היבטים סביבתיים במערכת האקולוגית של צפון מפרץ אילת
דיון ציבורי – מי יציל את מפרץ אילת?
אחת ממטרותיו של ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר היא הגברת הפתיחות של האקדמיה לקהילה ולחברה ומעורבות גדולה יותר שלנו כאקדמאים בנושאים סביבתיים רלוונטיים לקהילה כולה. כמוסד אקדמי אנו חייבים לעזור ולספק בצורה אובייקטיבית נתונים ומידע על בעיות סביבתיות ועל ידי כך לאפשר דיון אמיתי ואובייקטיבי ברמה גבוהה, שיכול להביא לתוצאות חיוביות לגבי איכות החיים של כולנו.
הנושא בו אנחנו דנים היום הוא מסוג אותם נושאים נדונים בציבור מזמן לזמן ומלווים במודעות ענק בעד ונגד המשך פעילות גידול הדגים בכלובים במפרץ אילת. נושא טעון ומעניין זה המביא לידי עימות את ההשלכות של שימור או אי שימור הסביבה עם אינטרסים כלכליים הוא דבר שאנו חייבים להתמודד איתו אם ברצוננו להתפתח ולהתקדם, מחד, ולשמור ולשמר את הסביבה לדורות הבאים, מאידך.
בזמן האחרון התקיימו כמה ימי עיון בנושא הזה, בעיקר בנושאים המדעיים, ומהם ברור שהבעיה של כלובי הדגים במפרץ אילת כורכת בתוכה היבטים ביולוגיים ימיים, זיהום חופים, והשלכות כלכליות רבות משקל, לפחות לאלה שעוסקים בדבר. עוד ברור הוא, שמדענים, למרות שכולם מסכימים, כך נראה לי לפחות, שעצם הימצאות הכלובים מזהמת את הים, אין הסכמה לגבי חלקם היחסי של הכלובים בזיהום הכללי ובהרס שונית האלמוגים. אלה הדורשים את סגירת הכלובים והעברתם למקום אחר טוענים שהכלובים הם הגורם המזהם העיקרי והגדול ביותר ההורס את השונית. לעומתם, בעלי הכלובים מטיחים את האשם במקורות זיהום אחרים כגורם המרכזי לנזק. ברור הוא, שחלק מהויכוח נובע ממניעים כלכליים. ברור שמצד אחד סגירת הכלובים תביא לחיסול מקור הכנסה ותעסוקה למספר לא קטן של אנשים. מצד שני, העתקת הכלובים למקום אחר תספק מקור הכנסה למספר דומה, אולם העלות לבעלי הכלובים כמובן תהיה גבוהה יותר.
צד נוסף עליו יש לתת את הדעת קשור בהשלכות של המשך הפעלת הכלובים במקום על התיירות ועל המספר הגדול של העוסקים בנושא. ברור הוא שהרס האלמוגים יפגע במקור הכנסתם של רבים מאלה.
כשאנו באים לדון בנושא זה חשוב לזכור שכמו בהרבה מקרים אחרים הקשורים בשימור הסביבה, אין סניגורים רבים לסביבה עצמה, בוודאי לא כאלה שלהם גם גב כלכלי חזק. הדיון בהשפעת כלובי הדגים על האקולוגיה הימית במפרץ ועל האלמוגים שבתוכו, מזכירים לי - אחד שעוסק במדעי האטמוספירה - מזכירים לי את הדיון בהתחממות כדור הארץ. גם שם המדענים חלוקים ביניהם בכמה מעלות תעלה הטמפרטורה עם העלייה המהירה בפליטה בגזי החממה לאטמוספירה. יש מדענים הטוענים שהעלייה בפליטת גזים אלה לא תביא כלל להתחממות מכיוון שקיימים כמה תהליכי משוב שליליים (negative feedback) שינטרלו את אפקט החממה ויגרמו ליציבות באקלים העולם. הבעיה היא שאין לנו הוכחה מניסוי מבוקר על מה עלול לקרות אם רמת הפליטה של גזים אלה תמשיך. המודלים מראים שעלייה בכמות גזי החממה עלולה להביא למצב בלתי הפיך, כך שעלייה בריכוזי חממה אלה מעבר לסף מסוים תביא לעלייה מהירה בטמפרטורה ולמצב של אל-חזור, כלומר לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורה. באנגלית מצב זה נקרא `runaway greenhouse effect`, והמחקרים מראים שבדיוק זה מה שקרה בכוכב נוגה, שגם שם נוצר מצב דומה בעבר. והשאלה שנשאלת היא האם עלינו לחכות ולהסתכן למקרה שהתחזיות תתממשנה או שעלינו לפעול מבעוד מועד ולהקטין את הסיכוי שמצב קטסטרופלי אכן יקרה.
האנלוגיה למפרץ אילת ברורה – לא חשוב מי המזהם, המשך הזיהום מכל מקור שהוא יביא לכליה לאלמוגים ולשינוי באקולוגיה של הים. מצב זה אינו הפיך, לפחות לא בסקאלת זמן סבירה. מכאן, שהדיון צריך להתמקד, בנוסף להשלכות הכלכליות על מגדלי הדגים ועל התיירות, גם בהשלכות לטווח ארוך של הפגיעה ממנה אין חזור באחד מאתרי הטבע היפים ביותר שיש לנו במדינה. החובה להגיע להחלטות ברורות ומהירות מוטלת על כולנו.
