מחקרים

עבודה זו החלה בניסיון לענות על שתי שאלות פשוטות: "האם יש בסיס משותף לתחושת היופי אצל בני אדם?" ובהנחה שהתשובה לשאלה זו היא כן, "מהם הפרמטרים המרכיבים בסיס זה?". בהקשר של עיצוב הסביבה על ידי האדם, בירור שאלות אלה נראה היום חשוב יותר משהיה בעבר. לאור הופעת השיח הפוסט-מודרני, והטענה לתוקף שבריבוי נקודות ההסתכלות שכולן שקולות בטיבן, הפכה הגדרת היופי לעניין חמקמק ועמום עוד יותר משהייתה קודם לכן.

למרות שלכאורה לא קיימת הגדרה ברורה ל"יופי", ברור למדי שצורתו החזותית של המרחב משפיעה על בני האדם באופן משמעותי. ההנחה הייתה, שבמידה ואפשרי לקבוע שורה של פרמטרים אוניברסאליים יסודיים, הקשורים לתחושה האסתטית החזותית אצל בני אדם, ניתן יהיה לגזור מהם צורות התייחסות לעצוב הסביבה, באופן שיבטיח סביבה יפה יותר.

לצורך המחקר הוגדרו חמישה עשר פרמטרים, בהסתמך על תיאוריות שונות ומחקרים קודמים, וכן בהסתמך על סקירת ספרות יפה ממגוון מקורות, וחילוץ פרמטרים הנראים כחשובים בהקשר של האסתטיקה הסביבתית. כדי לבדוק כיצד משפיע כל אחד מפרמטרים או תת-פרמטרים אלה צולמו תמונות המתארות את אותה סביבה, עם שינויים בפרמטר הנבדק, במצלמה דיגיטאלית ברזולוציה גבוהה ושונו באמצעות תוכנת פוטושופ.

ההחלטה לבחור בתמונות כאמצעי לייצוג הסביבה התקבלה על סמך מחקרים קודמים בתחום האסתטיקה הסביבתית, והממצאים לפיהם תמונות באיכות גבוהה נותנות תוצאות קרובות לצפייה בסביבה עצמה, ולתוצאות שקולות לשימוש במודלים גדולים ומדוייקים של סביבה או במציאות מדומה.

הפרמטר הראשון שנבדק היה סימטריה. נמצא כי בכל סוגי הסימטריה שנבדקו הייתה משמעות אסתטית לסימטריה מול הפרת סימטריה, וכן למידת הפרת הסימטריה. בסימטריה גלובאלית נמצא כי מצבים סימטריים מוערכים כיפים יותר ממצבים עם הפרת סימטריה משמעותית. בהפרת סימטריה מקומית נמצא כי הפרה קטנה של הסימטריה מעלה את הערך האסתטי, בעוד הפרה ניכרת מורידה אותו. ברוב תת הפרמטרים נמצא כי רגישות הנשים לסימטריה הייתה רבה יותר.

הפרמטר השני היה מורכבות. בכל סוגי המורכבות שנבדקו הייתה לרמת המורכבות משמעות אסתטית. רוב תת-הפרמטרים התנהגו בהתאם לצפי התיאורטי כעקומת U הפוכה, עם רמת מורכבות אופטימאלית מבחינה אסתטית. בחלק מהמורכבויות, מורכבות גדולה יותר נתפסה באופן חיובי יותר על ידי נשים ובאחרות, מורכבות גדולה יותר נתפסה באופן חיובי יותר על ידי גברים.

הפרמטר השלישי הנבחן  היה כמות סדרי הגודל הנראית. כמו כן נבדקה התפלגות העצמים בסדרי הגודל השונים. נמצא כי כאשר כמות סדרי הגודל הנראים הייתה גדולה יותר, ההערכה האסתטית הייתה רבה יותר. עוד נמצא כי ריבוי עצמים מסדרי גודל גדולים על חשבון עצמים מסדרי גודל קטנים, הוביל לירידה בהערכה האסתטית. בפרמטר זה לא היו הבדלים עקביים בהעדפות בין גברים לנשים.

