פרמטרים יסודיים של אסתטיקה חזותית בסביבה

עבודה זו החלה בניסיון לענות על שתי שאלות פשוטות: "האם יש בסיס משותף לתחושת היופי אצל בני אדם?" ובהנחה שהתשובה לשאלה זו היא כן, "מהם הפרמטרים המרכיבים בסיס זה?". בהקשר של עיצוב הסביבה על ידי האדם, בירור שאלות אלה נראה היום חשוב יותר משהיה בעבר. לאור הופעת השיח הפוסט-מודרני, והטענה לתוקף שבריבוי נקודות ההסתכלות שכולן שקולות בטיבן, הפכה הגדרת היופי לעניין חמקמק ועמום עוד יותר משהייתה קודם לכן.

למרות שלכאורה לא קיימת הגדרה ברורה ל"יופי", ברור למדי שצורתו החזותית של המרחב משפיעה על בני האדם באופן משמעותי. ההנחה הייתה, שבמידה ואפשרי לקבוע שורה של פרמטרים אוניברסאליים יסודיים, הקשורים לתחושה האסתטית החזותית אצל בני אדם, ניתן יהיה לגזור מהם צורות התייחסות לעצוב הסביבה, באופן שיבטיח סביבה יפה יותר.

לצורך המחקר הוגדרו חמישה עשר פרמטרים, בהסתמך על תיאוריות שונות ומחקרים קודמים, וכן בהסתמך על סקירת ספרות יפה ממגוון מקורות, וחילוץ פרמטרים הנראים כחשובים בהקשר של האסתטיקה הסביבתית. כדי לבדוק כיצד משפיע כל אחד מפרמטרים או תת-פרמטרים אלה צולמו תמונות המתארות את אותה סביבה, עם שינויים בפרמטר הנבדק, במצלמה דיגיטאלית ברזולוציה גבוהה ושונו באמצעות תוכנת פוטושופ.

ההחלטה לבחור בתמונות כאמצעי לייצוג הסביבה התקבלה על סמך מחקרים קודמים בתחום האסתטיקה הסביבתית, והממצאים לפיהם תמונות באיכות גבוהה נותנות תוצאות קרובות לצפייה בסביבה עצמה, ולתוצאות שקולות לשימוש במודלים גדולים ומדוייקים של סביבה או במציאות מדומה.

הפרמטר הראשון שנבדק היה סימטריה. נמצא כי בכל סוגי הסימטריה שנבדקו הייתה משמעות אסתטית לסימטריה מול הפרת סימטריה, וכן למידת הפרת הסימטריה. בסימטריה גלובאלית נמצא כי מצבים סימטריים מוערכים כיפים יותר ממצבים עם הפרת סימטריה משמעותית. בהפרת סימטריה מקומית נמצא כי הפרה קטנה של הסימטריה מעלה את הערך האסתטי, בעוד הפרה ניכרת מורידה אותו. ברוב תת הפרמטרים נמצא כי רגישות הנשים לסימטריה הייתה רבה יותר.

הפרמטר השני היה מורכבות. בכל סוגי המורכבות שנבדקו הייתה לרמת המורכבות משמעות אסתטית. רוב תת-הפרמטרים התנהגו בהתאם לצפי התיאורטי כעקומת U הפוכה, עם רמת מורכבות אופטימאלית מבחינה אסתטית. בחלק מהמורכבויות, מורכבות גדולה יותר נתפסה באופן חיובי יותר על ידי נשים ובאחרות, מורכבות גדולה יותר נתפסה באופן חיובי יותר על ידי גברים.

הפרמטר השלישי הנבחן  היה כמות סדרי הגודל הנראית. כמו כן נבדקה התפלגות העצמים בסדרי הגודל השונים. נמצא כי כאשר כמות סדרי הגודל הנראים הייתה גדולה יותר, ההערכה האסתטית הייתה רבה יותר. עוד נמצא כי ריבוי עצמים מסדרי גודל גדולים על חשבון עצמים מסדרי גודל קטנים, הוביל לירידה בהערכה האסתטית. בפרמטר זה לא היו הבדלים עקביים בהעדפות בין גברים לנשים.

הפרמטר הרביעי- גודל מול כמות פרטים, נמצא כי כאשר אותו העצם נצפה כשלעצמו בגודל קטן יותר, הוא נתפס כיפה יותר.

