ספיחה של אנטיביוטיקות מקבוצות טטרציקלין וסולפונאמיד למונטמורילוניט

שאריות תרופתיות כדוגמת אנטיביוטיקות עשויות להימצא בסביבה כתוצאה משימוש בבוצה ובקולחים לצרכים חקלאיים שונים. הימצאות אנטיביוטיקות בסביבה עשויה להביא להצטברותם בתת הקרקע דבר שעלול להוביל להתפתחות עמידות חיידקים בקרקע לחילופין, אנטיביוטיקות שלא יצטברו בקרקע יחלחלו וימצאו בסופו של דבר במי התהום.

התנהגות שאריות תרופותיות בסביבה מוכתב ע"י מספר פרמטרים פיסיקו- כימיים המאפיינים כל תרופה ותרופה. המחקר הנוכחי עסק בהערכת קיבולת הספיחה של סולפאדימטוקסין, סולפאמתוקסאזול, טטרהציקלין ואוקסיטטרציקלין למינרל החרסיתי-מונטמורילוניט.

תוצאות מבחני הספיחה עם אנטיביוטיקות נבחרות מקב' הסולפאמידים הצביעו על קיבולת ספיחה נמוכה ולכן הם צפויים להיות מוביליים בסביבה ולא צפויים להצטבר בתת הקרקע. למרות שמחקרים שונים הראו ששינוי ערך ההגבה והחוזק היוני עשויים להשפיע על קיבולת הספיחה, בתנאים סביבתיים ההבדלים שהתקבלו במחקר זה היו זניחים והספיחה של שתי האנטיביוטיקות היתה נמוכה. האנטיביוטיקות מקבוצת הטטרציקלינים מופיעות בתנאים סביבתיים כקטיון, אניון וצויצריון, כתוצאה הספיחה שלהם הינה תלויה מאוד בערך ההגבה.

לסיכום, אנטיביוטיקות מקבוצת הסולפאמידים הראו מוביליות גבוהה וקיבולת ספיחה נמוכה לחרסית ולכן בתנאים סביבתים נצפה למצוא שאריות אנטיביוטיקות מקבוצה זו בסביבות אקווטיות. לעומת זאת, אנטיביוטיקות מקבוצת הטטרציקלינים הראו קיבולת ספיחה גבוהה לחרסית בתנאים סביבתיים ולכן נצפה למצוא אותן בעיקר אצורות בקרקע ובריכוזים נמוכים מאוד במי תהום.