פאונת הטפילים במיני דגים פולשים ומקומיים במזרח הים התיכון, הנתון תחת השפעת השינוי האקלימי

אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים ביותר על מזרח הים התיכון בעשורים האחרונים, הינו פלישתם המסיבית של מינים טרופיים ים סופיים אשר חצו דרכם דרך תעלת סואץ. למרות המחקרים הרבים שנערכו בנושא, עדיין קיים ידע מועט יחסית על תפקיד הטפילים בזירה זו.  

במחקר, נבדקה שכיחותם ותפוצתם של טפילים רב תאיים(Metazoa)   ב- 20 מיני דגים פולשים ומקומיים לאורך חופי ישראל וטורקיה. קבוצות הטפילים הנפוצות ביותר היו הנמטודה ( 25.5%) והצסטודה (18.7%), המונוגיניאה (15.3%) והדיגניאה (11.9%) היו נפוצות פחות והקופפודה, איזופודה ואקנטוצפלה היוו את הקבוצות הכי פחות נפוצות (7.3%, 4.5% ו- 0.5% בהתאמה).

נפיצות ההדבקה של כל קבוצות הטפילים שהדביקו את המינים המקומיים הייתה כמעט זהה לזו של המינים המהגרים (65.6% ו- 61.3% בהתאמה). מעט במפתיע, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטי בין שכיחות ההטפלה בטפילים מקבוצת הדיגניאה במאכסנים פולשים ( 13.1% ) לעומת מאכסנים מקומיים (8.1% ). בסך הכל, נרשמו רמות שכיחות הדבקה גבוהות יותר בדגימות שנאספו מחופי ישראל לעומת אלה שנאספו בטורקיה (67.4% לעומת 52.7% בהתאמה). הבדל זה עשוי להיות תוצאה של טמפרטורת המים הגבוהות יותר בחופי הארץ, אשר עשויה להגביר את שרידות השלבים המדביקים ולהאיץ את שיעורי התפתחות הטפיל. 

במחקר זה התגלה סוג חדש של מיקרוספורידיה אשר מהווה מקרה ראשון בדגי סחוס, סוג זה תואר כ- Dasyatispora  והמין בשם: Dasyatispora levantina Gen. et sp. Nov.

המידע העומד לרשותינו כיום מצביע על כך שישנו "שחרור"  או הפחתה של טפילים רב תאיים ממיני הדגים המהגרים בסביבתה הים תיכונית החדשה והצלחתם בה לא בהכרח קשורה להיבטים הפרזיטולוגיים של תהליך ההגירה.