הפגיעה בטבע על רקע משבר המים בישראל

אין צורך להאריך במילים על המצב הקשה שבו נמצא משק המים כיום. לאמיתו של דבר, מזה שנים ברור היה שמשבר המים בוא יבוא, וזאת אפילו ללא הבצורת שנפלה עלינו בשנים האחרונות.
ברור הדבר שגידול האוכלוסין והתעשייה וחלוקת המים בינינו לבין ירדן והרשות הפלשתינית אמורים היו להדליק נורות אדומות לגבי מצבינו. בנוסף לאלה, זיהום מעיינות ונחלים גם הוא מפחית בצורה משמעותית את כמויות המים השפירים העומדים לרשותנו. הבעיה, בפניה אנו עומדים כיום, דורשת החלטות קשות. היכן להשקיע כדי לקבל את התמורה (בכמויות מים) הטובה והגדולה ביותר, וכיצד לחלק את משאבי המים המועטים שעדיין קיימים. כמובן שבין הצרכנים יש לכלול גם את שימור הטבע. הטבע הוא צרכן לא קטן, אולם במסגרת השיקולים יש להכניס גם היבטים חשובים הקשורים לאיכות החיים. קשה לכולנו לחשוב על חיים במדינה ללא ריאות ירוקות ואתרי נופש, על מדינה שבכדי לנפוש בה ליד נחל או בתוך יער או חורשה, יהיה עלינו לנסוע לחו"ל. לכן, לנושא הטבע כצרכן, ישנם היבטים פסיכולוגיים וחברתיים חשובים ביותר. בנוסף לשימור הטבע ישנם גם היבטים פיסיקליים חשובים.
מחקרים מראים שהשקעה בשטחים ירוקים משנה את האלבידו של הקרקע ומשפיעה על התהוות הקונבקציה ועל יצירת עננים לגשם. מכאן, שהשקעה בצמחייה גורמת למשוב חיובי המביא להגברת המשקעים.
כמובן, לא כל צמח או כל עץ ראוי שיישתל אצלנו ועלינו להיות אולי יותר בררנים במציאת הצמחייה המתאימה לאקלים ארצינו, הן מבחינת הנוף והן מבחינת צריכת המים.