דוגמאות לפעילות מעשית והישגים של הקליניקה לצדק סביבתי

 

התוכנית לצדק סביבתי פנתה למשרד לאיכות הסביבה בדרישה כי ישונה הסיווג של היתר הרעלים של מפעל לייצור דבקים הממוקם בצמידות לשכונת מגורים ולגן ילדים בדרום תל-אביב. למרות שהמפעל מאכסן חומרים מסוכנים בכמות הגדולה פי 5 (!) מכמות החומרים מסוכנים המחייבת היתר רעלים מסוג A ( הדרגה החמורה ביותר), המפעל פועל  כבר שנים רבות בהתאם להיתר רעלים  מסוג B  . התוכנית דרשה כי ההיתר הנוכחי יבוטל לאלתר. בעקבות הפנייה, הוגבלה כמות החומרים המסוכנים במפעל לפחות מחמישית.

 

התוכנית לצדק סביבתי עתרה בנושא קיום אירועים פרטיים ומסחריים בחוף ניצנים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בפסק דינו השני, שניתן לאחר שהתיק הוחזר למתן פסק דין חדש על ידי בית המשפט העליון,  הבהיר בית המשפט כי, שלל האירועים  שנעשו עד כה בחוף ניצנים, נעשו שלא כדין. כמו כן, קבע בית המשפט כי קיום אירועים פרטיים בחוף הרחצה בניצנים, לרבות חתונות ומסיבות פרטיות לחברות,  אינו חוקי. ביחס לאירועים המסחריים, קבע בית המשפט כי האירועים שנעשו עד כה היו לא חוקיים וכי אין לדעתו לקיים אירועים מסחריים ללא תוכנית מפורטת או היתר לשימוש חורג . ואולם, לא פסל בית המשפט את האפשרות לקיים בחוף ניצנים אירוע מסחרי לכלל הציבור שאינו מצריך בניה ומוגבל בזמן ובהיקף. בית המשפט השאיר בשלב זה את ההכרעה בעניין זה לרשויות המדינה .

 

לאורך נתיבי איילון פזורים עשרות שלטי ענק של פרסומת מסחרית, בניגוד לחוק הדרכים (שילוט). שלטים אלו מהווים מיפגע בטיחותי וסביבתי ומכערים את הנוף. הרשויות המקומיות, האמורות לטפל במפגעים אלו ולהסיר את השלטים, נמנעות מפעולה. התכנית לצדק סביבתי ערכה בדיקה שהעלתה כי ישנן רשויות מקומיות שאף מתירות הקמת השלטים הבלתי חוקיים הללו וגובות אגרות בגינם. התכנית פנתה במכתבי התראה לרשויות אלו ובמקביל מכינה עתירה מנהלית בענין.

 

בעקבות התיקון לחוק חופש המידע בנוגע לפרסום מידע סביבתי לקהילה שעבר בקיץ לאחר שנתיים של פעילות, הכינה התוכנית טיוטת תקנות, אשר מפרטות, בין היתר, איזה מידע יש לפרסם, באיזה אופן ובאיזו תדירות. כמו כן, ערכה התוכנית מחקר השוואתי ביחס לקיים בעולם, הביקורות הקיימות, ומסמך המלצות מסכם. החומרים הועברו למשרד לאיכות הסביבה, כחומר רקע לקראת פגישה של התוכנית  עימם בנושא.

 

המציאות ביחס לקיום אירועים בחופים מתבטאת בריבוי הולך וגדל של חופים הנסגרים בשל קיום אירועים. הגופים, המפעילים אירועים בחופים, אינם רואים עצמם מחויבים לאמות מידה כלשהן ופועלים, נכון להיום, ללא כל היתר חוקי. לנוכח מצב דברים זה, ולאור עונת הרחצה המתקרבת ועימה חתימה על חוזים והשקעות לקראת שלל האירועים בחופים, התוכנית פנתה לועדה לשמירת על הסביבה החופית בדרישה כי הנ"ל תגבש מדיניות כוללת בנוגע לאפשרות לקיים אירועים פרטיים או מסחריים בסביבה החופית ( 300 מטרים מקו המים).

