התאמת מיני צמחים לגגות ירוקים בישראל

הסטודנטית: אורנה שוויצר

מנחים: פרופ' יואב וייזל (ז"ל) ופרופ' אביתר אראל

בעתיד הלא רחוק, כאשר נמריא מנמל התעופה בן גוריון או ננחת בו, נוכל לצפות מבעד לחלון במראה חדש: בין הגגות המוכרים, שחורים, אפורים ואדומים, יצוצו עוד ועוד "גגות ירוקים" מסקרנים ומושכי עין. גגות שיכוסו בשכבה עבה של צמחים ירוקי-עד.
כך, בכל אופן, צופה ומקווה אורנה שווייצר, סטודנטית לתואר שני בביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. "הגגות הירוקים נבחנו במקומות רבים בעולם, והוכח כי הם מצמצמים באופן משמעותי את צריכת האנרגיה של הבניין," היא מסבירה. אך האם הם מתאימים לתנאי הסביבה הייחודיים של ארצנו? אורנה החליטה לחקור את הסוגיה.

 

עבודת המחקר של אורנה יצאה לדרך, בהנחייתם של פרופ' יואב ויזל  ז"ל מהמחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת תל אביב ופרופ' אביתר אראל מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מאחר ולא היה באפשרותה להתקין גגות חדשים  על בניינים של ממש, בנתה אורנה חמש  קוביות בגודל 1X1X1 מטר,  ויצרה בתוכן תנאים המחקים תנאי מגורים במבנה רגיל.

 

בשלב הבא בחרה אורנה בארבעה סוגי צמחים שמתפרסים על הקרקע, ומשגשגים בתנאי האקלים הישראלי, ושתלה כל אחד מהם על המשטח העליון של אחת הקוביות.  קוביה אחת מהחמש  נותרה ללא צמחיה, וכוסתה אך ורק בשכבת אדמה . היא הציבה את הקוביות בחוץ, ועקבה אחר הטמפרטורות המשתנות בחללים הפנימיים של   'הבניינים' המאולתרים . על פי הצפי, הצמחים שנשתלו על 'הגגות' אמורים היו ליצור בקוביותיהם תנאים חמימים בחורף וקרירים בקיץ – זאת בהשוואה לקוביה שנותרה חשופה מצמחיה. כמו כן ביקשה החוקרת להשוות בין הצמחים השונים, ולקבוע אילו מהם מתאימים ויעילים יותר בתנאי האקלים הישראלי.

 

בתום מעקב של שנה וחצי נרשמו התוצאות: ביצועיהם של 'הגגות' הירוקים היו טובים לעין ערוך מאלה של 'הגג' נטול הצמחיה – פער שהתבטא במספר מעלות, בעיקר בחודשי הקיץ הלוהטים. העשב שקירר את החלל הפנימי בצורה היעילה ביותר היה עשב הקיקויו, ולמקום השני, בהפרש קטן, הגיעה אפטניה לבובה  (Aptenia cordifolia). שני הצמחים האחרים, שנבחרו בשל עמידותם הגבוהה למים מלוחים, גילו כושר בידוד נמוך יותר.

 

עם זאת, על אף יעילותו המוכחת, מתברר שעשב הקיקויו אינו הבחירה המומלצת לגגות ירוקים בישראל. "ראשית," אומרת אורנה, "מדובר בסוג של דשא, הדורש עבודת תחזוקה מרובה, דישון וכיסוח תקופתי. שנית, הקיקויו זקוק לכמות גדולה של מים, ולכן אינו מתאים לארצנו הצמאה והמתייבשת. האפטניה, לעומתו, דורשת רק מעט טיפול ומעט מים." מסקנתו הסופית של המחקר היא, אם כן, שאפטניה לבובה היא הצמח המתאים ביותר לגגות ירוקים בישראל. דיירי בניין שגגו מכוסה בצמח זה ייהנו בקיץ מטמפרטורה נמוכה בשלוש מעלות צלסיוס מזו השוררת בבניין רגיל.  זהו הפרש משמעותי שניתן בהחלט לחוש בו, ואשר יצמצם באופן ניכר את צריכת האנרגיה של המבנה.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>