שקעי הים התיכון: השתנות מרחבית ועיתית ו"קשרים מרחוק"

שקעי הים התיכון הינם בעלי משמעות רבה למזג האוויר באגן הים התיכון, בעיקר בעונת החורף. שקעים אלו הם המקור העיקרי למשקעים באזור זה, ולכן נעשו מאמצים רבים להתחקות אחר תהליכי היווצרותם (ציקלוגנזה) ותפוצתם המרחבית. מחקר זה עוסק בתרחישי ההיווצרות של שקעי הים התיכון ואירופה ובקשרי הגומלין בין החלקים השונים של אזורים אלה מבחינת תדירות השקעים והמערכות (בסקאלה גדולה) המשפיעות עליהם.

בחלקו הראשון של המחקר נבחנו תרחישי היווצרות השקעים בים התיכון. נמצא כי 87% מהשקעים נוצרים בתוך אגן הים התיכון (היה"ת) עצמו. בנוסף נמצא כי רק 12% מהשקעים שמקורם במערב היה"ת, נעים מזרחה לכל ארכו ומגיעים עד לחופו המזרחי. נמצא כי תפוצתם המרחבית של שקעי הים התיכון היא בשני מוקדים ציקלוגנטים עיקריים: האחד במרכז היה"ת והשני במזרחו. בהמשך המחקר הוגדרו "קשרים מרחוק" כקשרים סטטיסטיים בין ההשתנות במספר השקעים בין שני אזורים המרוחקים זה מזה ונבחנו במספר גישות במקביל. מפות הקורלציה איששו מספר תופעות אקלימיות: קיומו של מסלול שקעים אירופאי, העובר מהאוקיינוס האטלנטי דרך אירופה לעבר הים השחור; קיומו של מסלול שקעים מאזור מפרץ ביסקיה לעבר איטליה; חותמו של גל רוסבי מס' 6 בים התיכון; וכן כי שקעים מאזור מרכז היה"ת ואיטליה אינם נעים לרוב לעבר מזרח הים התיכון. שליש מבין הזוגות של אזורי ההתמקדות נמצאו מתואמים באופן מובהק. המתאמים החיוביים מצביעים על נטיית השקעים באזור האחד לנוע לאזור האחר (לדוגמה, מאיטליה לים השחור), ועל כך שמבנה אפיקי הרום מעודד היווצרות שקעים בשני אזורים מרוחקים באותה העונה, לדוגמה, מזרח היה"ת והאיים הקנאריים. מתאם שלילי מצביע על כך ששקעים באזור אחד נוטים שלא להגיע לאזור האחר, לדוגמה, מאיטליה לעבר מזרח היה"ת ובאים האחד על חשבונו של האחר. חלקו האחרון של המחקר התמקד בבחינת תפקידן של תנודות בסקלה גדולה על משטר השקעים ביה"ת.

ניתוח סינופטי של מבנה התנודות והרכיבים הראשיים מסביר את האופן בו הם משפיעים על שכיחות השקעים בחלקיו השונים של מרחב המחקר. נמצא שכאשר שני אזורים מתואמים ביניהם חיובית המתאמים בין שכיחות השקעים בכל אחד מהם לבין רוב התנודות והרכיבים הראשיים הינו בעל סימן זהה. מאידך, כאשר שני אזורים מקיימים ביניהם מתאם שלילי רוב התנודות והרכיבים הראשיים משפיעים באופן מנוגד על שני האזורים. ניתוח אנליטי הראה שהמתאם בין התנודות/ רכבים ראשיים לבין היחס בין מספרי השקעים בשני האזורים הנבדקים, רלבנטי רק כשהמתאם בין שני האזורים שלילי.