הפרמטר הרביעי- גודל מול כמות פרטים, נמצא כי כאשר אותו העצם נצפה כשלעצמו בגודל קטן יותר, הוא נתפס כיפה יותר.

הפרמטר החמישי היה אופי הגבול של עצמים או משטחים, והשפעתו על ההערכה האסתטית. נמצא כי מידת ההשפעה של אלמנט זה תלוייה הן באופי הגבול ובפרופורציות שלו לעצם אותו הוא גובל, והן בניגודיות של האלמנט מול הרקע. בכל מקרה, האפשרות להגדיר עצם, או חלקים חשובים בתוכו בצורה קלה, השפיעה לחיוב על ההערכה האסתטית. ביחס להשפעה האסתטית של אופי הגבול, נמצאו הבדלים של ממש בין גברים לנשים.

הפרמטר השישי שנבדק היה התאמה לסביבה. נימצא כי התאמה נתפסת כיפה יותר מחוסר התאמה. בסביבות רחבות השפיע הפרמטר על גברים יותר משהשפיע על נשים. בסביבות מצומצמות הייתה לו השפעה דומה עם נטייה להשפעה חזקה יותר על נשים.

הפרמטר השביעי שנבדק היה נקודות ציון. נמצא כי לנקודות הציון יש השפעה אסתטית חיובית, וכי בסביבה רחבה הן משפיעות חזק יותר על גברים, בעוד בסביבה מצומצמת הן משפיעות חזק יותר על נשים.

הפרמטר השמיני: מספר נקודות התייחסות, קשור לנקודות ציון. נמצא כי מספר זוגי של נקודות התייחסות גורע מההערכה האסתטית, וכי נקודת התייחסות בודדת – הנתפסת כנקודת ציון, היא המוצלחת ביותר מבחינת הרושם האסתטי. כאן לא היו הבדלים עקביים בהעדפות הנשים והגברים.

הפרמטר התשיעי שנבדק היה פגיעה סביבתית. נמצא כי פגיעה סביבתית פוגעת בהערכה האסתטית, וכי ככל שפגיעה זו ניכרת יותר, כך עולה פגיעתה.

העשירי שנבדק היה צמחייה. נמצא שלצמחייה השפעה חזקה על ההערכה האסתטית. כן, לאופי הצמחייה, להקשר בה הופיעה ולמצבה, יש משמעות אסתטית. ברוב המקרים נודעה לצמחייה השפעה חזקה יותר על הנשים. 

הפרמטר האחד-עשר היה הזנחה מול טיפוח. נמצא כי אין מדובר בפרמטר יסודי כפי ששוער בהשערת המחקר, כי אם בפרמטר תרבותי. השפעת הפרמטר על הנשים הייתה חזקה יותר במידה ניכרת.

הפרמטר השנים-עשר היה רעננות. כאן נמצא כי רעננות נתפסת כחיובית מבחינה אסתטית וכי השפעת הפרמטר חזקה יותר על נשים.

הפרמטר השלושה-עשר שנבדק היה צבע בהקשר נתון. נמצא כי להקשר בו מופיע הצבע בסביבה יש משמעות מבחינת שיפוט הצבע ותרומתו האסתטית.

הפרמטר הארבעה-עשר שנבדק היה רמת ההארה. בסביבה עם הרבה פרטים, נמצא כי לרמת ההארה יש משמעות חזקה על ההערכה האסתטית. לעומת זאת, בסביבות טבעיות "פשוטות", הייתה לרמת ההארה תרומה אפסית או קטנה. כמות עודפת של תאורה זכתה להערכה גבוהה יותר מאשר בחוסר תאורה.

האלמנט האחרון שנבדק היה יציבות נראית. נמצא כי מראה יציב נתפס כאסתטי יותר ממראה שאינו יציב. ממצא בודד רומז כי שיווי משקל רגיש, נתפס כעדיף אסתטית על שיווי משקל מוחלט ועל חוסר שיווי משקל.

