סמינר מחלקתי - הרצאות מחקר - תואר שני

עינת רוט תרצה בנושא: "מעקב אחר שינויים בשימושי קרקע חקלאיים בתחום המגזר הכפרי  בשנים 1956-2008 (מקרה מבחן אזור השרון)"

כמות השטחים החקלאיים מצטמצמת לאורך השנים, בעיקר במרכז הארץ, באזורי הביקוש הגבוהים. הקרקע החקלאית נתפסת כעתודת קרקע לשימושי מגורים בשעת משבר. באין תכנון מוקדם השטח החקלאי משמש כעתודות קרקע לבנייה עקב חוסר אטרקטיביות כלכלית עבור חוכר הקרקע, ועקב חוסר בתכנון משני השומר על השטח החקלאי כפתוח. 

עבודה זו עוסקת בשינויים העוברים על קרקע חקלאית מבחינת אופן העיבוד, תפיסת השטח, והמעבר לבנוי במגזר הכפרי. המגזר הכפרי מהווה מקרה מיוחד כיוון שהחקלאי הבודד חוכר ישירות את הקרקע ממנהל מקרקעי ישראל. במקביל להיותו חלק מאגודה חקלאית, יש לו הזכות להתנהל מול מנהל מקרקעי ישראל באופן ישיר. הנחת המחקר לעבודה זו היא כי המדיניות התכנונית הקיימת לא מביאה לידי ביטוי את השינויים בביקוש ובאופן העיבוד בקרקע החקלאית, וכי אין מדיניות סדורה בנושא. כל בקשה לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית נבדקת לגופה. ההנחה היא כי קיים פער בין מוסדות התכנון ברמות שונות: תכנון בקנה מידה ארצי, תכנון בקנה מידה מקומי, לבין המתרחש בפועל בשטח.

מטרות המחקר מתמקדות בזיהוי הפער בין המדיניות למתרחש בפועל ע"י בדיקת תוכניות מאושרות בקנה מידה שונה, והשוואה לתוצאות המעקב אחר שינוי בקרקע חקלאית בפועל לאורך השנים, מתוך כוונה שזיהוי פערים אלו יתרמו לקביעת מדיניות חדשה רלוונטית לצורך הגנה על שטחים חקלאיים משמעותיים כשטח פתוח מטעמים סביבתיים וציבוריים.

בהרצאה אציג את תוצאות ניתוח הפער בין המדיניות לנעשה בשטח: בדיקת התוכניות הארציות ומקומיות, בהשוואה לתוצאות המעקב אחר שינויים בקרקע חקלאית לאורך השנים.

בדיקת התוכניות המקומיות התבצעה ע"י בדיקת תשריטים ותקנונים של תוכניות מאושרות בין השנים 1965 - 2008 . ויצירת מדד פעילות תכנון יישובית לשם השוואה בין היישובים. מעקב אחר שימושי קרקע חקלאים התבצע ע"י דיגיטציה של תצלומי אויר בשש נקודות זמן באמצעות תוכנת ממ"ג והשוואה ביניהם. 

השלב הבא הינו להציע מדיניות בנושא קרקע חקלאית בהתבסס על זיהוי האזורים הפגיעים, ואלו המועדים לשינוי ייעוד מתוך הבנת הצרכים בפועל, ובהתבסס על מסקנות מן ההשוואה הנ"ל. החידוש בגישה הוא שינוי מגישת תכנון הגנתית המתבצעת היום בה היוזמה לשינוי ייעוד מתבצעת ע"י היזם ולארגונים ירוקים נותר לנסות להתנגד לתכנית. בגישה זו מתעדפים מראש איזה מהשטחים יכולים להפוך לבינוי ופיתוח, ואלו חשוב שישמרו כפתוחים. מדיניות זו תתבסס על הגדרת מאפיינים מבוססי ממ"ג ליצירת קרקע חקלאית רב תפקודית.

שלומית ליפשיץ תרצה בנושא: "ציפורי הבר בחצר: סמן ביולוגי ואמצעי שמירה על הטבע העירוני"

המחקר מציע, שמיזם 'ספירת ציפורי בר בחצר בשיתוף ציבור', הכולל השתתפות תלמידים במסגרות חינוכיות מצד אחד ושתוף ומעורבות של ציבור רחב מצד שני, יכול לשמש כאמצעי להשגת היעדים של התכנית הלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי הן בתחום החינוך והן ככלי ממשקי שישמש לניטור ולהערכת המגוון הביולוגי בישובים. 

במחקר נשאלו שלוש שאלות. שתי השאלות הראשונות קשורות לממשק ולאפשרות של ניטור המערכת האקולוגית בעיר באמצעות ספירת ציפורים על ידי חובבים שאינם מומחים;  הראשונה חקרה את המהימנות של ספירת חובבים לא-מומחים  והשניה חקרה את הקשר שבין מרכיבי הגינות בעיר ומיני הציפורים המצויות בהן במטרה לבדוק את האפשרות שציפורים יכולות להיות ביואינדיקטור למגוון ביולוגי. השאלה השלישית חקרה את ההשפעה החינוכית של השתתפות במיזם ספירת ציפורי בר בחצר על  היבטים חינוכיים הקשורים לציפורים ולטבע אצל תלמידי כיתה ד'. 

בשאלת המהימנות של ספירת לא-מומחים  נמצא ש'מיזם ספירת ציפורי הבר בחצר' נותן אינדיקציה טובה על מידת הימצאותן של 80% מבין 15 ציפורי הסקר. 3 ציפורים מבין ה-15 נמצאו כקשות יותר לזיהוי עבור הלא-מומחים והן צופית, ירגזי  ובולבול.  

בשאלת הקשר בין מרכיבי גינות בעיר ומספר מיני ציפורי בר  נמצא שגינות שבהן זוהו הרבה מיני ציפורי-בר, אופיינו בכיסוי שיחים רב יותר, במיני שיחים ועצים רבים יותר ובכיסוי רב יותר של גינות פרחים ודשא לעומת הגינות שזוהו בהן מעט מיני ציפורים שבהן היה מרכיב גבוה יותר של בטון או אספלט ואנשים. בגינות עם מספר רב של  מיני ציפורים היו רובם שייכים למסתגלים העירוניים ואילו בגינות עם מעט מיני ציפורים היו רובם שייכים לנצלנים העירוניים. המחקר מאשר שמספר מיני הציפורים בגינה ומידת השתייכותן לציפורים המסתגלות או הנצלניות יכול להיות סמן למגוון הביולוגי. 

בשאלת  ההשפעה החינוכית של  ההשתתפות במיזם הספירה על היבטים חינוכיים הקשורים לציפורים וטבע  אצל תלמידי כיתות ד' נמצא שאצל התלמידים שהשתתפו במיזם הספירה חל שיפור בתחום הידע ובתחום ההתייחסות הרגשית, ביחס לתלמידים שלא השתתפו.

לסכום: מסקנות המחקר מוכיחות שמיזם 'ספירת ציפורי בר בחצר בשיתוף ציבור', יכול לשמש כאמצעי לשמירה על  המגוון הביולוגי הן ככלי ממשקי שישמש לניטור ולהערכת המגוון הביולוגי בישובים והן בחינוך.