סמינר מחלקתי - הרצאות מחקר - תואר שני

תמר פשטן תרצה בנושא "סקר העדפות קוני דירות פוטנציאליים לעירוניות בת קיימא באמצעות ניתוח קונג'וינט"

תיאור הבעיה: המחקר על העדפות דיור מסתמך בעיקר על התבוננות בדפוסי קנייה או סקרי צרכנים. ישנם מעט מחקרים שהניבו תוצאות מציאותיות המנבאות את בחירות הצרכן ואת הערך הכספי המשוער למאפייני מגורים, שיכולים לשמש יזמים וקובעי מדיניות. בהקשר הישראלי, לא בוצעו מחקרים מקיפים לגבי העדפות הצרכן לעירוניות בת-קיימא ויש מידע מועט על העדפות דיור באופן כללי.

מטרה ושיטת המחקר: מחקר זה בוחן את העדפותיהם של רוכשי דירות פוטנציאליים בישראל למאפיינים של עירוניות בת-קיימא, באמצעות סקר המבוסס על ניתוח קונג'וינט. ניתוח קונג'וינט הינו מודל סטטיסטי הנפוץ בסקרי שוק, ומהווה גישה חדשנית למחקרי תכנון בישראל. הסקר בחן את העדפתם של 520 רוכשי בתים פוטנציאליים, המתגוררים במחוזות תל-אביב, מרכז וחיפה, למאפייני מגורים של עירוניות בת-קיימא, הכוללים: מבנה השכונה, מרחק ההליכה למסחר ושירותים שונים, סוג המבנה (מספר הקומות בבניין), מספר מקומות חניה, גישה לתחבורה ציבורית ומחיר הדירה. בחינת העדפות אלה מספקת תובנות לגבי סדר העדיפויות של ישראלים, בשמונה עשרה קבוצות דמוגרפיות, לנגישות נוחה יותר לשירותים, שטחים ציבוריים איכותיים, שכונות בעלות עירוב שימושים ותלות מופחתת ברכב.

ממצאים: התוצאות שעלו במחקר מראות כי, בניגוד למחקרי העדפה אחרים, מספר משמעותי של קבוצות דמוגרפיות הצהירו שהמאפיין החשוב ביותר עבורן הוא מרחק ההליכה למסחר ושירותים. סוג הדיור העירוני המועדף באופן משמעותי על ידי רוב המרואיינים, הוא דירה בבניין של 4-6 קומות, הפחות מועדף הוא דיור במגדלים בעלי 14 קומות ומעלה, שהם הנפוצים ביותר בארץ בשנים האחרונות. ממצא מענין נוסף הוא הנכונות של רב האנשים לגור בשכונות בהן לתושבים יש רמות הכנסה מגוונות. התוצאות מצביעות על כך ששכונות עירוניות בנות-קיימא קומפקטיות, עם רשת רחובות מקושרת, הן בעדיפות נמוכה. אולם, יתרונות כגון מרחק הליכה למסחר ושירותים יכולים לשנות את הבחירה של המשיבים.

לקחים לתכנון: תוצאות המחקר סותרות חלק מהנחות הפיתוח המקובל והנפוץ בישראל. הדבר מצביע על פער בין העדפת רוכשי הדירות הפוטנציאליים לבין ההיצע הקיים בשוק. על בעלי העניין במגזר הציבורי והפרטי לבחון את הממצאים האסטרטגיים שעלו במחקר, כדי לתכנן שכונות בנות-קיימא שיותאמו לרצונות תושבי ישראל.

לב רוזנשטיין ירצה בנושא "ניתוח זרימת חומרים במערכת הפסולת האלקטרונית הישראלית"

