מחקרים

מטרת מחקר זה הינה לבחון את השפעת עושר מיני הצומח והמבנה המרחבי של גינות עירוניות על עושר, מגוון ומבנה חברת הציפורים המבקרות בהן במהלך עונות השנה.

לצורך המחקר נבחרו חורשות צפופות עם מעט מיני עצים, גינות המכילות דשא ועצים פזורים, גינות המכילות דשא, עצים וגם שיחים וגינות דומות לחורש טבעי המכילות עצים ממינים רבים וביניהם שיחים ממינים רבים. הגינות נדגמו פעם בחודש בחורף ובקיץ, ופעמיים בחודש בעונות הנדידה, אביב וסתיו, החל מינואר 2008 ועד מאי 2009. עושר מיני הציפורים הוערך על ידי עקומת rarefaction, ומדד Shannon למגוון מיני הציפורים חושב לכל נקודת תצפית.

נמצא כי המשתנים הסביבתיים משפיעים באופן מובהק על נוכחות מיני הציפורים בגינות. נראה כי מרחבי דשא פתוחים משמשים מעט מיני ציפורים, חלק ניכר מהם מינים זרים או מלווי אדם כמו מיינה מצויה ועורב אפור. לעומת זאת,  אזורי הגבול בין דשא לשיחים משמשים מינים רבים הניזונים מחרקים שהם צדים בדשא אך זקוקים למחסה קרוב. בין מינים אלו סבכיים שונים, שחרור, אדום חזה ובולבול.

הנתונים שנאספו במחקר זה יכולים לשמש בסיס לתכנון גינות שתמשוכנה מיני ציפורים רבות.

מודל נומרי של אירוסולי מלח ים (SSA-Sea Salt Aerosols), הורץ מעל אזור הים התיכון והושווה למדידות שנלקחו מתחנות ניטור בחמישה מקומות. ההשוואה בין תחזיות המודל לתחנות הניטור מראה כי המודל מספק תוצאות ריאליות של ריכוז אירוסולים של מלח ים.  

מצאנו כי שיטת המדידה, של תחנות ניטור הממוקמות מעל היבשה, יכולה ליצור פערים בין תחזיות המודל למדידות. בקיץ, המודל מעריך את ריכוז האירוסולים בהערכת חסר (underestimation) ואילו בחורף, הוא מעריך את ריכוז האירוסולים בהערכת יתר (overestimation). על-מנת לבצע השוואה כמותית בין תוצאות המודל לבין המדידות, המקום האידיאלי לבצע השוואה הוא בים הפתוח.  

בנוסף השווינו בין תוצאות המודל DREAM-Salt לבין המודל האטמוספרי GOCART של נאס"א. מודל זה מחשב את העובי האופטי של מלח ים באטמוספירה. מתוצאות ההשוואה עולה כי קיימת קורלציה גבוהה של 0.89 בממוצע מעל הים התיכון בשלושה מקומות שונים.

האם מנהיגי העתיד העסקיים בישראל חושבים על הסביבה? האם הם מודעים לאחריות המגזר העסקי כלפי כדור הארץ ומשאביו הפוחתים? היכן נמצאים השיקולים הסביבתיים בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם? האם ישנו מקום לאתיקה סביבתית בעבודה העסקית? אלה הן שאלות קריטיות הנשאלות במסגרת מחקר חדש בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שעורך ויטלי ויינבלט, תלמיד לתואר שני, בהנחייתם של פרופ' דן רבינוביץ' מהפקולטה למדעי החברה וד"ר יצחק ספורטה מהפקולטה לניהול.

ויטלי, בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הוא אחד מהתלמידים הראשונים לתואר שני בביה"ס ללימודי הסביבה. "בית הספר ללימודי הסביבה הוא הפלטפורמה המושלמת למטרות המקצועיות שלי", אומר החוקר הצעיר. "אני מקווה למלא תפקיד חשוב בהצגת אחריות ארגונית בהתאם לרעיונות פילוסופיים כמו 'השורה התחתונה המשולשת': אנשים, כדור הארץ ורווחים לקהילה העסקית בישראל. באמצעות ביה"ס ללימודי הסביבה הצלחתי לבנות תוכנית לתואר שני שמשרתת בצורה מצויינת את השאיפות והרעיונות שלי".

תוכנית הלימודים הרב-תחומית של ויטלי, שנבנתה בקפידה בתמיכת צוות בית הספר, משלבת לימודי סביבה ואקו-פילוסופיה עם מבחר קורסים לתואר שני (אתיקה עסקית, תיאורית קבלת החלטות, תיאוריה ארגונית ועסקים והסביבה) מבית הספר למנהל עסקים ע"ש לאון רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. התזה שלו, המתייחסת לנושא הקריטי של מודעות סביבתית בקרב סטודנטים לתואר שני בבית הספר הגדול והמשפיע ביותר למנהל עסקים בארץ, משלימה את התמהיל האקדמי הזה באמצעות מתודולוגיות תצפית אנתרופולוגיות שלמד במסגרת התואר הראשון שלו.

