חסמים פסיכולוגים להתנהגות סביבתית או למה איננו מוטרדים (מספיק) מבעיות סביבתיות גלובליות?

ישנה הסכמה גורפת בקרב מדענים בעולם כי ההתחממות הגלובלית והשינוי האקלימי מהווים איום חסר תקדים בחומרתו על המשך קיום האנושות. למרות זאת, ממשלות ואזרחים של מדינות רבות בעולם אינם מוטרדים במידה המתבקשת מאיום בסדר גודל כזה ומהשלכותיו רחבות-הממדים. מאחר ומקור ההתחממות הגלובלית הוא אנתרופוגני, כמוסכם ע"י מיטב מדעני האקלים, גם צמצום האיום חייב לבוא מיוזמת האדם, היינו; בשינוי התנהגות הפרט כתגובה לאיום הסביבתי.

בהרצאה אציג מחקרים וסקרים שנעשו במטרה להבין את שיוויון-הנפש הניכר בתגובותיהם של פרטים לאיום הסביבתי דרך בחינת חסמים פסיכולוגים שונים להתנהגות סביבתית. אסקור מחקרים שבהם מצאנו דמיון בין הדילמה אם להתנהג או לא להתנהג בצורה סביבתית לבין הדילמה החברתית המגולמת בטרגדיה של נחלת הכלל. בנוסף, אציג ממצאים המעידים על כך כי הקושי לשנות את התנהגותם של אנשים נובע לא רק מחוסר בידע על משמעות בחירותיהם ההתנהגותיות, אלא גם מקיומם של חסמים קוגניטיביים, רגשיים ומוטיבציוניים המקשים על תפיסת חומרת הסכנה שבאיום גלובלי כהתחממות האטמוספירה, ולכן על הערכת-חסר של הדחיפות שבנקיטת פעולות התנהגותיות למניעה או לצמצום הנזק הסביבתי.

בהרצאה אציג את נושא הפסיכולוגיה הסביבתית ומעט ממה שיש ביכולתה להציע כדי להתמודד עם המשבר הסביבתי. אנסה להראות כיצד הבנת החסמים הפסיכולוגים מאפשרת לייעל את ההסברה והחינוך הסביבתי, לעורר בפרט ובציבור את הדאגה לסביבה ולתרום ליצירת השינוי ההתנהגותי הנדרש.