הסמינר השבועי: זיהום אור – למה הוא מסוכן? מהם החסמים לטיפול?
הסמינר השבועי של החוג ללימודי הסביבה
יום שני, 4 בנובמבר 2019, שעה 15:00-16:00
בניין הקפסולה, אודיטוריום (קומה 1-)
הסמינר השבועי: זיהום אור – למה הוא מסוכן? מהם החסמים לטיפול?
אביב אבישר
לקראת סיום עבודת הדוקטורט באקולוגיה בנושא שיקום ושיחזור אקולוגי.
מסיימת את תפקידי כאקולוגית העירונית בעירית נתניה. מתמחה באקולוגיה יישומית. התואר השני והשלישי בהנחיית פרופ' תמר דיין באוניברסיטת תל אביב, חוקרת ראשית במכון לחקר השטחים הפתוחים (דשא) במוזאון הטבע
זיהום אור הינו מכלול ההשפעות השליליות של תאורה מלאכותית, שאינה מגיעה אל משטח ההארה, אלא פולשת לבתים ולשטחים פתוחים, מסנוורת ומאירה את הרקיע.
זהו אור "מיותר": בכיוון לא נכון, בזמן לא נכון, בעוצמה לא מתאימה, או בהרכב ספקטרלי (גוון) שמסכן את בריאותנו. היקף התופעה רחב היקף באופן חסר תקדים ביחס לזיהומים סביבתיים אחרים, ומתגבר בקצב של 6% בשנה. כ-61% מאוכלוסית העולם חיה תחת זיהום אור, ורוב שטח כדור הארץ סובל מהשפעותיו. העדויות המצטברות מצביעות על קשר ברור בין תאורה לקויה לתחלואה גבוהה במחלות לב, כלי דם, סרטן, השמנה, הפרעות קשב וריכוז והפרעות שינה. זיהום אור פוגע גם בתפקודן וחוסנן של מערכות טבעיות, ועדויות לפגיעה במחזור החיים הטבעי תועדו ברוב הקבוצות הטקסונומיות, מצמחים ועד יונקים גדולים.
נמצא שתחת תנאי זיהום אור נפגעת האבקת גידולים חקלאיים. תוצר לוואי נוסף הוא בזבוז אנרגטי עצום. בארצות הברית לבדה, פרופורציית "האור המיותר" שוות ערך ל- 3 מיליארד דולר בשנה בעלות של 5.5 מיליון טון מעוקב של פחמן דו-חמצני (פד"ח) שהינם המקבילה של הורדת מיליון מכוניות מהכביש לצמיתות.
מטרות המחקר שלנו היו לזהות חסמים רגולטורים לטיפול בזיהום אורי ולאתר את הדרכים לפתרון. כלי המחקר המרכזי שלנו היה סקר ספרות של החקיקה והתקינה בישראל מכוחן ניתן לצמצמם ולמנוע זיהום אור, והשוואה לחקיקה באירופה ובארצות הברית. כמו כן בוצעו וראיונות עם בעלי תפקידים במשרדי ממשלה, גופים ציבורים וגופים ירוקים. מתוצאות המחקר עולה כי חרף העדויות ההולכות ונערמות אודות הסכנות הטמונות בזיהום אור, חסרים בישראל בסיס חקיקה איתן ורגולציה נחושה, מכוחן ניתן לפעול. לריק החקיקתי נכנסו גופים שונים: משרדי ממשלה, גופים ירוקים, עמותות ללא מטרות רווח, גופי תשתית ומוסדות השלטון המקומי. מצב זה אינו מיטבי, היות ולעיתים המפרטים אינם מבוססי ידע ומדע, ולעיתים הם אף סותרים זה את זה.
המחקר הנוכחי מצביע על פערים גדולים בהתייחסות השלטון המרכזי לנושא, גם ביחס למדינות העולם. באמצעות הפיכת התקנים הקיימים היום בישראל למחייבים, השלמת פערי חקיקה באמצעות אימוץ תקינה מארצות והברית ומאירופה ואכיפה נאותה, ניתן לצמצם תחלואה עתידית, לעמוד ביעדי שמירת טבע, לחסוך משאבים, ולצמצם פליטות פד"ח. היקף זיהום האור בישראל 2019 הולך ומתרחב עקב תהליכי התייעלות אנרגטית והנושא רלוונטי מתמיד. למרות זאת, זיהום אור לא מצליח לתפוס את המקום הראוי לו בסדר היום הציבורי. המחקר מראה כי באמצעים פשוטים יחסית, ניתן לשנות את המציאות שהתקבעה בישראל, אך לצורך כך צריך לחץ ציבורי משמעותי על הגופים האמונים על הנושא, קרי, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומערכת התכנון. המחקר שם זרקור על המחיר הבריאותי הכבד שמושט על כתפי הציבור, ועל בזבוז משאבים מיותר במטרה להעלות את המודעות הן במוסדות השלטון והן בציבור הרחב ולעודד אקטיביזים נחוש. המחקר גם מאיר את הדרך להסרת החסמים הרגולטורים וצמצום מיימדי התופעה.
