סמינר מחלקתי - הרצאות מחקר - תואר שני

LCA (Life Cycle Assessment) is a holistic approach used for the evaluation of environmental impacts of goods and services which takes into account their entire life cycle – from cradle to grave.

In our global world and economy, many goods and services are ones that different stages in their life cycle are conducted over several places across the globe. Thus, the various environmental impacts arising from a single product or service are often spread across a number of states. LCA allows the taking into account of environmental impacts that occurred in all those states.

The development and use of LCA have largely occurred outside of the legal sphere. Nevertheless, LCA holds tremendous potential as an instrument of environmental law.

Simply put, LCA is first and foremost a support tool for decision making. The main function of LCA and the purpose of conducting any LCA is allowing decision makers of any variety (private or public sector, civil society etc,) to consider the environmental impacts of their decisions (whether these decisions are directly or indirectly environmentally related), to compare environmental impacts of alternative courses of action and eventually make environmentally informed decisions. This function is what makes LCA very well suited to serve as an important tool in the regulatory decision-making and policy setting toolbox.

The first pillar of my research regards the incorporation of LCA into the legal sphere. This can be done in various ways and for different regulatory decision-making purposes. It can be introduced into environmental law by various forms of regulation, via environmental permits requiring specific firms to conduct LCA, regulations mandating LCA's for specific industry sectors or products, laws imposing mandatory disclosure of the results to governmental authorities or ensuring public access to information from LCA studies etc,. and it can be used as a support tool in regulatory decision-making and policy setting, such as for the design of taxes and subsidies, in governmental schemes establishing public databases supplying environmental information to consumers, for eco-labeling and environmental product declaration schemes, in establishing end-of life policies; in governmental purchasing, etc,.

There are significant environmental merits for this approach to be adopted by states and eventually be implemented into their legislation, as it may bring forth better environmental outcomes for the adopting states, while at the same time avoid the shifting of environmental burdens between countries, thus helping to promote a global green economy and environment. However, from a legal perspective, the implementation of the LCA approach by states is by no means a trivial matter.

First, it is not at all obvious that states should take into consideration the environmental impacts that occur beyond their territorial boundaries, and more importantly, under the current legal climate, it is also not at all certain that it is in their power to do so. States' attempt to apply in practice the basic concept of LCA - considering the full life cycle, within the framework of environmental law - may be in contradiction with some basic legal realities. These legal aspects constitute the second pillar of my research.  

My research shows that States' attempts to regulate while considering environmental impacts occurring beyond their territorial borders did in fact raise legitimacy questions and resistance from within and outside that state and, more significantly, encountered legal barriers and led to litigation proceedings and legal actions attacking the validity of those regulations on the  grounds of those barriers which are, inter alia: the concept of state sovereignty; the territorial applicability of the law, the legal authority to legislate laws that affect other sovereign states, and that do not benefit solely that state; conflicts with constitutional rights, violation of sovereignty of foreign countries, creating prohibited restrictions on international trade, infractions of international treaties etc.

Therefore, it follows that for countries to be able to apply LCA both legally and legitimately, it is necessary to create an enabling legal environment. In this regard, the research also investigates into some potential ways of resolving these legal problems.  

עדי דוידוביץ' תרצה בנושא: "התנהגות סביבתית ורווחה סובייקטיבית של תלמידים ומורים: השפעה של בתי ספר ירוקים ומשתנים אישיותיים"

מחקרים רבים מוכיחים שהבעיות הסביבתיות נובעות מההתנהגות האנושית. אבדן רווחה משמעותי מתרחש בשל בעיות אלה משום שפגיעה בחוסנה של המערכת האקולוגית, אשר תומכת בחיים שעל פני כדור הארץ, פוגעת ברווחה האישית ובשלומם של בני האדם בכל מקום. במקביל לתופעת התדרדרות איכות הסביבה, ישנה עלייה בשיעורי הדיכאון והחרדה בקרב האוכלוסייה הבריאה בעולם, ובמיוחד בקרב צעירים, תופעה הפוגעת לא רק ברווחה הנפשית אלא גם בבריאות הפיזית של הסובלים ממנה. מהאמור לעיל ניתן להסיק שקיים צורך ליצור התערבויות להגדלת הרווחה הסובייקטיבית לשם שיפור איכות החיים, וכן צורך לעודד התנהגות סביבתית לשם שיפור איכות הסביבה. על צרכים אלה מנסה לענות המחקר הנוכחי.

אחת הדרכים המרכזיות להקטנת ההשפעה האנושית על הסביבה ולהבטחת עתיד בר-קיימא היא על ידי חינוך סביבתי. בישראל, המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד החינוך מובילים מזה עשור את תהליך ההסמכה לבית ספר ירוק. מטרת התהליך להביא ליישום עקרונות פיתוח בר קיימא בבתי הספר. אולם, מחקרים רבים בעולם מציגים ממצאים שונים ולעיתים סותרים בכל הנוגע להשפעה של תכנית חינוך סביבתי על ההתנהגות הסביבתית של התלמידים הלומדים במסגרתה. מכאן, ניתן להבין שההיבט העוסק בשינוי התנהגות להתנהגות סביבתית יותר מהווה אתגר גדול, וזאת בשל מגוון המחסומים הפסיכולוגיים הקיימים.

המחקר הנוכחי מציע את גישת הפסיכולוגיה החיובית כדרך להתמודדות עם המחסומים הפסיכולוגיים לשינוי התנהגות. פסיכולוגיה חיובית הוא מונח כולל לחקר של רגשות חיוביים ותכונות אופי חיוביות ומציע מודל חלופי לפסיכולוגיה המסורתית אשר מתבססת על חולשות. על מנת להבין מהם סוגי ההתערבויות הנחוצות לצורך עידוד התנהגות סביבתית שתביא לשיפור איכות הסביבה, המחקר הנוכחי מבקש לבחון את הקשר שבין תקווה סביבתית, שליטה עצמית וערכים ביוספריים לבין התנהגות סביבתית של בני נוער ומורים. בשל תוצאות מגוונות באשר להשפעתן של תוכניות חינוך סביבתי בעולם על ההתנהגות הסביבתית של התלמידים, המחקר הנוכחי מעוניין לבחון את הזווית המקומית ולבדוק האם תלמידים בבית ספר ירוק בישראל מתנהגים בצורה סביבתית יותר מתלמידים בבית ספר רגיל, וכן האם קיים קשר בין הוראה בבית ספר ירוק לבין התנהגות סביבתית של המורים המלמדים בו, היבט אשר כמעט ולא זוכה להתייחסות במחקרים העוסקים בבתי ספר ירוקים.

מלבד שיפור איכות הסביבה, להתנהגות סביבתית יש את הפוטנציאל לתרום גם לרווחה הסובייקטיבית, דהיינו לתחושת אושר, של הנוקטים בה. מעבר להתנהגות סביבתית, גם תקווה סביבתית וכישורי שליטה עצמית נמצאו מתואמים חיובית עם רווחה סובייקטיבית. בשל כך, המחקר הנוכחי מבקש להרחיב את היריעה מעבר לבחינת הקשרים עם התנהגות סביבתית ולבחון גם את הקשר שבין תקווה סביבתית, שליטה עצמית, התנהגות סביבתית וסוג בית הספר (ירוק לעומת רגיל) לבין היבטים שונים של רווחה סובייקטיבית (שביעות רצון מהחיים, יחס חיוביות ואושר סובייקטיבי) של בני נוער ומורים.