"מי מפחד מחוק הפיקדון?" - כנס בנושא

איזה מנגנון מופעל בחוק הפיקדון ב 1.1.2016? כיצד הוא משפיע על הגופים הפעילים בתחום? כמה כסף הוא שווה? מה אומרים המומחים? ומה חושב על כך השר להגנת הסביבה - אבי גבאי? להלן תקציר הדברים מן הכנס.

17 ינואר 2016
כנס "מי מפחד מחוק הפיקדון?" - לחיצת יד השר לאיכות הסביבה אבי גבאי ופרופ' דני רבינוביץ

צפו כאן בתמונות נוספות מהכנס: "מי מפחד מחוק הפיקדון?"

 

ביום חמישי, 24 בדצמבר, התקיים בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר יום עיון בנושא "חוק הפיקדון". השינוי בחוק הפיקדון יכול להשפיע באופן מהותי על כל הגורמים בתחום.

החוק עוסק במיכלי משקה (פלסטיק, זכוכית, אלומיניום) בלבד, ובשל תכונותיהם המיוחדות, הוא נפרד מחוקי מיחזור אחרים שעוסקים באריזות, צמיגים ופסולת אלקטרונית. בסך הכל מדובר בהצלחה של ממש. מיכלי המשקה שהתגלגלו בעבר ברחובות, נאספים ומטופלים בתהליך ייעודי ונפרד. העדכון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2016 מחייב את יצרני המשקאות לאסוף בכל שנה לפחות 55% ממיכלי המשקה המשפחתיים הגדולים, ולמחזר 90% ממה שנאסף. אם לא יעמדו במכסות הנדרשות באיסוף וולונטרי (ללא תמריץ כספי), יחול חוק הפיקדון גם על מיכלי המשקה הללו. במצב החדש, החל מ- 2016 יש כפילות חקיקתית בנוגע למיכלים הגדולים. חוק האריזות (2011) שנכנס לתוקף לאחר חוק הפקדון (1999) חל אף הוא על המיכלים הגדולים, ומתייחס אליהם כאל אריזות פלסטיק עם יעד מיחזור נמוך בהרבה.

  • שוק מיכלי המשקה המשפחתיים נאמד בכ- 100 מליון ש"ח בשנה, אם וכאשר יחול עליהם חוק הפיקדון.
  • שוק מיכלי המשקה הקטנים גדול מ- 200 מליון ש"ח בשנה.

אבי גבאי, השר להגנת הסביבה, ציין כי ביטול חוק הפיקדון היה אחד הנושאים הראשונים שהונחו על שולחנו, והוא סירב לעשות זאת. חוק הפיקדון עובד יפה, לדבריו, ובשונה ממה שהיה בעבר - הבקבוקים אינם מתגלגלים ברחובות. עם זאת, גבאי טרם גיבש עמדה לגבי המיכלים הגדולים.

פרופ' דני רבינוביץ טען שההפרדה בין מיכלים גדולים לקטנים היא מאוד שרירותית והעריך שעוד יהיו לחצים בנושא.

עו"ד חיים ישר, שמשרדו מייצג את יצרני המשקאות הגדולים ושני תאגידי מיחזור, אמר שנכון להשאיר את המצב הקיים, ולהתייחס אל מיכלי המשקה הגדולים כאל אריזות פלסטיק. 

פרופ' אופירה איילון טענה שהחוק יקר, שהכפל החקיקתי - אריזות, פיקדון, שקיות - מיותר ושצריך להשריש ולחזק את חוק האריזות.

פרופ' דורון לביא הסביר שהפספוס של חוק הפיקדון הקיים הנו בכך שאינו חל על המכלים הגדולים. דווקא המכלים הללו נרכשים ברשתות ונצרכים בבית. ע"י שילובם בחוק נקבל כמה תועלות: הגברה ניכרת של השתתפות הציבור, הגברת התחרות ע"י כניסה של תאגידים נוספים, צמצום המטרד של הכלובים בערים, צמצום הטמנה וניקיון שטחי הציבור.

אופיר פז-פינס, ראש המרכז לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת ת"א, אמר שחוק הפיקדון צריך לכלול גם את מיכלי המשקה הגדולים.

עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אמר שחוק הפיקדון עובד היטב ולעומתו חוק האריזות עוד בתחילת הדרך, ולפיכך אין מה לדבר על ביטול חוק הפקדון לפני יישום מלא של חוק האריזות.

 

הכנס תם, אך הנושא לא נשלם, ועוד נעסוק בו (מבלי למחזר את הדברים) גם בהמשך.

 

להלן מצגות מהכנס

​וקראו גם סיקור מקיף של יום העיון באתר המידע למנהלי איכות סביבה

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>