מה משמעות ההתנתקות של קרחון ענק מיבשת אנטרקטיקה?

מדף קרח ענק שגודלו כשליש מגודלה של ישראל התנתק מאנטרקטיקה. מה מביא להתנתקות ברמה כזאת ומה המשמעות שלה?

30 יולי 2017
הבקע המתהווה במדף השלג באנטארקטיקה. צילום: NASA’s Earth Observatory

בקיע ארוך נתגלה באחד ממדפי הקרח הגדולים באנטארקטיקה - הרביעי בגודלו ביבשת העצומה. מדף קרח ענק שגודלו כשליש מגודלה של ישראל, עומקו כ-600 מטרים ומשקלו כטריליון טון מתנתק מאנטרקטיקה. זאת אינה הפעם הראשונה. ב-1995 וב-2002 כבר התנתקו מדפי קרח מהיבשת והפכו לקרחונים גדולים באוקיינוס, אבל מדף הקרח שנבקע מהיבשת בחודש זה הינו חריג בגודלו. כבר שנים שחוקרים עוקבים אחריו וצילומים של NASA הראו בקע הולך ומתפתח כבר בשלהי 2016. צילומי הלוויין החדשים, שהמחישו את השבר הגדול, עוררו עניין רב בקהילה המדעית ובתקשורת העולמית בשל קנה המידה החריג. מה מביא להתנתקות ברמה כזאת ומה המשמעות שלה?

 

מדפי הקרח הענקיים ביבשת אנטרקטיקה צפים על פני הים אך שומרים על חיבורם ליבשת הענקית בזכות האקלים הקר. עוביים מאות מטרים והם מאטים את הגלישה של קרחונים למימי האוקיינוס וכך גם עוזרים בשמירת האיזון של גובה פני הים. ההתנתקות לא מביאה לעליה מיידית בגובה פני האוקיינוס, כי מדף הקרח צף גם קודם לכן על פני הים אבל ההשלכות מרחיקות לכת בגלל שילוב של גורמים.

 

פרופ' קולין פרייס, ראש בית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, מסביר: כדי לנתק מדף קרח כזה מאנטארקטיקה נדרשת אנרגיה רבה, שיכולה להגיע מהתחממות של המים באוקיינוס, מתחת למדף. זה סימן נוסף לכך שכדור הארץ מתחמם.  אמנם הסכנה אינה מיידית כי מדף הקרח צף גם קודם לכן על פני הים אולם התנתקותו חושפת את מי הים הכהים לשמש. הקרחון הלבן  ומי הים הכהים קולטים בצורה שונה את קרינת השמש, תופעה הידועה בשם אלבדו. במקום להחזיר את קרני השמש, האוקיינוס סופג חלק ניכר מהם, וטמפרטורת המים עולה. הדבר יכול להגביר את קצב ההמסה של קרחונים ולהוביל בהדרגה לעליית פני הים. לשינוי הזה יכולה להיות גם השפעה על ההתחממות הגלובלית. כבר כיום רואים עלייה של פני הים במקומות כמו מיאמי. עד סוף המאה, תתכן עליה של כמטר בגובה פני הים והם יציפו איים ושטחים במדינות כמו האיים המלדיביים ובנגלהדש וגם ערי חוף קרובות לנו כמו אלכסנדריה. אם לא נעצור את התהליך, הוא יגרום לנטישה המונית של פליטים.

 

כאשר מדף הקרח מתנתק מהיבשה ומתרחק לתוך הים, הוא נשבר עם הזמן לקרחונים יותר קטנים. אפילו אם זה נשבר למאות קרחונים קטנים, עדיין כל אחד הוא מאוד גדול. וזה סכנה לספינות באזור. נכון שאין ממש השפעה על מפלס הים, מכיוון שמדף הקרח צף גם קודם לכן מעל הים, כמו הקרח בתוך כוס השתייה שלנו. אבל צריך לזכור שמדפי הקרח לאורך חופי אנטארקטיקה הם סוג של מגן שעוצר את הקרחונים הנוטים להתקדם ולגלוש לתוך הים.   אם הקרחונים נעים בתנועה מואצת לתוך הים, אז זה יכול להשפיע על מפלס הים בכל העולם.

 

יבשת אנטרקטיקה מכוסה כיום בכארבעה קילומטרים של קרח, גרינלנד מכוסה ב־5.2 קילומ­ טרים. המסה של כמות הקרח האדירה תעלה את מפלס המים בעולם בכ-70 מטרים ותציף ערי חוף ושטחים גדולים בכל העולם. כאשר אנו לא פועלים להקטין את הגורמים המשפיעים על ההתחממות הגלובלית כפי שהוסכם כבר בהסכם פריס לפני כשנה, אנו עושים ניסוי הרפתקני בכדור הארץ. ולא צריך להזכיר - יש לנו רק כדור ארץ אחד ואם תהליכי השינוי יצאו משליטה התוצאות יהיו הרסניות בקנה מידה גלובלי.

 

כתבה בעיתון מעריב על התנתקות הקרחון

 

ראיון בתכנית הלילה בערוץ 2 עם פרופ' קולין פרייס

 

כתבה בחדשות ערוץ 10 

 

מקור התמונה:  NASA Earth Observatory

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>