פסולת אלקטרונית הינה פסולת שמקורה במכשירים חשמליים ואלקטרוניים שיצאו מכלל שימוש. פסולת זו מכילה לעיתים חומרים מסוכנים כך שטיפול לקוי בה עלול לגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים. כמו כן בפסולת זאת קיימים לעיתים רבות חומרים יקרי ערך אשר השבתם יכול לחסוך את ההשפעות הסביבתיות של הפקת חומרים אלו מחומרים בתוליים. על מנת לאמוד את היקף המפגע הסביבתי שמהווה הפסולת האלקטרונית ולגבש מדיניות טיפול מיטבית, ישנו צורך להבין לעומק את כמותם ומיקומם של אותם מכשירים חשמליים ואלקטרוניים במהלך מחזור חייהם ולאן הם מגיעים לאחר יציאתם משימוש. כמות הפסולת האלקטרונית המיוצרת בישראל מדי שנה גבוהה מן ההערכות המקובלות, מכשירים רבים נאגרים בבתי התושבים ואחוז ניכר מהם מגיע לאיסוף ופירוק בלתי מוסדר או מפוקח. למרות החקיקה האחרונה שתכנס לתוקף ב-2014, בישראל חסר ניתוח כמותי מעמיק בנושא אשר יוכל להוות בסיס לקביעת מדיניות מיחזור, למזער השפעות שליליות של החומרים הרעילים ולמקסם את ההשבה של חומרים בעלי ערך מהפסולת.
במחקר זה נערך ניתוח זרימת חומרים (Material Flow Analysis), כלי ניתוח מתחום האקולוגיה התעשייתית, על מנת לנתח את מרכיבי מערכת הפסולת האלקטרונית הישראלית וזרימתם במרחב וטווח זמן מוגדרים. ניתוח שיטתי זה בוחן את נתוני הקלט (input), המצבורים (stocks) ונתוני הפלט (output) של חומר מסוים בתוך המערכת הנבחנת. מתוך השוואה של כלל הנתונים, מתקבלת תמונה של מצב אותו החומר בזמן ובמרחב המוגדרים. מתוך כך, ניתן להסיק מסקנות לגבי יעילות התהליך והמערכת כולה ולהמליץ על צעדים לשיפור וייעול התיפקוד. 
במחקר נבחנו מספר מכשירים אינדיקטיביים, המייצגים את הקטגוריות השונות של סיווג הפסולת האלקטרונית (TARC). על מנת לאמוד את מלאי הפסולת הקיים בוצעה הצלבת נתונים אודות אורך החיים השימושיים של המכשירים וזמן שימוש ממוצע, מאפייני שימוש ודפוסי היפטרות ממכשירים בקרב הצרכנים, נתוני יבוא ומכירה ונתוני מיחזור והטמנה. המידע נאסף באמצעות סקרים במשקי בית וברשויות המקומיות, נתוני רשות המיסים והלמ"ס, השוואה בינלאומית ומקורות נתונים נוספים. לאחר ניתוח הזרימות והמצבורים של הפסולת עצמה, נבחנה זרימתם של חומרים חשובים המוכלים בה, אם מזהמים ואם מתכות בעלי ערך גבוה. 
בתוצאות המחקר עולה כי בשנת 2012 משקל המכשירים אשר יצאו משימוש גבוה במעט ממשקל המכשירים שנכנסו לשוק. זאת בעקבות מגמה של מזעור מכשירים והחלפה של מכשירים במכשירים תחליפיים קטנים יותר. בעיקר יציאה של טלוויזיות CRT שעדיין היו בשימוש כשאינם נכנסים עוד כמכשירים חדשים למערכת ויציאתם של מחשבים נייחים וניידים אשר מוחלפים על ידי מחשבים ניידים ומחשבי לוח (טבלטים) בהתאמה.
מתוך המכשירים היוצאים משימוש, יותר ממחציתם יוצאים אל זרם הפסולת, אם למיחזור ואם להטמנה כשהיתר מאוחסנים בבתים או נמכרים לשימוש חוזר (13% ו-37% בהתאמה). מתוך המכשירים אשר יצאו משימוש ונותבו אל זרם הפסולת (מעתה פסולת אלקטרונית) בוצעה הבחנה בין מכשירים אשר נאספים על ידי גורמים רשמיים ומוסדרים לבין אלו הנאספים על ידי אספנים בלתי רשמיים. על פי התוצאות, 28% מהפסולת נאספו באופן מוסדר במבצעי טרייד אין או על ידי הרשויות המוניציפאליות וחברות מחזור, 49% נאספו באופן בלתי מוסדר על ידי מכירה לאספנים קטנים או השארה ברחוב לצד הפח ו-23% הגיעו ישירות להטמנה.