עולם חדש ואמיץ: הסיכויים והסיכונים בטכנולוגיות פורצות דרך

האם טכנולוגיות חדישות מאיימות על הקיום האנושי? אילו סיכויים ואילו סיכונים טמונים בטכנולוגיות אלו?  האם ישראל צריכה לנסח מדיניות פיקוח ובקרה כלפי טכנולוגיות פורצות דרך כגון הנדסה גנטית-  (GMO: Genetically Modified Organisms) וננוטכנולוגיות? האם על ישראל לאמץ את גישת המתירנות המדעית האמריקאית או לפעול על פי עקרון הזהירות המונעת של אירופה? 

בשנים האחרונות תפס המונח "ננו טכנולוגיה" מקום נכבד בפרסומים מדעיים, כלכליים ופופולאריים כאחד. הציבור, שאינו מעורה במחקר המדעי ואינו שותף להליכי קבלת החלטות, עלול להתייחס לננו-טכנולוגיה כעוד מילה אופנתית מחד – ומאידך – כתחום מאיים שיביא לשינויים דרמטיים בחיינו ולאו דווקא חיוביים.

• מהי למעשה ננו טכנולוגיה?
• מה היתרון של שימוש בחומרים זעירים? מהם הקשיים?
• מהם התהליכים המתרחשים כאשר משתמשים בחומרים ברמת אטומים או מולקולות?
• האם משתנות תכונות החומרים? אלו?
• על אילו פיתוחים שוקדות קבוצות המחקר בארץ?

אחת הדרכים להתמודד עם חששות מעין אלה היא לשתף את הציבור במחקר, לחשוף בפניו את הנחות היסוד, התגליות והמגמות וברמה האישית – להציג את קשיי החוקר, הצלחותיו ושאיפותיו.

בנוכחות שגריר בריטניה בישראל ינסו שישה חוקרים בינלאומיים מובילים מארה"ב (Harvard) והאיחוד האירופי (Cambridge) ומדעני ננו וGMO ישראלים להתייחס לסוגיות אלו ואחרות במסגרת כנס בינלאומי שעורך ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר בשיתוף קרן החינוך ארה"ב-ישראל (Fulbright), שגרירות בריטניה והמשלחת הלאומית של UNESCO לישראל.

הכנס ילווה בתערוכה בשם "מהו ננו" בו יציגו קבוצות ננו מהאקדמיה ומהתעשייה את מחקריהם ופיתוחיהם. את האירוע מנחה הרצון לחשוף בפני הקהילה מחקרים הנעשים בין כתלי האקדמיה, רצון הנובע מאמונה ששקיפות ויחסי גומלין בין המדע והקהילה יקדמו את המדע והטכנולוגיה. הצגת המחקרים בצורה נגישה וחוויתית ובו-בזמן אמינה מדעית, חיזוק הקשר בין החוקרים לקהילה, ומתן במה לצורת חשיבה מדעית בצד אפשרות לשאילת שאלות והצגת עמדות שונות, כל אלה יאפשרו, לתפישתנו, בירור עמדות כלפי תחום המחקר, הפגת חששות וחיזוק התמיכה הציבורית במחקר.

מטרת הצגת המחקרים בצורה נגישה וחווייתית ובו-בזמן אמינה מדעית, הינה לחזק את הקשר שבין החוקרים לקהילה ולהפיג את החששות ההדדיות. התערוכה נערכת בשיתוף מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

את הכנס והתערוכה תחתום סדנה סגורה למקבלי החלטות, שתתקיים ביום שלישי (17 במאי 2005) במוזיאון המדע בירושלים.

 
ראשי קבוצות המחקר המציגים בתערוכה:
פרופ' רפי סמיאט               הטכניון
פרופ' גיל מרקוביץ'             אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ליה אדדי                 מכון וייצמן למדע
פרופ' שלמה אפרימה (ז"ל)   אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' אריה צבן                 אוניברסיטת בר אילן
ד"ר עינת מצגר                 מגנ"ט
ד"ר עופר טולדנו               סול-ג'ל
ד"ר פרננדו דה לה וגה       סימה ננוטק ישראל