הסמינר השבועי: ההשפעה של סביבות עירוניות על עקה וסיכון לבריאות

סוכנות הידיעות "זווית" כתבה על המחקר, בכתבה שורסמה ב-YNET. קיראו את הכתבה בקישור זה.

רקע:

לימודי שדה חקרו את מגוון ההשפעות של ביקורים בסביבות עירוניות חיצוניות שונות על תגובות פסיכולוגיות, קוגנטיביות ופיזיולוגיות קצרות טווח. לעומת זאת, להשפעת הסביבה המיידית על היכולת להתמודד עם שגרת חיים יומיומית בסביבה עירונית קיימות פחות הוכחות. סקירה ספרותית עכשווית הציעה שההשפעות המועילות של מרחבים ירוקים עשויות להשתנות בהתאם לאתניות. אתניות עשויה להשפיע על תגובות לאתגרים סביבתיים כתוצאה של מחסור, הבדלים באורחי החיים או הבדלים פסיכולוגיים המקושרים למוצא אתני. מטרת מחקר זה היא להעריך את התגובות הפסיכולוגיות, הקוגנטיביות והפיזיולוגיות קצרות הטווח לביקורים בסביבות עירוניות שונות, על בסיס האתניות של משתתפות המחקר. המחקר מדד תגובות לחשיפה למגוון אתגרים סביבתיים עירוניים (רעש, זיהום אוויר ועומס חום), שנבחנו בארבע סביבות יומיומיות (בבית, בשכונת המגורים, במרכז העיר ובפארק) בקרב משתתפות המחקר. המחקר התמקד בארבעה היבטים: (1) תגובותיהן של אמהות צעירות מוסלמיות ויהודיות לגורמי לחץ סביבתיים בשלוש סביבות עירוניות חיצוניות: מרכז העיר, הפארק ושכונת המגורים. (2) חקירת ההשפעה של חציית גבולות אתנים על אמהות מוסלמיות ויהודיות, ביחס לחשיפתן לסביבות העירוניות החיצוניות. (3) הערכת השפעת החשיפה ללחץ אימהי מקושר-בית, על אמהות צעירות מוסלמיות ויהודיות בהתאמה, כשהן בסביבת הבית עם ילדיהן. (4) הערכת השפעת עזיבת הבית וביקור בסביבות עירוניות חיצוניות על רמות הלחץ, עבור אמהות מוסלמיות ויהודיות בהתאמה.

מאגר ספרות מגוון מכיר בכך שהעיר הינה סביבת סיכון אפשרי לבריאות הפרט, ומנגד, הפארקים והמרחבים הירוקים העירוניים הינם סביבות משקמות. מחקרים דומים רבים העריכו את השפעת הסביבה על מערכת העצבים האוטונומית (ANS) על בסיס שונות קצב הלב (HRV).

שיטות:

משתתפות המחקר, נשים בריאות בגילאי 20-35 (72=N, 48 מוסלמיות, 24 יהודיות), לאחר שהחלו את הניסוי בבתיהן, ביקרו בכל אתר פעם אחת. משתתפות המחקר נמדדו בשש סביבות עירוניות שונות בנוסף לבתיהן: שני פארקים עירוניים, שתי שכונות מגורים ושני מרכזי ערים – בשתי ערים קטנות הסמוכות זו לזו בצפון ישראל. הסביבות העירוניות שונות במאפיינים האתניים שלהן: האחת היא עיר בעלת רוב ערבי והשניה עיר בעלת רוב יהודי.

הביקורים האמורים כללו ישיבה והתבוננות למשך 30 דקות בכל אחת מהסביבות העירוניות שנבחרו – פארקים עירוניים, מרכזי ערים ושכונות מגורים, בשתי הערים. בכך הוצגו חוויות תוך-אתניות ובין-אתניות בכל אחת משלוש הסביבות עבור משתתפות המחקר. במהלך כל ביקור, נלקחו מספר מדידות פסיכו-פיזיולוגיות: מצב הרוח (נמדד במונחים של רגשות חיוביים ושליליים, עליזות, תחושת רוגע, תחושת נינוחות ותחושת אי נוחות), קיבולת הקשב (נמדדה ע"י מטלת טווח לאחור), ומערכת העצבים האוטונומית (נמדדה ע"י שונות קצב הלב). המחקר אף אמד את השפעתם של מספר מתווכים אפשריים על משתתפות המחקר, תוך שימוש במכשירים ניידים שהוצמדו למשתתפות המחקר בכל ביקור בסביבות העירוניות הנ"ל. מכשירים אלו מדדו את זיהום האוויר, הרעש, ההיבטים החברתיים ותחושת השיקום העצמית (PRS).

ניתוח הנתונים התבסס על מודל מעורב, אשר אפשר מדידות חוזרות. ניתוח שונות (ANOVA) ומספר רב של רגרסיות בוצעו על מנת לבדל בין הקטגוריות הרלוונטיות עבור כל אחד מארבעת המבחנים. המשתנים התלויים הרלוונטים התייחסו למדדי ה- HRS במרחבי הזמן והתדר, ובנוסף למדדים הקוגנטיבים והרגשיים של הלחץ והסיכון לבריאות במבחן הרביעי. המחקר השווה את המדידות שנלקחו ממשתתפות המחקר בשלוש הסביבות, בכפוף לנקודת המבט התוך או הבין-אתנית, כאשר המדידות שנלקחו בבית שימשו כסף יחוס. המחקר אף התייחס לחשיפה ל-CO, לרעש ולעומס חום כמתווכים.