בתור התחלה, במסגרת קורס החובה לאתיקה עסקית, ויטאלי חילק לכל הסטודנטים בשנה הראשונה ללימודי התואר השני שאלון על מודעות סביבתית.

חלקו הראשון של השאלון הכיל שאלות כלליות לגבי הידע של המשיב, גישתו ומחוייבותו האישית לנושאי סביבה. לאחר ניתוח סטטיסטי, השאלונים הראו כמותית שמודעותם של סטודנטים לתואר שני בלימודי סביבה גבוהה מזו של הציבור הכללי בישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בסקר ISSP (International Social Survey Program) משנת 2000.

חלקו השני של הסקר היה איכותני, ובו ניתנה לסטודנטים דילמה ניהולית הקשורה לסביבה, והם נשאלו כיצד היו מטפלים במצב עדין מסוים, בתור מנהלי מפעל. כמחצית המשיבים בחרו תשובה המראה אחריות סביבתית. יחד עם זאת, רק כ-20% מהם הצליחו לתמוך בהחלטתם באמצעות פילוסופיה אקולוגית מוצקה ו/או הסבר עסקי רחב יותר. "ממצא זה מעיד על הצורך להרחבה ולשיפור היסודות התפיסתיים שתוכנית ה-MBA מציעה בנושא קיימות עסקית", אומר ויטלי.

בחלק אחר של התזה, הוא מנסה לגלות כיצד בנוי רעיון איכות הסביבה מבחינה סמיולוגית, ואיך הוא מטופל בכיתות ה-MBA. כאן החוקר יישם את השיטה האנתרופולוגית של תצפית השתתפותית בשיעורים בהם למד בבית הספר למנהל עסקים. "למדתי הרבה מאוד מתצפית ומהקשבה לאינטראקציות ולהתנהגות, ומתצפית על תרבות השיעור", הוא מסביר. "תהליך ההוראה עצמו ממלא תפקיד חשוב בסוציאליזציה של הסטודנטים על ידי שינוי, הרחבה או הצרה של המשמעות המיוחסת לרעיונות ספציפיים. למעשה, עצם הכללת ו/או הוצאת רעיונות סביבתיים מסויימים מחומרי הלימודים וממטלות הסטודנטים כבר חושפת הרבה מאוד. בעזרת תצפית בגורמים אלה וניתוחם, הצלחתי לזהות רעיונות וגישות הקשורים לסביבה הטבעית. אלה הם הרעיונות והגישות שתוכניות הלימוד היום שמות בארגז הכלים של מנהלי העתיד".

המחקר של ויטלי ויינבלט הוא פרויקט המחקר הראשון בישראל שמתייחס לאתגר של חינוך מנהלים עתידיים לכלול פרמטרים אקולוגיים-אתיים בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם. עבודתו החלוצית מלווה גם בחזון מלא השראה: "אני מקווה שהמחקר שלי יוביל לפתיחת שדה מחקר חדש ויזרז את יישום הפרמטרים האתיים האיכותניים בקבלת ההחלטות בארגונים, המנוהלת כיום בהתאם לשיקולים כלכליים וסטטיסטיים", מסכם ויטלי, שמצפה לקריירה דינמית, ומתכנן לפרסם את הרעיונות החדשניים שלו בקרב הקהילה העסקית בישראל.

במצב משק המים בישראל מוצע להשתמש בקולחים לצורך שיקום נחלים. בשל רגישות מאכלסי המים איכות הקולחים הנדרשת לשיקום נחלים היא גבוהה ביחס לשימושים אחרים ולכן הם נדרשים לעבור טיפול מתקדם.

המחקר הנוכחי בוחן את היבט איבוד המים בשיטת האגנים הירוקים (Constructed wetlands) המאפשרת ליטוש קולחים באופן ידידותי לסביבה. בשיטת זו מוזרמים הקולחים המטופלים דרך בריכות עם מצע אבני בהם שתולים צמחי מים. תוך המעבר בבריכות חלים תהליכים פיסיקלים, כימיים וביולוגים המרחיקים מזהמים מהקולחים. התהליך מלווה באיבוד מים באוופוטרנספירציה הכולל איבוד מפני שטח הבריכות (התאדות) וע"י הצמחים בתהליך דיות. בתנאי אקלים ים תיכוני, בהם מים מהווים גורם מגביל, כדוגמת ישראל, יש חשיבות להערכה של שיעור איבוד המים ע"י הצמחייה באגנים הירוקים. מאחר והקולחים מיועדים לשימוש חוזר כולל בחקלאות יש חשיבות לבחון האם מלווה תהליך האוופוטרנספירציה בעליה משמעותית במליחות הקולחים. עד כה עניין זה לא נבחן בישראל והמידע בעולם מוגבל ביותר.