 

לפני תשע שנים הוחל בבנייתו של פרוייקט גדול בשכונת "גני אביב" בלוד. זמן קצר לאחר תחילת העבודה נטשה החברה הקבלנית את האתר והשאירה בור ענק המהווה מפגע סביבתי, בטיחותי ותברואתי. שטח הבור כשבעה דונמים ועומקו כעשרה מטרים, והוא "מקושט" ביסודות בניה ובברזלים חלודים. לאחר שנים של הזנחה וסבל, פנו תושבי השכונה אל התכנית לצדק סביבתי. לאחר ביקור במקום שהמחיש את חומרת המצב, פנתה התכנית בכתב לרשויות האחראיות למחדל: מנהל מקרקעי ישראל ועיריית לוד, במטרה לקדם פתרון לשביעות רצון התושבים, שהוא חיסול המפגע וסתימת הבור. לאחר שפניות אלו נענו בצורה מתחמקת, דרשה התכנית מהמשרד לאיכות הסביבה להפעיל סמכותו ולטפל בבעיה, ובמקביל נבדקת אפשרות להגשת עתירה בענין.

 

הקנסות שמטיל כיום ביהמ"ש על עבירות סביבתיות נמוכים משמעותית מרווחי המזהמים כתוצאה מעבירה על חוקים סביבתיים. ניכר כי נכונות השופטים להכיר בחומרת העבירה על החקיקה הסביבתית הינה נמוכה יחסית. אף הקנסות המקסימליים הקבועים בחוק נמוכים עפ"ר משמעותית מהנזק שנגרם ומהרווחים המופקים מהעבירות. כך יוצא שמשתלם וכדאי מבחינה כלכלית לעבריין לעבור על חוקים אלו ולשלם את הקנסות אותם פוסק ביהמ"ש, והסביבה והציבור משלמים את המחיר.התוכנית הכינה הצעת החוק שמטרתה לשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה.  הצעת החוק מתקנת תשעה חוקים סביבתיים פליליים. בהתאם לתיקון המוצע, בית המשפט, בבואו לקבוע את גובה הקנס בעבירות סביבתיות,  יתחשב ברווחים שהופקו עקב אי קיום הוראות החוק. הצעת החוק נמצאת בשלבי קיום ראשוניים.

 

מזון מהונדס גנטית הוא מזון שתכונותיו הבסיסיות שונו באמצעות תהליכי הנדסה גנטית, במסגרתם נלקחו גנים מאורגניזם מסויים והועברו אליו. גידולי המזון המהונדס גנטית הנפוצים הם סויה, תירס וקנולה. מזון זה, שהשפעותיו על בריאותנו ועל הסביבה אינן ידועות, נמכר בארץ ללא סימון מתאים וכך מונעים מציבור הצרכנים מידע חשוב וזכות הבחירה האם לצרוך מזון זה. ועדה בין משרדית גיבשה טיוטת תקנות הנותנות מענה לצורך זה ומטילות חובת סימון, אך משרד הבריאות מעכב את המשך תהליך החקיקה זה שנתיים. התכנית מכינה עתירה כנגד משרד הבריאות בעניין.

 

התכנית פועלת למיגור מפגעי ביוב קשים בעיר טייבה, הכוללים, בין היתר, ביוב הזורם בחופשיות ברחובות העיר וליד בית הספר היסודי, ותעלת ביוב פתוחה המגיעה עד לנחל אלכסנדר ומזהמת גם אותו. התכנית התריעה בפני הרשויות השונות על הנזקים התברואתיים, הסביבתיים והבריאותיים הקשים ביותר הנגרמים עקב מפגעים אלה. מבדיקה שערכה  התכנית עולה כי הסיבה לבעיית הביוב היא חיבור חלקי בלבד של הבתים למערכת הולכה, וחוסר חיבורה של העיר עצמה למתקן טיהור שפכים (מט"ש). התכנית פנתה לעיריית טייבה בדרישה שתפעל לחיבור כל הבתים בעיר למערכת הביוב הראשית ולחיבורה המיידי של טייבה למט"ש דרום השרון. במקביל פנתה התכנית לנציב המים אשר בסמכותו להוציא צו לתיקון המעוות למניעת המשך זיהום הנחל.

 

התכנית מלווה את ארגון "הקואליציה לבריאות הציבור" במו"מ מול המשרד לאיכות הסביבה במסגרת מהלך של הוצאת צו אישי לבתי הזיקוק לפי החוק למניעת מפגעים. הצו יכיל הוראות שונות שמטרתן הפחתת הזיהום הכבד שיוצר בז"ח. התכנית נפגשה מספר פעמים עם היועצת המשפטית של מחוז חיפה במשרד, והעבירה לה הערות לטיוטת הצו. בין היתר, התכנית פועלת במטרה לחייב את בתי הזיקוק לפרסם לציבור מידע סביבתי-בריאותי רלוונטי בדבר פליטות מזהמים. בנוסף פנתה התכנית למשרד בדרישה שישקול חלופות בטרם יאשר לבתי הזיקוק הקמתו של מתקן חדש לטיפול בפסולת סודה קאוסטית, שיעלה את הזיהום באיזור מפרץ חיפה, הסובל מזיהום אויר קשה במיוחד.

