצאת להתאמן בשטחים הפתוחים. 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>