סמינר מחלקתי - הרצאת מחקר - תואר שני

עדי קציר תרצה בנושא: "השלכות גיאומורפולוגיות ואקולוגיות של כריה והסדרה בנחלי אכזב: מקרה נחל בשור"

כריית סחף מנחלים הינה שיטה נפוצה ברחבי העולם להפקת חומרי גלם לתעשיית הבטון והאספלט. תהליך הכרייה מפר את סביבת הנחל ויש לו השלכות על התפקודים הגיאומורפולוגיים (תהליכי היווצרות הנוף) והאקולוגיים של הנחל. בישראל הוקמו מאות מכרות בנחלי אכזב החל משנות ה- 60', שהשפעתן על הנחלים טרם נחקרה באופן מקיף. בחלק מהנחלים שהופרו בוצעו עבודות הסדרה על מנת למנוע מפגעים בטיחותיים שמקורם בכרייה. בנחלים שהוסדרו לא בוצע ניטור גיאומורפולוגי ו/או אקולוגי בעקבות ההסדרה, ולכן אין ודאות באשר להשפעת ההסדרה על המערכת הטבעית. מחקר זה מתעד את השינויים המורפולוגיים והאקולוגיים, שהתרחשו בנחלי האכזב בנגב בעקבות כריית חומרי הגלם ובעקבות הסדרת הנחלים שבעקבותיה. המחקר מתמקד בקטע אכזב של נחל בשור כמקרה בוחן. אתר המחקר מתפרש על פני 7.5 ק"מ, שבמרכזם בוצעה כריית אבן במהלך כ- 30 שנה. מתוך הקטע בו בוצעה כרייה, מקטע באורך כ- 1.6 ק"מ הוסדר בשנת 2004, ומקטע נוסף לא הוסדר כלל. בכל מקטע נבחרו 3-2 אתרי דיגום מייצגים בהם בוצע האיפיון הגיאומורפולוגי והאקולוגי של הנחל.

שינויים גיאומורפולוגיים ארוכי טווח בהשפעת הכרייה נבחנו על-ידי ניתוח תצלומי אוויר משנת 1951 ועד 2011, במרווחים של כ- 20 שנה. האיפיון הגיאומורפולוגי כלל איפיון של תשתית הנחל, צורת הנחל והשיפוע האורכי. איפיון אקולוגי של הנחל בוצע בשתי עונות – באביב 2012 ובאביב 2013. נתוני הצומח שימשו לחישוב מדדים אקולוגיים: עושר מינים, אינדקס מגוון מינים, צפיפות מינים רב שנתיים, כיסוי מינים חד-שנתיים, מגוון בתי גידול ודימיון בין חברות. 

תוצאות המחקר מצביעות על מספר השפעות גיאומורפולוגיות של הכרייה: שינויים בתוואי הנחל, שינויים בדגם הזרימה, נטישת ערוצים משניים, הערמת ערימות גדולות של חומר טפל ויצירת בורות עמוקים בנחל ובגדותיו. כן נמצאו הבדלים גיאומורפולוגיים בין המקטע שהוסדר לבין זה שהיה נתון לתהליכים טבעיים: במקטע המוסדר לא שוקמו המאפיינים והמרכיבים המורפולוגיים של הנחל. לעומת זאת, במקטע שהיה נתון לשיקום טבעי, תוואי ורוחב הנחל שבו למצבם שקדם לכרייה ופשט ההצפה שנפגע שוקם. תשתית הנחל הראתה אף היא הבדלים בין המקטע המוסדר למופר. במקטעים הטבעיים ובמקטע המופר התשתית הכילה חלוקים רבים, ואילו במקטע המוסדר התשתית חסרה את מרכיב החלוקים. בנוסף להשפעות הגיאומורפולוגיות נמצאו הבדלים אקולוגיים בין מקטעי המחקר. מדדי הדימיון בין חברות הצומח באתרים השונים היו גבוהים והעידו כי מדובר באותה חברת צומח לכל אורך הנחל, אם כי מאפייני החברה שונים בכל מקטע. המדדים האקולוגיים שנבדקו לא הראו עדיפות ברורה להסדרה או לשיקום טבעי.

תוצאות המחקר מלמדות כי לכרייה בנחלי אכזב ישנן השפעות גיאומורפולוגיות ארוכות טווח. הסדרת הנחל בתוואי רחב יצרה ערוצים בהם הזרימה רדודה מאוד ושטחים נרחבים בהם אין זרימה כלל ברוב האירועים, ולא מתרחשים בהם תהליכים נחליים. מבחינה זו נמצא כי התהליכים הטבעיים בנחל מביאים להחלמה טובה יותר של המערכת הגיאומורפולוגית, שכן רוב המאפיינים הגיאומורפולוגיים במקטע שלא הוסדר דומים לאלו שבמקטע הטבעי. מבחינה אקולוגית, ממצאי המחקר מעידים כי ישנם הבדלים ניכרים בין מאפייני חברת הצומח הטבעית בנחל לבין זו שבמקטעים שהופרו על-ידי כרייה. עם זאת, הממצאים אינם מאפשרים להעדיף הסדרה על פני שיקום טבעי, או להיפך. ללא קשר להיסטוריית ההפרה, נמצאו הבדלים בחברת הצומח בין אזורים רחבים בנחל לבין אזורים צרים. הבדלים אלו מלמדים כי ישנה חשיבות להסדרת נחלי אכזב בתוואי צר על מנת לאפשר מגוון בתי גידול רב יותר ובעקבותיו מגוון ועושר מינים גבוהים יותר.