 

 

התכנית בודקת את זכאות הציבור להיות נוכח בדיוני הועדה, הנעשים כשגרה הרחק מעין הציבור. לאור תוצאות הבדיקה המשפטית יוחלט על המשך הצעדים.

 

עקב סירוב של בית חולים וולפסון לעמוד בדרישות המשרד לאיכות הסביבה ביחס לזיהום האוויר שנגרם ממרכז האנרגיה וממתקן העיקור של בית החולים , הגישה התכנית  עתירה לבית המשפט העליון. לאחר סירוב עיקש של עשר שנים, בעקבות העתירה,  יצא בית החולים במכרז והשקיע שני מיליון ₪ להחלפת הדוודים של מרכז האנרגיה בבית החולים. כמו כן, לגבי מתקן העיקור וביצוע מדידות באוויר, התחייב בית החולים לעמוד בכל דרישה של המשרד לאיכות הסביבה. בנוסף, התחייב בית החולים לשלם הוצאות בסך אגרת בית המשפט. בעקבות התחייבויות אלה של בית החולים בפני בית המשפט הסכימה התוכנית למחיקת העתירה .

 

מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות" הוקם בעכו בשנות ה-50, ומאז זיהם בכמויות עצומות של חומרים רעילים את האוויר, הים והקרקע. המפעל אף פגע קשות בעובדיו ובאוכלוסייה סביבו. עקב סדרה של פיצוצים שנבעו מתחזוקה לקויה ורשלנית, הוציא המשרד לאיכות הסביבה צו סגירה מנהלי למפעל. מאוחר יותר הוצא צו סגירה שיפוטי. לאחר עשורים של זיהום סביבתי, נשמו התושבים המתגוררים מסביב למפעל לרווחה.

המפעל פתח בהליך פשיטת רגל אשר במסגרתו הטיל בית המשפט עד סוף הליך פשיטת הרגל על המשרד לאיכות הסביבה את העלות הגבוהה של תחזוקת המפעל ופינוי חומרים מסוכנים. בנסיבות אלו, הודיע  המשרד לאיכות הסביבה כי יאפשר פתיחה מחודשת של המפעל ליזם חדש שיהיה אחראי על המפעל ועל החומרים המסוכנים המחוזקים בו, וזאת בניגוד לעמדת רוב רובם של אנשי המקצוע במשרד לאיכות הסביבה ומחוצה לו.

התכנית, פעלה השנה נגד הפתיחה המחודשת: נשלחו מכתבי התראה, הוכנו חוות דעת משפטיות, והושלמו ההכנות לנקיטת הליכים משפטיים. שילוב של הפעילות המשפטית ולחץ ציבורי הביאו להחלטה מחודשת של המשרד לאיכות הסביבה לא לאפשר את פתיחתו של המפעל מחדש.

בנוסף, הגישה השנה התוכנית בקשת הצטרפות לתיק הפירוק המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, על רקע מחדל מתמשך של הרשויות בעניין פינוי החומרים המסוכנים משטח המפעל, שהתעכב חודשים ארוכים, ולאור חששם של תושבי האיזור לבטחונם ובריאותם. המדובר בבקשה תקדימית, שכן המבקשים (תושבי האיזור וארגוני סביבה) אינם "נושים" במובן המקובל. המבקשים קראו לבית המשפט להכיר בזכותם להיות צד לתיק הפירוק, לאור הנסיבות המיוחדות והעובדה שלהחלטות המתקבלות בתיק עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על שלומם, בריאותם וסביבתם. ביהמ"ש דחה את הבקשה, אולם לא דחה את האפשרות שייתכן מהלך כזה בנסיבות שונות.

כמו כן, השתתפה התוכנית בדיונים בועדת המשנה למניעת מפגעים סביבתיים וכן פנתה לפרקליט המדינה ולשר לאיכות הסביבה בדרישה כי יורו על פתיחת חקירה פלילית נגד הזיהום הסביבתי  החמור ועבירות נוספות שהתבצעו לכאורה במפעל לאורך שנים.

 

התוכנית הגישה התנגדות לתכנית שקידמה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום. במסגרת התכנית ביקשה  הועדה לאשר בדיעבד מבנה בן 4 קומות, בעל שני קומות בלתי חוקיות, אשר כנגדן עומד צו הריסה, בגובה של 14.5 מטר על שפת הים באשדוד ואשר בקומתו העליונה הקים בעל המבנה פנטהאוז לו ולבני ביתו.  התנגדותנו לתכנית נדחתה. התכנית המשיכה בפעילות המשפטית והגישה ערר בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה. המועצה קיבלה את הערר שהגישה התכנית וחייבה להרוס את שתי הקומות העליונות ולהפחית את גובה המבנה לגובה 7 מטרים (גובהו החוקי).

בעל המבנה לא קיבל את הכרעת המועצה הארצית לתכנון ובנייה והגיש השנה עתירה כנגדה. התוכנית השיבה לעתירה בכתב ובעל פה. בית המשפט דחה את העתירה ובעל המבנה חויב לשלם הוצאות משפט.

 

התוכנית הכינה הצעת חוק פרטית אשר מטרתה לחייב רשויות ציבוריות לפרסם מידע סביבתי הנמצא ברשותן. הצעת חוק זו נועדה להרחיב את היכולת של אזרחים לקבל תמונת מצב סביבתית עדכנית, וכן לברר מידע אודות גורמים מזהמים בסביבת מגוריהם, חינוך ילדיהם וכד'.  אומנם, בהתאם לחוק חופש המידע, זכאי אדם לקבל מידע זה מהרשויות, ואולם, בפועל אזרחים נתקלים במכשולים רבים כשהם מנסים לקבל מידע זה מהרשויות כולל הצורך לדעת בדיוק מה לשאול, פרוצדורה מתישה, תשלום כספי, זמני המתנה ממושכים ולעיתים קבלת מידע חלקי בלבד או סירוב בלתי מוצדק המצריכים נקיטת הליכים משפטיים.

התיקון לחוק, שעבר בכנסת ביולי 2005, צפוי לגרום למהפכת מידע סביבתית בעלת השלכות משמעותיות על מצב הסביבה בארץ. ראשית, החוק ייתן ביטוי מעשי לזכותו הבסיסית של כל אחד להיות מיודע למצב הסביבתי המשפיע על בריאותו. שנית, במצב הקיים בו תקציב המשרד לאיכות הסביבה הינו זעום, ותקציבי האכיפה הינם מינימליים, לפירסום המידע צפויה להיות השפעה אדירה על ההתנהלות הסביבתית של גורמי הזיהום השונים.

מחקרים בעולם הוכיחו באופן חד משמעי את הברור לכולנו באופן אינטואיטיבי כי שקיפות מידע מעודדת התנהלות תקינה. מחקרים שנערכו במדינות מערביות מפותחות ובמדינות מתפתחות עם סטנדרטים סביבתיים ואכיפתיים ירודים והגיעו למסקנה אחידה וחד משמעית- פירסום מידע סביבתי לציבור מפחית באופן משמעותי את פליטות המזהמים לרשות הכלל. ציבור מודע משפיע. המצב החוקי החדש יספק את הכלים הדרושים.

התכנית ניסחה את החוק המקורי שהיה במקור חוק עצמאי ורחב יותר, ונוסחים שונים של החוק שהתגבשו במסגרת הדיונים עם משרדי הממשלה השונים במטרה להגיע לנוסח מוסכם, והיתה פעילה בכל תהליך חקיקתו לרבות השתתפות בכל דיוני ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

 

האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בסמוך לרמת חובב נמצאת ברמת סיכון גבוהה לפגיעה עקב אירוע חומרים מסוכנים מאחד המפעלים. הנוהל שנקבע להיערכות במקרה של אירוע אינו מעודכן ואינו מקוים. בעקבות סדרת פגישות והוצאת מכתבי התראה בטרם הגשת עתירה בנדון, התחייבו הגורמים המוסמכים לעדכן את הנוהל ולשתף את התושבים הבדואים בהליך העדכון במטרה שיותאם למאפיינים הייחודיים של אוכלוסייה זו. התכנית עוקבת אחר יישום התחייבויות אלה.

 

התוכנית פנתה למשרד לאיכות הסביבה במכתב התראה מפורט בו קבלה על מספר אי-תקינויות בפיקוח הרשויות על מועצה תעשייתית תפן, ובראשם העובדה כי לא נבדקות פליטות לאוויר של מתכות כבדות. בעקבות המכתב הודיע המשרד לאיכות הסביבה כי הוא יבצע סקר סביבתי מקיף במסגרתו תיבדק הסוגיה. כמו כן, במקביל ידרוש המשרד מהמפעלים לבצע סקר פליטות בארובותיהם.