בעיות סביבתיות תמיד מאגדות בתוכן נושא אחד או יותר. בעיית מהחסור במים מתקשרת עם זיהום מקורות מים, בעיית זיהום אוויר מתקשרת עם בעיית כריית משאבים מדלדלים בעקבות השימוש בפחם. כאשר מעלים את נושא בזבוז המזון, אי אפשר שלא להתייחס לכל הבעיות הסביבתיות הקשורות בייצור ובטיפול בפסולת המזון: אובדן המגוון הביולוגי, בזבוז מים, דיג יתר, שינוי האקלים וזיהום האדמה, והרשימה הזו מייצגת חלק חלקי בלבד מההשפעות הסביבתיות הנובעות מתעשיית המזון.
הבזבוז מתרחש על בסיס יומיומי, לא רק בתהליך היצור או בנקודות המכירה, מקומות שלצרכן אין השפעה או השפעה נמוכה מאוד, אלא בבית הצרכן. המאמר הזה מראה כי ישנו קשר סימולטני חזק בין זריקת מזון לקניית מזון ולהיפך. המשוואה הזאת, הינה מעגל סגור של תופעת בזבוז המזון. ניתן יהיה לפרוץ את המעגל הזה ולהקטין את בזבוז המזון במידה ונניח כי קניית המזון תיעשה במידה הנכונה (לעומת תופעת הקנייה המופרזת, אשר נמצאו לה עדויות גם במחקר זה). צרכן יכול לבחור לצרוך בצורה יותר מבוקרת אבל השאלה היא האם סביבת הקניות, לרוב הסופרמרקט באמת מאפשרת לצרכנים כיום להיות יותר מודעים לכמות המזון שהם קונים? סביבה עם מגוון של גירויים, כגון: צלילים, ריחות, מודעות, או פיזור מוצרי מדף ליד הקופה. כיום ידוע כי 80% מסך חלטות הקניה מתקבלות בתוך החנות, ותופעה כמו "קנייה לא מתוכננת" או "קנייה אימפולסיבית", הופכת את התשובה למורכבת יותר.
המאמר הזה בוחן יחסי הגומלין בין ידע, עמדות, והתנהגות של הצרכן הישראלי, בנוסף לבחירה מודעת בשינוי התנהגותי שיוביל בתורו להפחתת בזבוז המזון. הזווית הכלכלית יחד עם התנהגות צרכנים תבחן את ההעדפות הנגלות וההתנהגות בפועל של המשתתפים בסקר בעל חמישה חלקים. בהמשך, המחקר בוחן את קבלת החלטות הקנייה בפועל של משתתפים כאשר הם עושים את הקנייה השבועית שלהם בתוך חנות וירטואלית עם רמות שונות של התקהלות. הניסוי הפיסופיזיולוגי מתייחס להתנהגות בפועל של המשתתפים תחת הבחינה של המצב הפיזיולוגי בו הם נתונים. בעוד המשתתפים במחקר הכלכלי מוכנים לאמץ התנהגות סביבתית שתפחית בזבוז מזון, התקהלות תוביל לכך שדווקא בתנאי של פחות עוררות המרכן יקנה יותר.
