סמינר מחלקתי - הרצאות מחקר - תואר שני

הרצאתם של לוסיה ברגובוי-ילין וגיא מילמן תלמידי תואר שני

ההרצאות מתקיימות בבניין גילמן אולם 223

31 במרץ 2014, 13:00 
 

לוסיה ברגובוי-ילין תרצה בנושא "השפעות קצרות טווח של זיהום אוויר על בריאות: הקשר בין חשיפה יומית לזיהום אוויר תחבורתי לבין ביקורים בחדר מיון בקרב קשישים בתל אביב-יפו"

 

השכיחויות של מחלות נשימה ומחלות לב וכלי דם עלו באופן דרמטי בעשורים האחרונים במדינות מפותחות ומתפתחות. מספר גורמי סיכון ידועים לתחלואה זו: גיל, מין, עישון, פעילות גופנית, כולסטרול, סכרת, השמנה, מתח, וגנטיקה. בשנים האחרונות הוכרה גם הסביבה כגורם משמעותי וזיהום אוויר בפרט. מחקרים רבים הראו קשר בין זיהום אוויר ותוצאות בריאותיות שונות, משימוש מוגבר בתרופות ועד למוות בטרם עת ממחלות לב וכלי דם ומערכת נשימה. עם זאת, מעט ידוע על קשר בין זיהום אוויר הקשורים לתחבורה וביקורים בחדר מיון.

 

מטרת המחקר הייתה לבחון השפעות קצרות טווח של חשיפה למזהמי אוויר הקשורים בתחבורה (NO2, O3, PM10, PM2.5) בסביבה העירונית בתל אביב-יפו על הסיכון של הקשיש (65+) לפנות לחדר המיון‏ על רקע תחלואה נשימתית, לבבית ומערכת הדם במהלך 3 שנים (2009-2011).

 

זהו מחקר אפידמיולוגי תצפיתי רטרוספקטיבי, אשר בחן את ההשפעות של שינויים יומיים ברמות הזיהום באזורי מגורים על ביקורים בחדר המיון איכילוב במרכז הרפואי סוראסקי בהקשר המרחבי. לכן, המחקר התבצע על בסיס שיתוף פעולה בין האקדמיה לבין הפרקטיקה ציבורית. המחקר נעשה בשלושה שלבים: הערכת חשיפה באמצעות שני מודלים ובחירת המודל המיטבי; הערכת בריאות; ותבנית מחקר מקרה ביקורת מזווג לצורך בחינת הקשר בין זיהום אוויר וביקורים בחדר המיון.

 

במודלים עם מזהם יחיד נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בעיקר בעונת הסתיו, בין חשיפה למזהם האוויר השניוני O3 לבין הסיכון לבקר בחדר המיון בעקבות תחלואה הקשורה בכלי הדם במוח עם עלייה של 39% על כל עלייה של 10 יחידות של O3; עלייה של 31% בביקורים בחדר המיון בשל תחלואה בדרכי הנשימה; עלייה של 27% בכלל הביקורים בחדר המיון; וכן 18% עלייה בביקורים במיון מסיבות לבביות. החשיפה לNO2 נמצאה קשורה בסיכון לכל הביקורים במיון בקיץ ובחורף עם עלייה מובהקת של 7%. לעומת זאת, החשיפה לחלקיקים (PM10, PM2.5) לא נמצאה קשורה באופן מובהק בסיכון לביקורים בחדר המיון. ממצאים דומים נמצאו במודלים מרובי-מזהמים.

 

 
גיא מילמן ירצה בנושא "בחינת תרומת עשירוני ההכנסה השונים בישראל לפליטות גזי חממה מצריכת מזון ביתי"
 
לייצור המזון לצריכת האדם, במיוחד בחקלאות התעשייתית, נודעת השפעה ממשית על היקף פליטות גזי חממה באופן ישיר או עקיף. גזי חממה אלו נוצרים בכל שלבי מחזור החיים של המזון, החל משלב החקלאות ותשומותיו, דרך הייצור, הפצה, קירור, קמעונאות, הכנת המזון בבית וכלה בסילוק הפסולת. 
בישראל קיימת התייחסות רבה למזון, אך בעיקר בהקשר לבריאות, לדיאטה, ליוקר המחיה ולצדק חברתי. לעומת זאת, היבטים של צדק סביבתי הנובעים מהמזון ובעיקר מתרומתו לפליטות גזי החממה (GHGs) אינם זוכים להתייחסות ציבורית הולמת. 
 
מחקר זה, שהתבצע במסגרת עבודת התואר השני בהנחיית פרופסור רבינוביץ וד"ר כץ, שואף להעלות את הנושא לסדר היום. זהו מחקר סביבתי- חברתי, הבוחן את פליטות גזי החממה מצריכת מזון בישראל, תוך בחינת התרומה היחסית של מעמדות כלכליים שונים לפליטות אלו. חשיבות המחקר בהיותו חלוצי בכמה רבדים: פליטות גזי חממה מצריכת מזון מהוות חלק משמעותי מפליטות גזי החממה בעולם ולראשונה נעשה במחקר זה ניסיון להתייחס לפליטות גזי החממה בישראל מצריכת מזון. כמו כן, המחקר עוסק באי-שוויון בפליטות גזי חממה של קבוצות אוכלוסייה שונות בתוך המדינה ומתמודד עם המחסור במידע אמפירי על אי-שוויון זה בעולם בכלל ובישראל בפרט. איסוף מידע כזה יוכל לסייע לקביעת ההשלכות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות, אשר יכולות להיגרם לקבוצות האוכלוסייה השונות עקב שימוש בכלים טכנולוגיים וכלכליים שונים. בנוסף, מציע המחקר מתודולוגיה חדשה לבחינת פליטות גזי חממה של קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה ומציע הצעות להפחתת פליטות גזי החממה ממזון.
 
כמויות צריכת המזון חושבו במחקר באמצעות נתונים ממאגרי מידע שונים (כמו נתוני הלמ"ס), הנותנים אינדיקציה על הוצאות העשירונים על המוצרים השונים ועל מחירי המוצרים. סה"כ נבדקו 112 סוגי מוצרים, המהווים בין 67% ל- 80% מכלל הוצאות משקי הבית לצריכה ביתית. בנוסף, נעשה סקר מקיף, בבתי האב בישראל להערכת כמויות צריכה של מוצרי מזון שונים ע"י קבוצות הכנסה שונות, ועל-פי חלוקה של מוצרים שצורכים בבית ומחוצה לו. כדי להעריך את היקף פליטת גזי החממה מסוגי מזונות שונים, נאספו נתונים ממקורות מידע מכל רחבי העולם, שנבדקו באמצעות שיטת LCA (life cycle analysis). 
 
במחקר נמצא, כי כמות הפליטות מצריכה ביתית לנפש בעשירון העליון היא הגבוהה ביותר, וגבוהה בכ-70% מכמות הפליטות לנפש בעשירון התחתון, שהיא הנמוכה ביותר. אם מתייחסים לכלל צריכת המזון (כולל אכילה מחוץ לבית), הרי שהפערים אף גדולים ומשמעותיים בהרבה. 
 
 
 
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות יש לפנות למערכת הפניות >>