תוצאות:

תוצאות מבחן 1 מדגישות את ההשפעה המשקמת האפשרית של פארקים בשתי הקבוצות האתניות, עם השפעה חזקה יותר על הנשים היהודיות בהשוואה למשתתפות המחקר המוסלמיות {מקדם β [95% רווח בר סמך (CI)[ : 6.45- (6.70-, 6.20-) ; 4.99- (5.15-, 4.83-), בהתאמה}. למרות זאת, הבדלים משמעותיים, שזוהו ע"י הבדלים ב- HRV, תועדו בהקשר להתמודדות עם החשיפה הסביבתית. הנשים המוסלמיות חוו רמותHRV  פחות חיוביות בשכונות המגורים בהשוואה למרכזי הערים, בעוד שהנשים היהודיות חוו רמותHRV  פחות חיוביות דווקא במרכזי הערים בהשוואה לסביבת שכונות המגורים. בנוסף, מתאם גבוה בין התדירות הנמוכה (LF) והתדירות הגבוהה (HF) של ה- HRV לאתרי המבחן שלעיל בהתאמה, מצביע על כך שמערכת העצבים האוטונומית של משתתפות המחקר המוסלמיות הגיבה בצורה יעילה יותר לאתגרים שהוצבו ע"י הסביבות העירוניות.

תוצאות מבחן 2 מרמזות ששתי הקבוצות הפגינו רמותHRV  גבוהות יותר בסביבות תוך-אתניות מאשר בסביבות בין-אתניות. השונות החזקה ביותר במרחב התדר (LF/HF) בתגובה לחציית גבולות אתנים התקיימה בסביבת הפארק העירוני, הן בעבור משתתפות המחקר המוסלמיות (β: 0:65, 95% CI: 0:60-0:70) והן בעבור משתתפות המחקר היהודיות (β: 0:60, 95% CI: 0:57-0:63). גורם חיצוני משמעותי אחד במהלך המחקר היה התפרצות התקוממות ה"סכינים", בין אוקטובר 2015 לינואר 2016. הגידול המשמעותי ביותר ב- LF/HF, בתגובה לחציית גבולות אתנים, נרשם בסביבת הפארק העירוני בעבור משתתפות המחקר היהודיות (β: 0.66, 95% CI: 0.60-0.71).

תוצאות מבחן 3 מרמזות שהאמהות הצעירות המוסלמיות סבלו מלחץ הורי מקושר-בית יותר מאשר היהודיות. שני גורמים, מספר הילדים והגישה לאזורים ירוקים, שימשו על מנת לנבא הבדלים בין תפיסות של לחץ הורי בין האמהות המוסלמיות והיהודיות. גישה מצומצמת לאזורים עירוניים ירוקים – הכוונה בעיקר לפארקים עירוניים, בעבור המשתתפות המוסלמיות, נבעה בחלקה מהמחסור במרחבים ירוקים בסביבה הביתית (גינות פרטיות) ובפארקים בשכונות שבערים הערביות, ומההגבלות התרבותיות על חופש התנועה של נשים מוסלמיות. למרות ההבדלים ברמות הרעש בבית, והשונות בהמשגת מעמד האם במשק הבית, אף אחד מהגורמים לא ניבא הבדלים בלחץ הורי בין שתי אוכלוסיות המחקר.

תוצאות מבחן 4, שבחן את השפעת הביקורים בפארקים בהשוואה לסביבה הביתית, הצביעו על תגובות פסיכולוגיות, פיזיולוגיות וקוגנטיביות משופרות אצל כל משתתפות המחקר. השפעות הסביבות העירוניות האחרות היו שונות בין המשתתפות היהודיות והמוסלמיות, כשהמתווכים תרמו לכך באופן חלקי.

מסקנות:

ביקורים בסביבות עירוניות ירוקות מקושרים לשינויים מועילים במצבי רוח קצרי טווח,HRV  ותוצאות קוגנטיביות כוללות. ניתן להסביר זאת במידת מה ע"י ההקלה בלחץ נפשי, שיקום הקשב, והפחתת החשיפה לרעש שביקורים אלו מספקים. יש לעודד אמהות צעירות לבקר בפארקים כאמצעי לשיפור רווחתן הפסיכו-פיזיולוגית.

לפארקים עירוניים יש השפעת שיקום חשובה על אמהות צעירות, ללא קשר לאתניות שלהן. למרות זאת, נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי אוכלוסיות המחקר בתגובותיהן לגורמי הסיכון הסביבתיים. רמות ה-HRV  היו שונות בתלות בקבוצה האתנית.    

בנוסף, זוהו הבדלים בין אוכלוסיות המחקר בהקשר לאיזון ה- ANS כתגובה לחציית גבולות אתנים. נדרש מחקר מעמיק יותר על מנת להבין את הגורמים להבדלים אלו.

המחקר קבע שאמהות מוסלמיות סבלו מלחץ הורי מקושר-בית, שנמדד ע"י HRV , בעוד שאמהות יהודיות לא סבלו מלחץ זה כלל. מספר הילדים והגישה לפארקים עירוניים תיפקדו כמנבאים לרמות השונות של הלחץ ההורי בעבור האמהות המוסלמיות והיהודיות. רמה נמוכה יותר באופן יחסי של גישה לפארקים עירוניים בעבור האמהות המוסלמיות, נובעת מהמחסור בפארקים בשכונות המגורים שלהן בערים הערביות, ומהגבלות כלליות נוספות על 'חופש התנועה ללא השגחה' של הנשים המוסלמיות. על אף ההבדלים ברמות הרעש בסביבה הביתית ובמעמד האם במשק הבית, אף אחד מגורמים אלה לא ניבא הבדל כלשהו בלחץ ההורי.