המחקר תומך בשש מן ההשערות שהועלו. קיומם של פרמטרים יסודיים בעלי אופי אוניברסאלי המשפיעים על הערכה אסתטית של סביבות; קיומם של יותר מרגש חזותי אסתטי אחד; קיומן של רמות עיבוד קוגניטיבי שונות המייצרות רגש אסתטי;  וכן כי הפרמטרים של רמת העיבוד הבסיסית משתתפים בכל הערכה ושיפוט אסתטיים, ומקבלים ביטוי חזק במיוחד ברגשות אסתטיים שהם תוצר של רמות עיבוד נמוכות, קיבלו תמיכה חזקה במחקר. כמו- כן, גם ההשערה כי זמני חשיפה שונים לגירוי קובעים איזה מרכזי עיבוד יפעלו, קיבלה תמיכה. לבסוף, הימצאותם של הבדלים עקרוניים בהערכת חלק מהפרמטרים היסודיים בין גברים לנשים, הנובעים מאסטרטגיות הרבייה השונות שלהם, ומההתמחויות השונות במהלך האבולוציה גם כן הוכח במחקר.

הקשר בין זיהום אויר חלקיקי לתחלואה נשימתית ותמותה, ידוע ונחקר מזה כ 40- שנה. אבק הינו תערובת של נוזלים ומוצקים, כאשר אבק מרחף מוגדר כחלקיקים שגודלם קטן מ- m μ 40 . חלקיקים נשימים הם חלקיקים הקטנים מ- m μ 10 , המסוגלים לחדור לדרכי הנשימה. זיהום אוויר נוצר מפליטת מזהמים לאטמוספרה ממקורות טבעיים כמו סופות אבק וגרגרי אבקת צמחים, וכן ממקורות אנטרופוגניים תחבורה, ייצור אנרגיה, תעשייה, הסקה ועוד.

חשיפה מתמשכת למזהמים באוויר שמקורם אנטרופוגני כרוכה בשינויים תת-קליניים בתפקודי הריאות ובהופעת סימנים דלקתיים ואנטיאוקסידנטיים בכיח. ריכוז הזיהום אליו נחשפת האוכלוסיה הוא תוצאה של פליטת מזהמים ואופן פיזורם באוויר. פיזור מזהמים בתנאי פליטה דומים מותנה במיקום מקורות הזיהום (תעשייה, תחנות כוח, כבישים ראשיים), בתנאים המטאורולוגיים (בתנאי יציבות – פיזור חלש) וצפיפות הבינוי (ככל שהקניון העירוני צר וגבוה ריכוז המזהמים עולה). 

בישראל פרוסות 22 תחנות ניטור השייכות למערך הניטור הארצי (מנ"א) המשרד להגנת הסביבה, המודדות את איכות האוויר. בנוסף, פזורות תחנות של גופים שונים כמו חברת חשמל. ניטור המזהמים המבוסס על תחנות ניטור אינו מסוגל לייצג את כל המרחב העירוני המורכב מאוד מבחינת גורמי הבינוי, הטופוגרפיה והגיאומטריה. הניטור הסביבתי הוא כלי הבקרה העיקרי להערכת סיכונים והוא משמש בסיס למודלים. אך המודלים הקיימים להערכת הנזקים הביולוגיים מורכבים מאוד. ניטור ביולוגי מאפשר קבלת מידע עבור ספיגה וצבירה של חומרים והיקפן ונזק ישיר על המערכות המטרה, ולכן יתרום להערכה מדויקת יותר של הקשר בין זיהום אויר למצבים פתולוגים שונים. שילוב של ניטור ביולוגי וניטר סביבתי יכול לתת את מירב המידע של נזקי זיהום אוויר.

בדיקת כיח מגורה משמשת לחקר ולאבחון של מחלות ריאה שונות - סרטן ריאות, זיהומים ריאתיים, שחפת, אסטמה ומחלות כרוניות של דרכי הנשימה. בדיקת כיח המגורה הינה היום בדיקה בעלת משמעות קלינית ובאמצעותה ניתן למפות את תמונת התאים והמתווכים ( mediator ) של דרכי הנשימה בשנים האחרונות הוכח גם שתכולת החלקיקים אשר בדגימה יכול להיות כלי מדידה אמין ולשמש כניטור ביולוגי לחשיפה לאבק מזיק וזיהום אוויר. 

