קמפוסים ירוקים - סיכום ימי העיון וביקורו של פרופ' דיויד אור

בסיום החלק הראשון של הסמסטר הנוכחי, רגע לפני היציאה לחופשת חג הפסח, ביקר פרופ' דיוויד אור מאוברלין קולג' בישראל והיה אורח בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר

10 אפריל 2014

דיוויד אור הוא מחלוצי החוקרים וההוגים העולמיים בתחום החינוך הסביבתי והעיצוב האקולוגי. עבודתו הייתה פורצת דרך וטבעה תפיסות ותובנות רבות שהפכו לאבני דרך ותרמו רבות לעבודתם של חוקרים ושל מתכננים ברחבי העולם. הוא כתב 7 ספרים. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, הקים את בית הספר החדשני ללימודי הסביבה באוברלין קולג' באוהיו ואת הבניין הייחודי של בית הספר, שהפך למודל מעורר השראה.

 

פרופ' אור הופיע ביום שני והרצה בסמינר המחלקתי של בית הספר. בסמינר מתכנסים מדי שבוע כל הסטודנטים הלומדים בבית הספר, המרצים והסגל, מתפנים לשעה קלה מעבודות המחקר, התזה והקורסים ומקשיבים להצגה של מחקרים בתחומי הסביבה, עבודות תזה של סטודנטים בבית הספר והרצאות של מבקרים מובילים מהאקדמיה או התעשיה מרחבי העולם.

 

מפגש הסמינר נפתח בטקס מרגש בו הוענק פרס הלימודים ע"ש אפרת פומפס ז"ל, המוענק מזה שנה, בתחום בנייה ירוקה וקיימות עירונית, ללירון דן על עבודתה בנושא צמצום האנרגיה האצורה של חומרי בנייה: בחירת חומרים לאופטימיזציה עסקית וסביבתית.

 

לאחר טקס הענקת הפרס ללירון, דיבר פרופ' דיוויד אור. בהרצאתו, Hope Is an Imperative, הציג את תופעת "הברבור השחור" של תופעות אקלימיות פתאומיות ולא צפויות, את התהליכים שמתרחשים בעולם התעשייתי והדרכים שבהם סטו מהתפיסות התרבותיות שהנחו את האנושות דורות רבים וחסמו את ההבנה שלנו על הסביבה, על הדרך שבה העולם עובד כמערכת פיזית שלמה ואפילו את הבנתנו על מהות החיים עצמם. שורה של התפתחויות וטעויות תכנון ופיתוח שיטתיות הובילו אל סף משבר גלובלי. פרופ' אור הציג נתונים ודוגמאות רבות למשברים, לחוסר היעילות ולבזבוז שבשיטות השימוש באנרגיה, ייצור מזון ושינוע מוצרים. ובמענה לכך, הציג גם הזדמנויות ופתרונות למשברים ולתופעות ה"הברבור השחור". דוגמה מוחשית במיוחד שהמחישה את היכולת לבצע שינוי גדול לטובה היא זו של העיר צ'טנוגה בטנסי, שהייתה עיר תעשייתית עם רמות זיהום גבוהות ושסבלה מנטישת אוכלוסיה ודעיכה שיטתית. אולם תודות לחזון ולפעילות הנמרצת של דיוויד קרוקט ולשיתוף הפעולה בתכנון מחודש ויישום פתרונות של "עיר ירוקה" התהפכה המגמה והעיר נהנית כיום מרנסנס מחודש ומחזרה משמעותית של אוכלוסיה ושל פעילות כלכלית לעיר. המסר הוא פשוט וישיר: "מישהו חייב להפשיל את השרוולים ולהוביל את המהלכים לשנות את המגמה ולהפוך ערים מזהמות לערים ירוקות. זה אפשרי בהחלט וברגע שעושים זאת, אפשר להשיג תוצאות פנומנליות, להחיות ערים ולהניע צמיחה חברתית וכלכלית"

 

פרופ' אור הציג גם את תהליך החשיבה והתכנון שקדם להקמת בניין בית הספר ללימודי הסביבה באוברלין קולג' ושם דגש מיוחד על השיתוף והמעורבות של סטודנטים לכל אורך הדרך בתהליך ועל היוזמות והרעיונות של סטודנטים שיושמו בבית הספר.

