תכנון טורבינות רוח למיקסום תועלת חברתית

במסגרת מחקר לדוקטורט, בחן ארז פרי חסמים, כדאיות והיבטים רגולטוריים של יישום אנרגיית רוח כמקור לאנרגיה מתחדשת בישראל

24 מרץ 2020
תכנון טורבינות רוח למיקסום תועלת חברתית. בתמונה:  Agios Georgios, אי טורבינות רוח ביוון

במסגרת הסמינר השבועי של החוג ללימודי הסביבה, שוחח ארז פרי על המחקר שלו לדוקטורט בחוג ללימודי הסביבה, בהנחיית פרופ' אלון טל.

 

פיתוח טורבינות רוח בישראל יכול לסייע ביצירת תמהיל אנרגיה חיוני המבוסס על אנרגיות מתחדשות. ביחד עם אנרגית השמש, ביכולתה של הרוח להפחית את ייצור חשמל מדלקי מאובנים ולצמצם את פליטות גזי החממה. ייצור חשמל על ידי רוח קיים במדינות רבות בעולם ומהווה מקור אנרגיה דומיננטי במקומות רבים.

 

בישראל, מקור זה מהווה רק כ- 1% מן המקורות המתחדשים, שמספקים פחות מ- 8% מההספק המותקן של משק ייצור החשמל. פחות בהרבה מיעדי הממשלה. החסמים העיקריים נובעים ממערכת הביטחון ומשיקולי תעופה, חששות ממפגעים סביבתיים ובריאותיים ומחסור באזורים פוטנציאלים עם משטר רוחות מתאים. יחד עם זאת, קיימים שטחים המתאימים להפעלת טורבינות ויזמים מקדמים תוכניות במיקומים שונים ברחבי הארץ. הפרויקטים מלווים בקשיים רבים והתנגדויות מצד חלקים מן הציבור ומספר ארגוני סביבה.

 

המחקר מיועד לענות על שאלות מהותיות של כדאיות אנרגיית רוח בישראל, לבחון היבטים רגולטוריים ולערוך ניתוחים כלכליים, מתוך כוונה לגבש מדיניות הולמת בנושא.

 

העבודה ממפה בעזרת תוכנות ממ"ג את המיקומים הפוטנציאלים להקמת טורבינות מודרניות בישראל. גורמים תלוי-מרחב המשפיעים על השיקולים לאופטימיזציה למיקומי הטורבינות שולבו דרך שיטות MCDA (multi criteria decision analysis). באמצעות בניית שכבות גיאוגרפיות, המחקר מציג את הקטגוריות שנבחנו (אנרגיה פוטנציאלית שנתית, קירבה לרשת, סיכוי למפגע רעש, ריצוד צללים, השפעה נופית, סיכוי פגיעה בבעלי כנף והתמודדות עם כיסוי הקרקע והשטחים הפתוחים). לצד המיפוי, נאספו ערכים כלכליים אודות הקטגוריות שנבחנו. חלק מן הנתונים הגיעו דרך שאלון העדפות הציבור בשיטת WTP (willingness to pay), דרכה ניתן לכמת את העלות השולית שהציבור מוכן לשלם עבור השפעות חיצוניות.

 

השילוב בין המידע הגיאוגרפי והנתונים הכלכליים מאפשר לבחון את שאלות המחקר בצורה כמותית ולהציג את פוטנציאל הרוח בישראל בתרחישי מדיניות שונים. למשל, מהו ההספק המותקן אליו ניתן להגיע בהנחה שהמדינה איננה רוצה מפגעים סביבתיים משמעותיים מטורבינות רוח? ומהם המיקומים האידיאליים לכך? אלו החלטות רגולטוריות כדאי לנקוט ע"מ להבטיח אנרגיה נקייה ובטוחה מבחינה סביבתית?

 

לצפיה בהרצאה:  ארז פרי - תכנון טורבינות רוח למיקסום תועלת חברתית

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>