בתהליך טיהור השפכים בישראל מושם דגש רב על איכות המים עקב הצורך הבלתי נמנע בהשבתם לסביבה, ובעיקר בשימוש ההולך וגובר לצרכי השקייה. מרבית המזהמים מוסרים במהלך שלבי הטיהור במתקני הטיהור, כך שאיכות הקולחים המיוצרת הינה ברמה מספקת לשימוש חוזר.

יחד עם זאת, מחקרים שנערכו בארץ ובעולם בשנים האחרונות  הצליחו להוכיח את הימצאותם של מזהמים מ"דור חדש במי הקולחין. מזהמים אלה הינם שאריות של תרכובות תרופתיות (כגון משככי כאבים, מווסתי שומנים בדם, אנטיביוטיקות והורמונים), אשר מקורן בשפכים ביתיים, חקלאיים ותעשייתיים. בהגיעם למכון הטיהור, המזהמים האלו מוסעים דרך המערך הרב שלבי של המתקן, ובסופו של התהליך הם משתחררים לסביבה (בריכוזים מזעריים), כמעט ללא שינוי כימי-פיסיקלי. 

הדרישה ההולכת וגוברת למים מתוקים בישראל, יצרה מצב בו השימוש במי הקולחין להשקיית שדות הופך לנפוץ יותר ויותר. יחד עם זאת המחקרים הנ"ל ועוד רבים אחרים, העלו את רמת המודעות לסכנת הימצאותן של תרופות גם במי תהום המצויים תחת שדות אלה. 

יצויין כי הכימיקאלים האלו לא נמדדו ונוטרו באופן רציף, ולא נכנסו לתקנות ההגנה על איכות המים. מעט מאוד ידוע על היקף הבעיה, ריכוז החומרים, וגורלם הכימי-פיזיקאלי בסביבה. גם פוטנציאל הרעילות וההשפעות על בריאות הציבור והסביבה עדין לא ידוע, אם כי יש המייחסים את העלייה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, בחשיפתם לשאריות אנטיביוטיקה בסביבה מימית. 

מעט עוד יותר ידוע על הימצאותם ומידת רעילות תוצרי הפירוק של אותן תרופות וכימיקלים. מטאבוליטים, הנוצרים כתוצאה מהתפרקות התרופה (בעקבות תהליכי טיהור או בעקבות השפעתם של תנאי סביבה שונים), הם בחלקם דומים למולקולת האם, וחלקם אף פעילים מבחינה ביולוגית. על כן יש חשיבות רבה להבנת התהליכים והמנגנונים שעוברים על תרופות ועל תוצרי הפירוק שלהן. רעיון המחקר נבע מתוך מודעות לנוכחות ודאית של תוצרי פירוק של אנטיביוטיקות בסביבה. 

המטרה העיקרית היתה לחקור את תהליכי הפירוק של האנטיביוטיקה אמוקסיצילין בתנאי סביבה, לצורך זיהוי איפיון וגילוי תוצרי הפירוק שלה במי קולחין ובמי תהום. למיטב ידיעתי, מדובר במחקר הראשון שעסק באופן ישיר בתוצרי הפירוק של תרופה בסביבות אקווטיות טבעיות. במחקרי עבר הושם דגש על איתור התרופה עצמה, (קרי איתור מולקולת האם), ומעולם לא נבדקה הימצאותם של תוצרי הפירוק בסביבה. כמו כן, במחקרים שעיקרם הוא תוצרי פירוק, הושם הדגש על נקודת המבט הפרמצבטית או הרפואית, וטרם בוצע מחקר שבדק את תוצרי הפירוק בהקשר סביבתי.