 

למחרת התקיימה בבית הספר סדנה בנושא "בניינים מלמדים וקמפוסים מקיימים" בשיתוף עם מרכז השל לקיימות. הסדנה נפתחה בסיור בבניין החדש של בית הספר שבנייתו הולכת ונשלמת בקצב מהיר. חברי פורום קמפוס ירוק ומשתתפים בסדנה קיבלו הסברים על תהליך התכנון של הבניין בהתאמה לתנאי הסביבה כמו מסלול השמש בעונות שונות וכיווני הרוח, מערכות המיזוג הפסיבי, המים, וחומרי הבנייה האקולוגיים. הם שמעו על החסכון המשמעותי והשיפור באיכות ובתפוקה שבניין "ירוק" ויעיל כמו הבניין החדש של בית ספר פורטר מקנה וביקרו בקומות הבניין, חדרי הלימודים והגג הירוק כדי להתרשם באופן ישיר. הסיור עורר עניין רב ושאלות רבות. המבקרים רצו להמשיך את הסיור וללמוד יותר על הבניין והעדיפו להאריך את הסיור על חשבון זמן ההפסקה שתוכננה לאחריו. אולם בשעה 13:00 התכנסו כולם באולם ע"ש דרכליס להמשך הסדנה.

 

לאחר מכן התקיים יום עיון פתוח בנושא אדריכלות מקיימת של קמפוסים ומבנים אקדמיים, בהשתתפות פרופ' דיויד אור ואדריכלים שיצרו קמפוסים ומבנים חדשים בתפיסה של אדריכלות אקולוגית ומקיימת בישראל. יום העיון נערך במסגרת פעילות המיזם המשותף להטמעת תחום הבנייה הירוקה באקדמיה, ובשיתוף בין בית ספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב והמשרד להגנת הסביבה. ליום העיון נרשמו מספר רב של אורחים, רבים מהם אדריכלים מתחומים שונים.

 

גם יום עיון זה התחיל בסיור בבניין החדש. המשתתפים הרבים פגשו בטיילת המדע, שעולה מתחנת רכבת האוניברסיטה לבניין החדש של בית הספר ללימודי הסביבה. ברחבת התצפית שליד הבניין, על רקע פנורמה רחבה של תל אביב, רמת גן ושל נתיבי איילון העוברים למרגלות הגבעה, קיבלו המשתתפים הסבר על תכנון המבנה בהתאמה לתנאי הסביבה ועל בחירת המיקום הקפדנית, על השימוש בתאורה ואוורור טבעיים כדי להשיג חסכון אנרגטי גבוה ותנאים נוחים בתוך הבניין. הוכח זה מכבר שבנינים "נושמים", הבנויים בהרמוניה עם הסביבה שבה הם נמצאים, כדוגמת בניין בית ספר פורטר, משפרים מאוד את ההרגשה ותחושת הנוחות של השוהים בבניין, דבר שבא לידי ביטוי בהורדת תחושה של עייפות, שיפור בתפוקה וצמצום ימי מחלה. בנוסף תוכנן הבניין כך שנחסם הרעש העולה מנתיבי התחבורה. המשתתפים בסיור ביקרו גם באגני המים הנמצאים בשלבים אחרונים של בנייה ובגינת הצמחיה שכבר שתולה על הגג הירוק וקיבלו הסבר על מערכות השבת וטיהור המים המשמשים להשקיה. עניין רב עוררו מבנה הקפסולה הצפה וחדרי ההרצאות ונשאלו שאלות רבות לגבי המיזוג הטבעי, תוך שימוש ברוח ובמערכת התרמו-סולארית לשמירה על רמות טמפרטורה ולחות קבועות ולגבי השימוש בחומרי בנייה "ירוקה" כמו במבוק, שעם ופסולת בניין ממוחזרת.

 

לאחר הסיור התאספו המשתתפים באולם כס המשפט רחב הידיים לסדרת הרצאות והצגות של פרויקטים חדשניים של מבני חינוך ואקדמיה השמים דגש על תכנון יעיל המשתלב בסביבה ואדריכלות אקולוגית. שגית פורת, מנהלת המכון לעסקים, סביבה וחברה, הנחתה את יום העיון והציגה את המיזם המשותף להטמעת תחום הבנייה הירוקה באקדמיה. ד"ר אריה נשר הציג את בית הספר ללימודי הסביבה ואת עשרות המחקרים האינטרדיסציפלינריים שנערכים בו בתחומי בניה ירוקה וקיימות עירונית ואדר' יהונתן אלעזר, הממונה על בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, הציג את מגוון הפעילויות שעושה המשרד לפיתוח וקידום אדריכלות ירוקה, ואת פעילויות ההדרכה והמיזם המשותף עם המועצה לבנייה ירוקה ובית הספר.  

 

אחריהם דיברו ד"ר אדר' נועם אוסטרליץ ואדר' היידי ארד שהציגו את תערוכת האדריכלים "מחשבות ירוקות" שנפתחה בבית האדריכל, ליד נמל יפו. נועם דיבר על חשיבות השיח האדריכלי ועל כך שפרוייקטים רבים כבר נבנו בארץ בשיטות של אדריכלות ירוקה ואדריכלות בת קיימא. רבים פעילים בתחומים אלו בארץ אבל הקשר ביניהם מועט ורבים מהפרוייקטים המרשימים לא מוכרים לציבור הרחב וגם לקהל המקצועי. המיזם המשותף, השיח האדריכלי כדוגמת יום עיון מיוחד זה והתערוכה בבית האדריכל, כולם באים ליצור את השיתוף הזה, ולקדם שיח פתוח ופרשני, שהולך ומתפתח - עשיר בדעות, אי הסכמות ורעיונות חדשים.

 

בשלב זה הוצגו דוגמאות מאירות עיניים לפרויקטים חדשניים של מבני חינוך ואקדמיה, על ידי האדריכלים שתכננו ויצרו אותם, כולל המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה בקמפוס שדה בוקר (אדר' רמי גיל), המרכז למדעי המח באוניברסיטה העברית (אדר' יובל בר ואדר' גלית שיפמן-נתן), הקמפוס החדש של סמינר הקיבוצים (אדר' מיכל קימל אשכולות ואדר' מורן פלמוני) וקמפוס שדות חינוך וקהילה ברמת אפעל (אדר' תאה קיסלוב ובועז קיי).

 

את יום העיון חתמה הרצאתו של פרופ' דיויד אור שפתח בהצגה של שורת אירועי "ברבור שחור" שההסתברות להתרחשותם נמוכה מאוד אבל ברגע שקרו, אי אפשר היה לחזות את התוצאות שלהם ואת ההשפעה הנרחבת, כמו האסון בפוקושימה, ואת האתגר הגדול שהם מציבים בפנינו. ההתחממות הגלובלית היא תהליך שנצפה בעקביות וברור היום שהטמפרטורות ימשיכו לעלות. גזי החממה שאנו פולטים היום יכולים להשפיע בקנה מידה רחב שקשה יהיה לתקן מאוחר יותר, כולל השפעות גאוגרפיות, חברתיות ופוליטיות נרחבות. הצורך לייצב את התהליך הוא קריטי ולבנייה יש חלק מהותי בו. כדברי וינסטון צ'רציל שאמר " אנחנו מעצבים את הבניינים שלנו, ולאחר מכן הם מעצבים אותנו"..

 

דייויד אור הציג את תהליך התכנון וההתפתחות של מבנה בית הספר ללימודי הסביבה באוברלין קולג', את שיתופי הפעולה ותהליכי החשיבה, את ההתמודדות והפתרונות שנהגו בדרך ואת התוצאות שהושגו. בעקבות ההצלחה הגדולה של המבנה בקמפוס ממשיכה עבודה על פרויקט גדול יותר ברמת העיר - Oberlin Project, שהוצג בפירוט בהרצאה.

 

סיכום האירועים נכתב ע"י אביגדור שרון.

צילום: גב' מאיה אלוני שפיר.

 
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive