תכנון שיקומו של שטח חקלאי בשולי מרחב אורבאני ליצירת פארק טבע קהילתי

הסטודנט: ליאב שלם

מנחים: פרופ' אביטל גזית וד"ר יובל ספיר

מתכנני ערים, אדריכלי נוף, אקולוגים ואנשי חינוך מגלים עניין רב בפרויקט חדש של ביה"ס שעוסק בשיקום המגוון הביולוגי בשטח חקלאי נטוש.

 

ליאב שלם, אדריכל נוף וסטודנט לתואר שני בביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, מעולם לא התכוון להיות מדריך תיירים... אך יוזמת המחקר הייחודית שלו - שחזור בתי גידול טבעיים בחלקה חקלאית הסמוכה לצומת גלילות – מעוררת התעניינות רבה, ומושכת אליה מבקרים מכל רחבי הארץ. ליאב מקבל אותם בחיוך, מסייר איתם בשטח, ומציג בפניהם גישה חדשנית ומרתקת לשיקום שטח חקלאי מופר, כחלק אינטגרלי מפארק טבע קהילתי.

 

"כיום נותרו מעט מאוד בתי גידול טבעיים באזור מישור החוף," מסביר ליאב. "מרבית הקרקעות הפכו לשטחים חקלאיים מעובדים או לאזורים עירוניים. אפילו הפארקים רחבי הידיים, שמטופחים על ידי עיריות רבות, אינם מבוססים בהכרח על מינים מקומיים. הפרויקט שלנו נועד להדגים כי יש דרך לשקם אוכלוסיות מקוריות של החי והצומח שכמעט ונעלמו בשל פעילות האדם. אנו מציעים גישה חדשה שתאפשר למתכננים לשלב מגוון ביולוגי מקומי בנוף העירוני, לטובת הקהילה והסביבה."

 

המחקר המורכב זוכה לתמיכתה הנדיבה של קרן סמולר-וויניקוב (Smaller-Winnikow Fellowship Fund), ומבוצע בהנחייתם של שני מומחים, משני תחומי מדע שונים: הזואולוג פרופ' אביטל גזית והבוטניקאי ד"ר יובל ספיר, אשר חברו יחדיו תחת המטריה הבינתחומית של ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. חלקת הניסוי, בשטח כולל של 12 דונם, הוקצתה לפרויקט על ידי כפר הנוער הכפר הירוק המחנך את תלמידיו למנהיגות אקולוגית.

 

איך משקמים בית גידול טבעי?

כל מי שלמד במערכת החינוך הישראלית יודע שאזור מישור החוף של ארצנו היה בעבר זרוע ביצות, או במונחים מדעיים ומודרניים יותר – שטחי אחו לח. לפיכך, כדי לשחזר את בית הגידול המקורי, החליטו החוקרים לחפור בריכת חורף, המתמלאת במים עם בוא הגשמים, ומתייבשת לעת קיץ. הבריכה, שנחפרה בסיוע רשות הטבע והגנים, הגיעה לגודלה המרבי – 3 דונם ו- 1.4 מ' עומק - ב-15 בדצמבר 2010, ומשכה עד מהרה מינים רבים של עופות מים. אלה הביאו בנוצותיהם מגוון מרתק של יצורים וכך, בתוך שבועות אחדים, התחולל במקום תהליך מופלא של יצירת חיים: אצות, דפניות (סוג של סרטנים ירודים) וחרקי מים התרבו ושגשגו במקווה המים החדש, ואיתם ראשנים של דו-חיים, שהפכו לצפרדעים ואילניות, הגיחו מן המים, ומילאו את הארץ...

 

במקביל, הכשירו החוקרים שטחים אחרים כדי לקלוט מגוון רחב של צמחיה מקומית. שנים רבות של עיבוד חקלאי ודישון הותירו במקום קרקע מופרית, רוויה בחנקות, שהצמיחה מינים בודדים בלבד של צמחים. כדי להשיב לאדמה את פוריותה המקורית, נבחנו שיטות שיקום שונות: בחלק מסוים של השטח בוצע היפוך קרקע מלא שהעלה שכבות עמוקות אל פני השטח, ואילו במקומות אחרים הוסרה שכבת קרקע עליונה בעומק של 10 ס"מ או 30 ס"מ. האדמה שהוסרה שימשה לגיוון הטופוגרפיה וליצירת גבעות קטנות ברחבי חלקת הניסוי. בשטחים המשוקמים נזרעו זרעים של 50 מיני צמחים מקומיים– פרי איסוף קפדני של תלמידי חטיבת הביניים בכפר הירוק. והתוצאות: הצמחייה המקורית נקלטה ושגשגה בביתה הישן-חדש, בעיקר בשטחים בהם בוצע היפוך קרקע או הוסרה שכבה של 30 ס"מ.

 

 

"אנחנו רואים כאן את כוח החיים בפעולה, ממש לנגד עינינו," מסכם ליאב. "אנחנו עדים ליכולתו של הטבע לחדש את עצמו, בעוצמה ובשפע רב, עם עידוד קל ביותר מצדו של האדם. מי שמבקר בחלקה מבין שהמשאבים המקומיים של הטבע נמצאים ממש כאן, בהישג יד, ואם רק תינתן להם הזדמנות, הם ישגשגו וימלאו את הנוף בהדרם. אנשי מקצוע ומקבלי החלטות שמגיעים לכאן מתלהבים, שואלים ומגלים עניין רב. אני מאמין ומקווה שהם יישמו את התובנות והרעיונות החדשים גם בפרויקט".

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive