מקובל להניח כי פיתוח כלכלי (תיעוש, עיור הקמת תשתיות וכו') טומן בחובו סכנה לפגיעה סביבתית.
מדדי התוצר המקומי הגולמי (GDP), ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש (GNI) והצריכה לנפש , עומדים ביחס ישר לכמות הפסולת לנפש לאדם בעולם(r² ≈0.7) . בעוד שקיימת עליה הדרגתית בכמויות הפסולת המיוצרות בהודו, המדינה השביעית בגודלה בעולם והשניה בגודל אוכלוסייתה, מערכות ניהול הפסולת המוצקה אינן מקיפות או מספקות את הדרישה. כתוצאה מכך, הבריאות הציבורית, משאבי הטבע ואיכות החיים נמצאים בסכנה. הודו עוד נמצאת כיום בשלב הקמת תשתיות לאיסוף, עיבוד וסילוק הפסולת, ועומדת בפני אתגרים וקשיים רבים בדרכה לטיפול מקיף ובר קיימא בפסולת המוצקה. בשל אתגרים אלה, היעדים שהוצבו בשנת 2000 במסגרת סט חוקים מטעם המשרד ההודי לאיכות הסביבה והיערות (MoEF), טרם הושגו עד היום, וכעת מגובשים בהודו חוקי פסולת מוצקה חדשים ומעודכנים. מחקר זה מנסה לזהות את הקשיים העיקריים ביישום המדיניות הסביבתית ההודית, ולמצוא את בעיות הליבה בהשגת מערכות ניהול פסולת מוצקה יעילות ומקיימות בהודו.
מטרתו של מחקר זה היא לברר האם ניתן לקבל הסכמה רחבה על רמת חשיבותם של המכשולים העיקריים בניהול פסולת מוצקה בהודו, על ידי צוות מומחים מומחים מתחום הפסולת; לפני או במהלך שלב יישום המדיניות. הנחת העבודה של מחקר זה היא שניתן להגיע להסכמה רחבה בנוגע למהותם של הקשיים בניהול הפסולת המוצקה בהודו (כמכשול להשגת מערכות ניהול מקיימות), באמצעות חשיפת מידע למומחים וקיום דיון פתוח ואנונימי.
מחקר זה מציג 10 קשיים עיקריים (שזוהו ומבוססים על מחקרים ונתונים קודמים), ומנסה לבחון את ההסכמה על מהותם של הקשיים אשר מהווים מכשול ליצירת מערכות מקיימות לניהול פסולת מוצקה. המתודולוגיה שנבחרה למחקר זה היא "שיטת דלפי" בשלושה סבבים. שיטת Delphi מבוססת על סקר מומחים אנונימי לצורך הערכה ותחזית , תוך שימוש בפנל של מומחים במספר סבבי שאלון. מטרת הסבב הראשון היא הצגת הקשיים וקבלת הערות ומידת הסכמה על אופן הניסוח שלהם. בסבב השני בוצע דירוג הקשיים שתיאורם נוסח מחדש (בהתאם להערות הסבב הראשון) לפי רמת מהותם ,והסיבוב השלישי שימש לתיקוף התשובות שהתקבלו בסבב השני. התוצאות מצביעות על כך שתפקידה של המדיניות, החקיקה והאכיפה היא המשמעותית ביותר. רמת ההסכמה על חשיבות קושי זה היתה הגבוהה ביותר. קובעי המדיניות של הודו צריכים להשקיע יותר משאבים בפיתוח מדיניות יעילה, ולשפר את רמת אכיפת המדיניות. קשיים מהותיים נוספים שזוהו ברמת הסכמה די גבוהה היו רמת המודעות בהודו לנושא הפסולת ונזקיה, הניהול הכלכלי והקצאת המשאבים לפרוייקטים הקשורים בפסולת המוצקה (זוהה בתור הגורם העיקרי לאי-עמידה ביעדי חוקי הפסולת ההודים), ונושא החוסר בתשתיות נאותות לאיסוף, עיבוד וסילוק הפסולת. על כמויות והרכבי הפסולת ההודית (המשתנים בהודו בהתאם למקום ולעונות השנה), ועל נושא המחסור בקרקעות זמינות להקמת מתקני עיבוד וסילוק פסולת עקב העיור המתגבר- היו חילוקי דעות רבים בין המומחים לגבי "תרומת" הקשיים הללו למצב הכשל הנוכחי. שאר הקשיים: תעסוקה ומשאבי אנוש בתחום הפסולת, עיצוב המוצרים בהודו, הכוללים את אריזות מוצרי הצריכה (אשר מיועדות לשימוש חד פעמי), ונושא המידע והנתונים (החסרים) על האספקטים השונים של הפסולת ההודית וניהולה- נמצאו כקשיים מהותיים פחות, בהסכמה די רחבה. לפי דעת המומחים, "תרומתם" למצב הנוכחי פחותה יחסית לקשיים האחרים.
ניתוח נתונים בהתאם לזהות המשתתפים (ארץ מוצא, שנות נסיון, עיסוק מרכזי) התבצע לאחר הסבב השני, והקשיים שזכו לדירוג שונה באופן מהותי יותר בין הקבוצות- הובלטו, והמשתתפים התבקשו לחוות את דעתם בנוגע לסיבות האפשריות שהובילו לשוני בדירוג בין הקבוצות. בין העיקריים היו המשקל הרב יותר שנתנו המשתתפים שאינם הודים נושא המידע והנתונים, שנומקה בכך ש"מי שיש לו מידע, יודע את חשיבותו". המומחים המנוסים יותר (מעל 10 שנים) וחברי הארגונים הלא-ממשלתיים (NGOs) נתנו משקל חשיבות גבוה יותר לנושא התעסוקה של העובדים בתחום הפסולת, כנראה עקב הסימפטיה שהם רוחשים לאוכלוסייה העובדת, ואילו התעשיינים דירגו את נושא התעסוקה כקושי הכי פחות מהותי. המומחים המנוסים פחות וקבוצת אנשי האקדמיה נתנו משקל גבוה להרכבי וכמויות הפסולת, כנראה עקב מודעותם לשיטות החדשניות יותר לטיפול בפסולת (פסולת לאנרגיה), הדורשות זרמי פסולת אחידים יותר. חברי תעשיית הפסולת ראו בבעיית התשתיות כמהותית פחות, כנראה עקב מודעותם והיכרותם עם הנושא, או ביקורת עצמית נמוכה.
בעקבות תגובות רבות של מומחים שהציעו פתרונות לקשיים בשלושת הסבבים הראשונים, נערך סבב רביעי וייעודי למטרת הצעת פתרונות. המומחים הציעו פתרונות לקשיים השונים, ונושא הטכנולוגיה שהושמט בתום הסבב הראשון, זכה להתעמקות מפורטת בנוגע לטכנולוגיות הישימות בהודו והדרכים להטמעתן.
