סמינר מחלקתי - הרצאות מחקר - תואר שני
הרצאתם של לוסיה ברגובוי-ילין וגיא מילמן תלמידי תואר שני
ההרצאות מתקיימות בבניין גילמן אולם 223
לוסיה ברגובוי-ילין תרצה בנושא "השפעות קצרות טווח של זיהום אוויר על בריאות: הקשר בין חשיפה יומית לזיהום אוויר תחבורתי לבין ביקורים בחדר מיון בקרב קשישים בתל אביב-יפו"
השכיחויות של מחלות נשימה ומחלות לב וכלי דם עלו באופן דרמטי בעשורים האחרונים במדינות מפותחות ומתפתחות. מספר גורמי סיכון ידועים לתחלואה זו: גיל, מין, עישון, פעילות גופנית, כולסטרול, סכרת, השמנה, מתח, וגנטיקה. בשנים האחרונות הוכרה גם הסביבה כגורם משמעותי וזיהום אוויר בפרט. מחקרים רבים הראו קשר בין זיהום אוויר ותוצאות בריאותיות שונות, משימוש מוגבר בתרופות ועד למוות בטרם עת ממחלות לב וכלי דם ומערכת נשימה. עם זאת, מעט ידוע על קשר בין זיהום אוויר הקשורים לתחבורה וביקורים בחדר מיון.
מטרת המחקר הייתה לבחון השפעות קצרות טווח של חשיפה למזהמי אוויר הקשורים בתחבורה (NO2, O3, PM10, PM2.5) בסביבה העירונית בתל אביב-יפו על הסיכון של הקשיש (65+) לפנות לחדר המיון על רקע תחלואה נשימתית, לבבית ומערכת הדם במהלך 3 שנים (2009-2011).
זהו מחקר אפידמיולוגי תצפיתי רטרוספקטיבי, אשר בחן את ההשפעות של שינויים יומיים ברמות הזיהום באזורי מגורים על ביקורים בחדר המיון איכילוב במרכז הרפואי סוראסקי בהקשר המרחבי. לכן, המחקר התבצע על בסיס שיתוף פעולה בין האקדמיה לבין הפרקטיקה ציבורית. המחקר נעשה בשלושה שלבים: הערכת חשיפה באמצעות שני מודלים ובחירת המודל המיטבי; הערכת בריאות; ותבנית מחקר מקרה ביקורת מזווג לצורך בחינת הקשר בין זיהום אוויר וביקורים בחדר המיון.
במודלים עם מזהם יחיד נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בעיקר בעונת הסתיו, בין חשיפה למזהם האוויר השניוני O3 לבין הסיכון לבקר בחדר המיון בעקבות תחלואה הקשורה בכלי הדם במוח עם עלייה של 39% על כל עלייה של 10 יחידות של O3; עלייה של 31% בביקורים בחדר המיון בשל תחלואה בדרכי הנשימה; עלייה של 27% בכלל הביקורים בחדר המיון; וכן 18% עלייה בביקורים במיון מסיבות לבביות. החשיפה לNO2 נמצאה קשורה בסיכון לכל הביקורים במיון בקיץ ובחורף עם עלייה מובהקת של 7%. לעומת זאת, החשיפה לחלקיקים (PM10, PM2.5) לא נמצאה קשורה באופן מובהק בסיכון לביקורים בחדר המיון. ממצאים דומים נמצאו במודלים מרובי-מזהמים.
בישראל קיימת התייחסות רבה למזון, אך בעיקר בהקשר לבריאות, לדיאטה, ליוקר המחיה ולצדק חברתי. לעומת זאת, היבטים של צדק סביבתי הנובעים מהמזון ובעיקר מתרומתו לפליטות גזי החממה (GHGs) אינם זוכים להתייחסות ציבורית הולמת.