המהפך של פריס - מה אפשר ללמוד מהדרך שבה פריס מגיבה למשבר האקלים?

כתבה מרתקת במגזין גלובס מתארת את המהפך שמובילה ראשת העיר. בכתבה, מסבירה ד"ר אורלי רונן מה אפשר לקחת מהיוזמות של פריס ומה דורש תשומת לב מיוחדת בערים שלנו

06 דצמבר 2019
המהפך של פריס - מה אפשר ללמוד מהדרך שבה פריס מגיבה למשבר האקלים?

 

עיריית פריס בראשות אן הידלגו מובילה שורה רחבה של יוזמות ברחבי העיר שמטרתן להתמודד עם מגמת ההתחממות, שכבר הכתה בעיר בגלי חום, ובו בזמן לשפר את חוויית העירונייות ואת הניידות לתושבים ולנצל בצורה טובה יותר משאבים קיימים בעיר.

 

כתבה נרחבת של שני אשכנזי בגלובס, מתארת את היוזמות שמובילה אן הידלגו ואת ההשפעה שלהן - החתירה להפוך לעיר ניטרלית פחמן המשתמשת באנרגיה מתחדשת בלבד, הסלילה של כ-1000 ק"מ של שבילי אופניים, סגירת רחובות לכלי רכב והפיכתם לרחובות להולכי רגל בלבד, התחבורה הציבורית המעולה וההפיכה של מרחבים מרוצפים בבתי ספר למרחבים ירוקים.

 

בעוד שתושבים רבים נהנים מהיוזמות, נהגי הרכב הפרטי נהנים פחות ומתנגדים ליוזמות, אך השימוש ברכב פרטי יורד וכתוצאה, חניונים רבים ברחבי העיר אינם נחוצים יותר. הם עוברים הסבה לחוות לגידול פטריות ועולש. התוצרת נמכרת בחנויות מכולת אורגניות סמוכות. התוצאה: גם שימוש חדש ויצירתי בחניונים הריקים וגם חסכון של שינוע מזון מרחוק ושל תנועת משאיות.

 

ד"ר אורלי רונן, מרצה בחוג ללימודי הסביבה וראש המעבדה לחדשנות ולקיימות עירונית, מסבירה כי אפשר לקחת דוגמאות רבות מהיוזמות של פריס וליישם אותם בערים שלנו. לדוגמה, פיתוח המרחבים הפתוחים במבני החינוך, שיוצר מרחב שהייה נוח ונעים ומגמות של בנייה ירוקה. בפריז פתוחים לתכנון ולעשייה מודולרית גמישה שמתפתחת ומשתנה תוך החלפה הדרגתית של אספלט ובטון בטבע עירוני. "אם מסתכלים על אסטרטגיות התמודדות עם שינויי אקלים - בראש סדר העדיפויות נמצאים פתרונות מבוססי טבע. איפה שאפשר, צריך לתת לו לעשות את שלו. זה מה שהפריזאים עושים עכשיו, ומשלבים הרבה היבטים של איכות חיים, כמו למשל תוכניות מזון בריא ומקיים בבתי הספר".

 

עיריות בישראל כדוגמת תל אביב וכפר סבא אכן מובילות יוזמות מרשימות דומות. עיריית תל-אביב כתבה את התוכנית הראשונה בישראל להיערכות לאתגרי האקלים ומפרסמת אותה בימים אלו. ד"ר רונן מעריכה שבעקבות תל אביב יפתחו ערים נוספות תכניות מערכתיות. 

 

מצד שני, בניגוד לפריז, לנו יש אתגר של השקיה ומים - אז לא תמיד פתרונות טבעיים יהיו קלים ליישום. לכן, יכול להיות שאנחנו נשתמש באמצעים חליפיים במקום קירות ירוקים לדוגמה. המגמה לגדל מזון באופן מקומי, מתפתחת לא רק בפריס אלא גם בתל אביב, בירושלים ובערים אחרות. גידול מקומי נרחב יכול לחסוך דלק ושינוע ולהצריך פחות משאיות הנכנסות לעיר.אולם בערים בישראל יש בעיה של מחירי מים כי בעיר אין מכסות של מחירי מים חקלאיים. "במקומות המעטים של החקלאות העירונית, הם צריכים לשלם ארנונה כמו תעשייה או משרדים. זו חקיקה שצריך לתקן. החקלאות של העיר לא תחליף את החקלאות, אבל היא תשלים אותה".

 

גם בפריס וגם בתל אביב, תושבים לא אהבו את צמצום החניה. ד"ר רונן מסבירה כי "זה צעד חשוב שדורש תעוזה. אפשר לצמצם תקני חניה, אבל צריך שתהיה חלופה. הבעיה היא שהחלופה היא לא עירונית אלא ממשלתית - בישראל עיר לא משפיעה כמעט על תחבורה ציבורית. אבל נושא שמשיק לזה ואפשר לטפל בו בקלות ברמה העירונית הוא תחנות האוטובוס. חלק גדול מתחנות האוטובוס בישראל הן מפגע חום". בנוסף, צריך לדאוג קודם כל לשבילי הליכה. כפר סבא יצרה רשת של שבילי הליכה שעוברת במרווחים שבין בתים. "את יכולה ללכת ממקום למקום בעיר בשבילים מוצלים ונעימים, שאינם חשופים לתחבורה ולזיהום אוויר. אפשר לייצר גרידים כאלה במקומות רבים בארץ. זה דורש חשיבה מחוץ לקופסא ותעוזה, אבל אלה לא דברים מורכבים או שדורשים תקציב רב".

 

קיראו את הכתבה המלאה בגלובס בקישור זה: המסלול הירוק של פריז: כך מתכוננת ראשת העירייה למשבר האקלים, ולא כל התושבים מרוצים

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive