קורס מחקר ופרויקט יישומי

מהאקדמיה לשטח: נפתחה שנת הפעילות בקורס הפרויקטים היישומיים

איך מתרגמים ידע אקדמי לפתרונות מעשיים לאתגרי הסביבה והקיימות? בדיוק לשם כך נועד קורס הפרויקטים היישומיים (Applied Projects Course) של בית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב.

את השנה האקדמית פתחנו עם 25 סטודנטיות וסטודנטים ממגוון תוכניות לימוד, בהן תואר שני בלימודי סביבה, תואר שני בהנדסת סביבה, תוכנית פכ"ם והתוכנית המשותפת לתואר ראשון עם אוניברסיטת קולומביה, לצד סטודנטים מתחומי לימוד נוספים.

 

במסגרת הקורס, הסטודנטים עובדים בצוותים רב-תחומיים ומשתפים פעולה עם ארגונים, חברות, רשויות מקומיות וחוקרים מישראל ומהעולם. יחד הם מתמודדים עם אתגרים סביבתיים וחברתיים אמיתיים, מפתחים פתרונות חדשניים ומיישמים כלים וידע אקדמי במציאות המשתנה.

 

השנה יעסקו הסטודנטים בשמונה פרויקטים מגוונים, המחברים בין מחקר, חדשנות והשפעה בשטח:

 

1.. CityZone × LumiWeave  הצללה חכמה למרחב העירוני

כיצד ניתן להפוך את המרחב העירוני לנעים ומוצל יותר? בשיתוף CityZone, מרכז החדשנות והמעבדה העירונית של תל אביב, וחברת LumiWeave, הסטודנטים יבחנו פתרונות טכנולוגיים חדשניים לתשתיות הצללה עירוניות. במסגרת הפרויקט יעריכו חלופות טכנולוגיות, יבדקו את ההיתכנות העסקית של פתרונות שונים ויבחנו פיילוטים של הטכנולוגיה שפיתחה LumiWeave.

 

2. TAU Green Campus בדרך לקמפוס ירוק יותר

כיצד אפשר לעודד את קהילת האוניברסיטה לוותר על הרכב הפרטי ולעבור לנסיעות משותפות? בשיתוף יוזמת הקיימות של אוניברסיטת תל אביב, הסטודנטים יחקרו את דפוסי הנסיעה ואת הגורמים המשפיעים על בחירת אמצעי התחבורה. באמצעות סקרים וכלים מעולמות הכלכלה ההתנהגותית, יפתחו מודל ותמריצים לעידוד נסיעות משותפות ולצמצום טביעת הרגל הסביבתית של ההגעה לקמפוס.

 

 

3. Urban Forest  לשמור על היער העירוני של תל אביב

עצים עירוניים הם הרבה יותר מצל: הם מסייעים בקירור העיר, משפרים את איכות החיים ותורמים למגוון הביולוגי. בשיתוף עיריית תל אביב-יפו, הסטודנטים יעבדו עם חוקרים ואנשי מקצוע על פיתוח שיטות לניטור ולשימור היער העירוני. העבודה תתמקד בעצים ותיקים וצעירים, בשטחים ציבוריים ופרטיים, ובזיהוי מוקדם של סימני עקה ופגיעה בצמיחתם.

 

4. Engineers Without Borders מים נקיים ובטוחים לשתייה בטנזניה

איך משפרים את הנגישות למי שתייה בטוחים בקהילות מרוחקות? בשיתוף סניף אוניברסיטת תל אביב של ארגון מהנדסים ללא גבולות, הסטודנטים יפעלו לקידום פתרונות מים בבתי ספר ובמסגרות קהילתיות בטנזניה. הפרויקט יכלול בדיקות איכות מים, היכרות עם הצרכים המקומיים ובחינה של פתרונות סינון מותאמים לקהילות.

 

5. אנרגיה מתחדשת בפריפריה הישראלית | לקדם את המעבר לאנרגיה סולארית

מה מונע ממשקי בית בפריפריה להתקין פאנלים סולאריים על גגות בתיהם? בשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה, משרד האנרגיה, רשויות מקומיות וארגונים חברתיים, הסטודנטים יחקרו את החסמים הכלכליים, החברתיים וההתנהגותיים לאימוץ אנרגיה סולארית. הפעילות תתקיים ביישובים בצפון, במרכז ובדרום, בהם יישובים ערביים, בדואיים וחרדיים. במסגרת הפרויקט יפותחו וייבחנו התערבויות לעידוד התקנת מערכות סולאריות, באמצעות ראיונות עם תושבים, מנהיגים מקומיים ויזמים, לצד ניסויי שטח.

 

6. Connecting Math   לומדים מתמטיקה דרך משחק בקניה

איך טכנולוגיה ומשחק יכולים לצמצם פערים בחינוך? בשיתוף Connecting Math וארגון Kenya Connect, הסטודנטים יפעלו לקידום למידת מתמטיקה בקרב ילדים באזורים שבהם המשאבים החינוכיים מוגבלים. באמצעות ניתוח נתוני שימוש והשתתפות באפליקציה מבוססת משחק, הם יפתחו מודלים להטמעה יעילה וחסכונית ויסייעו בהערכת השפעת התוכנית על הישגי הלמידה.

 

7. Kisii County  חדשנות דיגיטלית לחקלאים בקניה

כיצד אפשר להנגיש לחקלאים מידע מקצועי ואמין באמצעות כלים דיגיטליים? בשיתוף Nitsan Lab, הסטודנטים יפתחו צ'אטבוט ב-WhatsApp שיסייע בשיפור הייעוץ החקלאי בתחום הגנת הצומח. הכלי נועד לשפר את המידע וההמלצות שמקבלים חקלאים מספקי תשומות חקלאיות (Agro-dealers). במסגרת הפרויקט יתכננו הסטודנטים את הצ'אטבוט, יסייעו בהטמעתו בשטח, ינתחו את השיחות ויציעו דרכים לשיפורו.

 

8. Farmer-Managed Recharge ניהול בר-קיימא של מי תהום בהודו

איך יכולים חקלאים לקחת חלק פעיל בשימור משאבי המים? בשיתוף ארגון Jal Tara במדינת מהרשטרה שבהודו, הפרויקט מתמקד באיסוף מי גשמים ובהעשרת מי התהום ברמת המשק החקלאי. הסטודנטים יפתחו מודלים לשיתוף ולהכשרת חקלאים, ויתמכו ביישום ובהערכה של שיטות לניהול משאבי מים בהובלת הקהילות החקלאיות עצמן.

 

 

מלמידה לעשייה: מתודולוגיות חדשניות לפתרון אתגרים אמיתיים

בשלב הראשון של הקורס חולקו הסטודנטים לצוותי עבודה, והם החלו להעמיק באתגרים העומדים בבסיס הפרויקטים ולהכיר את הארגונים והשותפים המלווים אותם.

במקביל, הם נחשפו לעקרונות החשיבה העיצובית (Design Thinking) – מתודולוגיה לפיתוח פתרונות חדשניים המבוססים על הבנת הצרכים בשטח, בחינת רעיונות ועבודה בתהליך של למידה ושיפור מתמיד.

במהלך השנה ימשיכו הסטודנטים לעבוד לצד מומחים ושותפים מהארץ ומהעולם, ולתרגם ידע אקדמי לתובנות, ליוזמות ולפתרונות מעשיים.

 

כי בסביבה ובקיימות, למידה משמעותית מתחילה בידע – אבל ההשפעה האמיתית נוצרת כשמיישמים אותו בשטח.

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות יש לפנות למערכת הפניות >>