הפרמטר החמישי היה אופי הגבול של עצמים או משטחים, והשפעתו על ההערכה האסתטית. נמצא כי מידת ההשפעה של אלמנט זה תלוייה הן באופי הגבול ובפרופורציות שלו לעצם אותו הוא גובל, והן בניגודיות של האלמנט מול הרקע. בכל מקרה, האפשרות להגדיר עצם, או חלקים חשובים בתוכו בצורה קלה, השפיעה לחיוב על ההערכה האסתטית. ביחס להשפעה האסתטית של אופי הגבול, נמצאו הבדלים של ממש בין גברים לנשים.

הפרמטר השישי שנבדק היה התאמה לסביבה. נימצא כי התאמה נתפסת כיפה יותר מחוסר התאמה. בסביבות רחבות השפיע הפרמטר על גברים יותר משהשפיע על נשים. בסביבות מצומצמות הייתה לו השפעה דומה עם נטייה להשפעה חזקה יותר על נשים.

הפרמטר השביעי שנבדק היה נקודות ציון. נמצא כי לנקודות הציון יש השפעה אסתטית חיובית, וכי בסביבה רחבה הן משפיעות חזק יותר על גברים, בעוד בסביבה מצומצמת הן משפיעות חזק יותר על נשים.

הפרמטר השמיני: מספר נקודות התייחסות, קשור לנקודות ציון. נמצא כי מספר זוגי של נקודות התייחסות גורע מההערכה האסתטית, וכי נקודת התייחסות בודדת – הנתפסת כנקודת ציון, היא המוצלחת ביותר מבחינת הרושם האסתטי. כאן לא היו הבדלים עקביים בהעדפות הנשים והגברים.

הפרמטר התשיעי שנבדק היה פגיעה סביבתית. נמצא כי פגיעה סביבתית פוגעת בהערכה האסתטית, וכי ככל שפגיעה זו ניכרת יותר, כך עולה פגיעתה.

העשירי שנבדק היה צמחייה. נמצא שלצמחייה השפעה חזקה על ההערכה האסתטית. כן, לאופי הצמחייה, להקשר בה הופיעה ולמצבה, יש משמעות אסתטית. ברוב המקרים נודעה לצמחייה השפעה חזקה יותר על הנשים. 

הפרמטר האחד-עשר היה הזנחה מול טיפוח. נמצא כי אין מדובר בפרמטר יסודי כפי ששוער בהשערת המחקר, כי אם בפרמטר תרבותי. השפעת הפרמטר על הנשים הייתה חזקה יותר במידה ניכרת.

הפרמטר השנים-עשר היה רעננות. כאן נמצא כי רעננות נתפסת כחיובית מבחינה אסתטית וכי השפעת הפרמטר חזקה יותר על נשים.

הפרמטר השלושה-עשר שנבדק היה צבע בהקשר נתון. נמצא כי להקשר בו מופיע הצבע בסביבה יש משמעות מבחינת שיפוט הצבע ותרומתו האסתטית.

הפרמטר הארבעה-עשר שנבדק היה רמת ההארה. בסביבה עם הרבה פרטים, נמצא כי לרמת ההארה יש משמעות חזקה על ההערכה האסתטית. לעומת זאת, בסביבות טבעיות "פשוטות", הייתה לרמת ההארה תרומה אפסית או קטנה. כמות עודפת של תאורה זכתה להערכה גבוהה יותר מאשר בחוסר תאורה.

האלמנט האחרון שנבדק היה יציבות נראית. נמצא כי מראה יציב נתפס כאסתטי יותר ממראה שאינו יציב. ממצא בודד רומז כי שיווי משקל רגיש, נתפס כעדיף אסתטית על שיווי משקל מוחלט ועל חוסר שיווי משקל.

המחקר תומך בשש מן ההשערות שהועלו. קיומם של פרמטרים יסודיים בעלי אופי אוניברסאלי המשפיעים על הערכה אסתטית של סביבות; קיומם של יותר מרגש חזותי אסתטי אחד; קיומן של רמות עיבוד קוגניטיבי שונות המייצרות רגש אסתטי;  וכן כי הפרמטרים של רמת העיבוד הבסיסית משתתפים בכל הערכה ושיפוט אסתטיים, ומקבלים ביטוי חזק במיוחד ברגשות אסתטיים שהם תוצר של רמות עיבוד נמוכות, קיבלו תמיכה חזקה במחקר. כמו- כן, גם ההשערה כי זמני חשיפה שונים לגירוי קובעים איזה מרכזי עיבוד יפעלו, קיבלה תמיכה. לבסוף, הימצאותם של הבדלים עקרוניים בהערכת חלק מהפרמטרים היסודיים בין גברים לנשים, הנובעים מאסטרטגיות הרבייה השונות שלהם, ומההתמחויות השונות במהלך האבולוציה גם כן הוכח במחקר.