הניסויים בוצעו באביב ובקיץ באתר השפד"ן בו שוררים תנאים אופייניים של מישור החוף המרכזי. נבחן שיעור איבוד המים באוופוטרנספירציה במיני צמחים שונים המשמשים באגנים ירוקים וכן נבחן שעור איבוד המים אל מול תנאי מזג אוויר בחודשי הקיץ.  ממצאי המחקר הנוכחי תואמים את הידוע ממחקרים נוספים שאיבוד המים באוופוטרנספירציה מושפע באופן מובהק מתנאי מזג האוויר. מרכיבי מזג האוויר שנמצאו דומיננטיים בהשפעתם על שיעור איבוד המים היו קרינה, טמפרטורה, לחות יחסית ועוצמת הרוח, המסבירים כ 70- 74% מהשינוי באיבוד המים. בתנאי צל שיעור איבוד המים פחת באופן משמעותי בהשוואה לתנאים טבעיים. לא נמצאה הפחתה משמעותית באיבוד המים בתנאי הגנה מרוח, ככל הנראה עקב עליית הטמפרטורה. 

המידע בעולם על איבוד מים באגנים ירוקים מלאכותיים מוגבל ביותר. בחינת איבוד המים באגנים ירוקים במיכלים אפשרה לבחון את הדינמיקה היממית של איבוד המים. איבוד המים בנוכחות ובהעדר צמחיה במערכת המיכלים בזרימה מראה דינאמיקה יממית מובהקת. במחקר הנוכחי ובמחקרים אחרים נמצא איבוד מים שלילי בשעות הלילה והבוקר המוקדמות, ככל הנראה כתוצאה מתוספת מים מהתהוות טל. הממצאים מצביעים על הבדל בשיעור איבוד המים בין הצמחים השונים שנבדקו. איבוד המים הגבוה ביותר נמצא באגמון הכדורים, קאנה הודית, גומא מזן הספן וקנה מצוי, לעומת ייחורי אשל הפרקים, מלוח רגלני וסמר מחוייץ. בצמח נתון הפחתת הביומאסה (ע"י קצירה) מקטינה את שיעור איבוד המים. לנוכח הממצאים, איבוד המים באוופוטרנספירציה באגנים ירוקים מלאכותיים בזרימה תת-קרקעית נמוך יחסית ואינו אמור להוות גורם מגביל בהחלטה לשימוש בשיטה זו לטיפול בקולחים בתנאי מישור החוף בישראל. מעבר לכך, על פי ממצאי המחקר אנו מציעים לראשונה הצללה של בריכות האגנים, שיכולה להפחית את שיעור איבוד המים עד כדי מחצית. 

נושא נוסף בעל חשיבות לניצול החוזר של הקולחים, בעיקר לצרכי חקלאות, הוא המלחת הקולחים באגנים ירוקים כתוצאה מאוופוטרנספירציה. הממצאים מראים כי בדומה לאיבוד המים גם מליחות הקולחים היוצאים משתנה בדינאמיקה יממית. המליחות עולה במהלך היום, עם שיא בשעות אחר הצהריים ויורדת חזרה בלילה. על פי נתוני המחקר הנוכחי בשפד"ן ליטוש קולחים באגנים ירוקים מעלה את המליחות במידה מוגבלת. מליחות זו לא אמורה לשנות באופן משמעותי את הגידולים שיושקו בקולחים אלו. מאידך, אין להתעלם מהעובדה שקצב המלחת הקרקע המושקית בקולחי אגנים ירוקים יגדל בהתאם. בהתחשב בגידול חלקם של מים מותפלים במשק המים בישראל, שיקול המליחות צפוי לפחות בעתיד.

לסיכום, על פי מחקר זה, איבוד המים באוופוטרנספירציה והמלחתם במערכות אגנים ירוקים במישור החוף בישראל אינם אמורים להוות גורם מגביל לשימוש בשיטה זו לטיפול בקולחים. במידה ויש צורך לצמצם את איבוד המים, ניתן לתכנן מערכת ללא צמחים או לחילופין להצל על המערכת. ראוי לבחון איבוד מים והמלחתם במערכות אגנים ירוקים גם בתנאי אקלים נוספים בישראל (למשל, אזורים ארידים בערבה), בהם איבוד המים והמלחתם צפויים להיות מוגברים.