סמינר מחלקתי - הרצאות מחקר - תואר שני

עדי ברזון תרצה בנושא: "התנאים להתפתחותה של התנהגות פרו סביבתית בקרב גננות פלסטיניות ביישוב ערערה"

התנהגות פרו סביבתית, מוגדרת כהתנהגות השואפת לצמצם את ההשפעות השליליות של האדם על הסביבה. מחקרים שבחנו את התנאים להתפתחותה וביטויה של התנהגות פרו סביבתית מצאו מגוון רחב של משתנים בהם משתנים קוגניטיבים, פסיכו- חברתיים ודמוגרפים .

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת התנאים להתפתחותה וביטויה של התנהגות פרו סביבתית בקרב נשים, גננות פלסטיניות ביישוב ערערה בישראל. חלק מהגננות ביישוב השתתפו בתכנית הכשרה וליווי מקצועי לקידום החינוך הסביבתי בגן. על פי הנתונים שבידינו, גננות אלו הטמיעו באופן ניכר את תכני התכנית, ועשו שינויים משמעותיים ביחסן לסביבה הקרובה והרחוקה ברמה האישית ובעיקר המקצועית והקהילתית. גננות אלו ערכו שינויים בהתנהלות גן הילדים כך שיתנהל באופן המצמצם את פגיעתו בסביבה. הן יזמו פעילויות קהילתיות בגן הילדים ובשטחי ציבור בכפר.  

בהקשר התרבותי בו חיות ועובדות גננות אלו, פעילותן הסביבתית מעלה שאלות חשובות לגבי התנאים להתפתחותה של התנהגות פרו סביבתית בתרבות המזרח תיכונית קולקטיבסטית בה חיות גננות אלו, ולגבי ההזדמנות הנוצרת בתנאים אלו לנשים פלסטיניות.

במחקר נעשה שימוש בכלי מחקר איכותני קונסטרוקטיביסטי, לאיסוף, וניתוח סיפור החיים המקצועי של הגננות באופן כללי ובהקשר לביטויי ההתנהגות הפרו סביבתית, באופן ספציפי. המחקר ערך השוואה בין שתי קבוצות גננות שביטאו התנהגות פרו סביבתית, וקבוצת ביקורת שנבחרה מתוך שאינה מבטאת התנהגות פרו סביבתית.

 ניתוח החומרים בחן את הקשר בין ביטויי התנהגות פרו סביבתית לבין זהותן  האישית והמקצועית של הגננות כמו גם את השפעת הצלחותיהן בעבודה חינוכית וקהילתית בתחום הסביבה על תחושת החוללות העצמית שלהן, וכפועל יוצא על ההעצמה הפרטנית שלהן.

ממצאי המחקר מעלים שלושה תנאים עיקריים להתפתחותה של התנהגות פרו סביבתית. תנאים אלו נמצאים כקשורים קשר הדוק להקשר התרבותי בו פועלות הגננות, כאמור חברה קולקטיבסטית מזרח תיכונית. תנאי ראשון שעולה מהמחקר, היא התמיכה המשפחתית, המקצועית והקהילתית שמקבלת העשייה הפרו סביבתית של הגננות. תנאי שני, התלוי בקודמו הוא הלגיטימציה שמקבלת העשייה הפרו סביבתית לאיתגור מבני הכוח המגדריים, חופש פעולה והשגת מערכת מגדרית הוגנת יותר.  תנאי שלישי, התלוי בקיומן של שני קודמיו הוא חווית ההעצמה הפרטנית המתחזקת הודות לביטויי התנהגות פרו סביבתית בקרב הגננות, ומרחיבה את ביטויה העצמי במרחב הביתי, המקצועי והקהילתי.

רעות זמיר תרצה בנושא: "בחינת השפעת אירועי עקות יובש על החברה האקולוגית בטבלאות הגידוד לנוכח שינויי אקלים"

מטרת המחקר היא לחזות את השפעתם של תרחישי אקלים חריגים בדגש על רוחות מזרחיות על בית הגידול בטבלאות הגידוד של החוף הסלעי במזרח הים התיכון. מחקר זה הוא ייחודי מסוגו בבואו לקשר בן שינוי אקלים המושפעים מגורמים בסקאלות גלובליות אל מול שינויים ביולוגיים דינאמיים ומורכבים בתחום הלוקאלי. המחקר כולל תצפיות שדה בחופי ישראל, בעיקר בחוף דור-הבונים אשר מתמקדות במינים נבחרים של אצות ובעלי חיים במהלך אירועים חריגים שאנו מגדירים כאירועי עקת יובש ממושכים PDE)). בנוסף בצענו ניסויי מעבדה אשר באו לחקות את תרחישי האקלים החריגים והשפעתם על מיני האצות. את הממצאים אגדנו ליצירת תחזית לעתידו של בית הגידול בטבלאות הגידוד לאור שינויי האקלים החזויים לשנים הקרובות.

טבלאות הגידוד שלאורך חוף הים התיכוני הינם בית גידול סלעי ייחודי, בעל מגוון רב של בעלי חיים ומינים רבים של אצות. רוחות מזרחיות חזקות הנושבות באזור החוף גורמות לעקות חום ויובש ממושך ודוחפות את הגלים מעל הטבלה ובכך חושפות אותה לאוויר חם, קרינה ויובש לעתים אפילו לתקופות של שבוע ברצף. מצב כזה יכול להיות הרסני לחיים על הטבלאות.

ב-15 נקודות לאורך הטבלה תעדנו את השפעות היובש על ידי כימות אחוזי הכיסוי של האצות שעברו תהליך הלבנה ועל ידי ספירת פרטים של שני מינים דומיננטיים המאכלסים את הטבלאות באזורינו; צלחית המכחילה ((Patella caerulea וחד שן כיפה סרוגה (phorcus turbinatus ). על פי התצפיות בשטח וניסוי המעבדה הבוחן את סף רגישות האצות ויכולת שרידותם לאחר אירוע אקלימי חריג, נמצא כי חשיפה של 24 שעות מהווה נק' סף כאשר חשיפה ממושכת יותר הינה קטלנית עבור האצות הגירניות והן עבור הרכות. בבחינת מקרה חשיפה חריג בחודש דצמבר 2013 נראה כי החד שן, בעל מוביליות גבוהה יותר מהצלחית הצליח להתאושש זמן קצר לאחר תחילת האירוע לעומת הצלחית שנעלמה מהאזור כשבוע לאחר תחילתו ומספר הפרטים לא השתנה עד לקיץ של אותה שנה. לאחר אפיון התנאים האקלימיים הגורמים ל-PDE בבית הגידול, מצאנו שהרוחות המזרחיות אחראיות לרוב אירועי החשיפה של הטבלאות בעיקר בעונות החורץ והסתיו. רוב ה-PDE התרחשו כתוצאה ממערכת אפיק ים סוף ומערכות של לחץ גבוה המאופיינות ברוחות מזרחיות באזורינו ועל פי תחזיות סינופטיות עד לשנת 2050,  בעקבות עליה בתדירות הופעתם של מערכת אפיק ים סוף בעונות המעבר והאפיק הפרסי בחודשי הקיץ תחול עליה בשעות החשיפה בכ- 70 שעות.