משבר ההתחממות הגלובאלית הינו משבר הנובע מצריכת המשאבים ההולכת וגוברת של המין האנושי. אחד הענפים להם השפעה גדולה ביותר על צריכת המשאבים העולמית הינו ענף הבנייה. בניינים צורכים אנרגיה ומשאבים בשלבי הפקת חומרי הבנייה, בתהליך הבנייה עצמו ובשלב התפעול. ההכרה בהשפעתם של בניינים על הסביבה הביאה להתפתחות תחום בשם "בנייה ירוקה" "או בנייה בת קיימא". 

למרות הפוטנציאל, אחד החסמים המהותיים לפיתוח התחום הוא נושא מדידת העלות. יזמי בנייה אשר אינם עומדים על טיבה של הבנייה הירוקה מפחדים מהעלויות הנוספות מבלי להעריך נכונה את תועלותיה ואת הפוטנציאל הכלכלי שלה  . המדינה, לעומת זאת, אינה מכירה בערך מבנייה ירוקה על מנת לתמרץ שוק זה.

מטרת עבודה זו היא לתת כלי בידי מקבלי ההחלטות במגזר הציבורי בישראל בנוגע להתווית המדיניות בנושא בנייה ירוקה בישראל, ולעודד בנייה ירוקה על ידי המגזר הציבורי, אם באופן ישיר (בנייה ציבורית) או באופן עקיף (תמריצים, חקיקה וכדומה).

עבודה זו מציגה ניתוח עלות- תועלת לבדיקת הכדאיות של בנייה ירוקה מנקודת מבט של היזם הבנייה ומנקודת מבט חברתית. ניתוח עלות תועלת (Cost Benefit Analysis) היא שיטה אנאליטית המסייעת בקבלת החלטות של ביצוע/ אי ביצוע פרוייקטים כלכליים. הניתוח משווה בין עלויות הפרוייקט לעומת התועלות שהוא מייצר. במקרה של בנייה ירוק, מוגדרת העלות כעלות העודפת של הבניין הירוק אל מול בניין רגיל בזמן הבנייה. התועלות מתייחסות  הן לתועלות ישירות מהן נהנה יזם ומתפעל הבניין כתוצאה מחסכון במשאבים לאורך חיי הבניין, והן לתועלות עקיפות אשר נוצרות לכלל החברה   . 

במסגרת המחקר הוצגו שתי חלופות לעמידה בתקן: החלופה האופטימאלית המביאה לחסכון מקסימאלי במשאבים, והחלופה הכלכלית המביאה למינימום השקעה ראשונית.

המחקר מראה כי לבנייה ירוקה פוטנציאל גדול לחסכון כספי על פני זמן. עבודת מחקר זו הוכיחה כי בנייה ירוקה הינה כלכלית גם עבור היזם הפרטי וגם עבור החברה. כאשר הממשלה היא זו אשר בונה או מתפעלת את הבניינים, הציבור נהנה מחסכון בעלויות התפעול ומהתועלות העקיפות. הבחירה בעבודה זו דווקא בבניינים ציבוריים נובעת מהאימפקט הרב שיכול לחולל המגזר הציבורי על ידי אימוץ סטנדרט ירוק ולאור מסקנות המחקר אין סיבה שלא יעשה כך. מאחר והחזר על ההשקעה מתקבל בתוך מספר שנים, הסעדים שהמגזר הציבורי צריך לנקוט על מנת לקדם את שוק הבנייה הירוקה הפרטי צריכים לסוב סביב חינוך שוק, הכשרת אנשי מקצוע ופתרונות מימון.

עוד אנו למדים כי פתרונות של סבסוד או הקלות במיסים, יכולים לקדם את השוק, אך מבחינה כלכלית טהורה הם אינם הכרחיים. עם זאת, יתכן ויהיה צורך  בכלים כלכליים על מנת לווסת את התועלות בין השחקנים השונים בשוק, בדגש על תגמול יזם הבנייה אשר משקיע בטווח הקצר, למתפעל שנהנה מהתועלות לטווח הארוך. כמובן שכאשר המדינה היא מתפקדת בשני הכובעים, אין צורך בכלים אלו  .